תוצאות חיפוש

לא שמעתי שהתייחס לזה

אמת, וכך כתב להדיא מרן זיע"א בחזו"ע סוכות לגבי שכח יעלה ויבוא ביו"ט, בתשובתו להגר"ש משאש, ע"ש.

לפני התפילה אומרים רק הושענות בלא ד' מינים, אחרי התפילה [שזמנה בנץ] עושים הקפות עם ד' מינים. כך הם עושים.

כמדומה שהתמנים אומרים לפני התפילה רק את ההקפות, ואחרי התפילה עושים את ההקפות עם ד' המינים בלא התפילה.

לפחות יצא מזה משהו שפעם אחת פתחו קצת ספרי הלכה

הכל תלוי לפי העניין.

כלומר שמבואר בדבריו שיש ב' בעיות. ולפי"ז אם הוא מדקדק לשמוע והוא מתפלל עם אברכים שפיר דמי.

הא והא

וכי יעשה הפוך ממרן? אז מה השאלה.

"הוא" עצמו כתב (אלול תשפ"ב) בתשו' שמרן בירך על תימני ואח"כ לקח את המרוקאי

בלשכה

מה נפק"מ?

אכן.

חלק ב' כמדומה

את דברי הרמ"א אנו לא פוסקים ע' יחו"ד, וא"כ מסתבר שהוא משום שאר הטעמים. [ולכן ביחידות כגון שיש לו ס"ת בבית מותר]

לדעת מרן זצ"ל אף במעשה קדרה מכביצה חייב בסוכה, ומג' ביצים [דאיכא ס"ס] יברך לישב בסוכה.

לגבי נשים בזמן ראייתן כן מבואר ברמ"א, וע' ביחו"ד ח"ב כמדומה. ועכ"פ וודאי שמשום ערבוביא ועוד הרבה טעמים אי"ז ראוי.

כמה וכמה פעמים יצא לי כך ולא הפריע לי להקשיב היטב. ואה"נ לב יודע מרת נפשו.

בד"ככ המציאות שבזה לא כ"כ שקועים.

אחרי שהוא טעם המברך א"כ הברכה חלה כבר, וייתכן שגם עליהם אי נימא ששומע כעונה תורת דיבור עליו ע"ש בילקו"י. משא"כ שהיה הפסק לפני טעימה בזה הוא ברור הפסק, תדע שכ"כ להדיא הילקו"י בהל' סוכות.