לא הבנתי אותך
לעניין בן אדם באמצע סעודה שנכנס לשירותים ורוצה להמשיך לאכול לחם אעפ שדן מרן שהוא נוטל בברכה בילקוט יוסף פסק שיטול בלי ברכה
מטעם שאין חזקת חיוב
האם חזקת חיוב זה כל שיהיה לי חזקת חיוב אם אני ירצה לעשות פעולה
או שדווקא שאני חייב אפילו אני לא יעשה את הפעולה
דוגמא
אני רוצה לאכול כביצה פת האם יש עלי חזקת חיוב ליטול ידיים או שאין חזקת חיוב כי אפשר להגיד לי אל תאכל
בקיצור בשביל לאכול צריך להתקשר אליכם בכל פעם כדי שתגדירו ציפוי או לא ציפוי או טפל במהותו וזה אינו
ההלכה אינה שייכת לכם ולא צריך לפחד כדי לאכול
כל שלא תגדירו כללים ברורים זה ולא 90 עמודים לא יתכן שמי שירצה לאכול יצטרך לקרוא ככה
מה התועלת שאתה מביא פוסקים כדי להצדיק את טענותיך
וכי אין פוסקים מהצד השני? ובפרט שהפוסקים מנגד הם ספרדים כדעת ההלכה ברורה והאולצ
אז נראה לי שנכון יותר שאתה תלמד ההלכות ודרך הפסיקה של פוסקינו לפי שאתה מטיף על לימוד
בקסטה זה ציפוי אלא מה תערובת? אתה לא מפסיק לעוות את. המציאות
ומה תגיד על בוטן...
זה לא משנה אם אני יעבור או לא אתה בכל מקרה נעול בדעתך ולא תקבל דעה אחרת
ואל תפנה אותי שאני יעבוד קשה תענה לי תשובות לקושיות פה כמו שאני לא מפנה אותך
ושוב מי שרשום 90 עמ' על ברכה על שניצל עם כל הכבוד זה אומר דרשני
דבריך אינם ראיה
ועד עכשיו אני מחכה לתירוצים לקושיות ששאלתי
ולא להפנות אותי לקרוא 90 עמודים
ואלף המחילות מי שעל נושא כזה רשם 90 עמודים מנסה בכוח להצדיק את טענותיו ואין הפנאי של אף אחד לקרוא 90 עמודים
אני לא חולק על אף אחד אתה אולי חולק על ההלכה ברורה?
נכון אין מונופול גם לא לך וזכותי לטעון שברכת השניצל היא מזונות
ודאי שאפשר לברך מזונות ולא מספק שהפירורי לחם ניכרים ועומדים בעין במטרה להטעים איזה צד יש להגיד שאין אפשר לברך מזונות
ברור שהבשר הוא שהכל, והוא אפילו עיקר אבל מה נעשה שטפל מ5 מיני דגן קובעים ברכה אפילו הם טפל
רשמתם פה רשימה של פוסקים אשכנזים ובחרתם להתעלם מהפוסקים הספרדים נביא אותם בקצרה
דעת הרב יהודה בן דוד הולכה ברורה שניצל מזונות בכל מצב
המחלקים בין ציפוי עבה לדקה: הרב גדעון בן משה הרב יעקב יוסף הליכות ברכות
גם האולצ לא חילק בין תערובת לציפוי וגם בדעת ברכת ה' נראה לברך על השניצל מזונות אם הציפוי...
שאלה:
האם לפני שהרב יצחק חזר בו (חזר בו פעם שנייה כי פעם ראשונה חזר בו ממה שכתב שהכל לברך מזונות)
גם טענת ששניצל ברכתו שהכל?
אגב אלף המחילות לא מזלזל בך אבל העברתי השאלה לפוסק גדול מוכר בבאר שבע וקיבלתי תשובה ממנו שזה מזונות)
אני מתעלם מרעשי רקע וגם אם תטען לומר שזה שהכל ותכתוב ב90 עמודים ההלכה...
אתה מנסה להצדיק את פסיקת הרב יצחק אבל מתעלמים על הדרך מהרבה קושיות
האמת אין מה להאריך בזה יותר מדי הכללים פשוטים וידועים דגן שנותן טעם אפילו מעט קובע ברכה
ובפרט ובפרט והוא משבח את המאכל
אם כתבת 90 עמודים על דבר כזה פשוט זה לא רציני
אגב לא מצאתי חילוק בבית יוסף בין טפל בעיקר וטפל לטפל במהותו זה...
אתה מעוות את ההלכה מחילה
זה לא דרך התורה
גם קסטה זה לא תערובת ושמה יש צד שהביסקויט מונע טינוף ובכל מקרה הוא טפל לגלידה ומה ברכתו? מזונות
ומה המשמעות של הפוסקים שאתה מביא לי וכי אין פוסקים שסוברים שזה מזונות ? אם תרצה אביא לך בהמשך היום
אם בתערובת ששמה הדגן נבלע ולא מורגש לפעמים אתה אומר שזה לא...
אולי אפשר לחלק שהכלי אני בידיים עשיתי כלי (אם אשתמש בו לאחר גמר תכולתו)
ובצידה הצבי נכנס לא עשיתי כלום בידיים
אגב חשוב לציין 'בן אדם שאכל שקית חטיף ותכולתה נגמרה גם תהיה מוקצה כי היא לא כלי..