זכורני שראיתי בילקוי ברכות החדש שהרב מגדיר מתי אומרים הכלל ומתי שבטל הטעם גם התקנה בטלה
חשבתי שזה בחלק של משקים מגולים יחסית בתחילת הספר אך לאחר עיון לא מצאתי
לכל מקרה אשמח אם למקור מתי שבטל הטעם גם בטלה התקנה ומה החילוק בזה
תודה רבה לעוזרים
לא הבנתי תשובה ברורה לנידון דידן
לגבי קדיש יתום שיגיד בפס' זדמרה של תשובה של הרב יביא ח"ז
השאלה אם הוא הדין של קדיש קורבנות
בתשובה למעלה הביא מהילקוי גם שיגיד
בספר גן רוה על הפרשה עמד בדיוק על הסתירה הזאת
והוא למד ממה שרשום בפרשה "וקראתם בעצם היום הזה" שדווקא קריאה כקידוש צריך להיות בעצם היום אחרי צהכ אבל תוספת יוט לא חייב
ככה חשבתי גם מסברא
השנה אין נפקא מינה זה יוצא מוצש
לעניין השאלה מה הבעיה לקבל תוספת מחול על הקודש אפילו בשבועות? גם בשבת צריך יום שביעי איך אפשר לקבל מפלג מנחה?
הכי פשוט להדליק 30 דק לפני ואז גם לא חייב לקבל שבת
מצד שני מצינו בסימן קא ס"ד שכן יש חילוק בין תפילת יחיד לתפילת ציבור לעניין שנאמרת בכל לשון
אז זה שאין בעיה אם אין עשרה זה פשוט , השאלה אם הדין של התפילה היא תפילה בציבור או תפילת יחיד?
לגבי עמידה (לא חזרה) 'התחילו מניין ויצאו מקצתן באופן שלא נשארו 10 אנשים בביהכנס
האם תפילתם נחשבת ציבור או שבגלל שכרגע אין עשרה אז לא
למעשה האם זה אותו הדין של יצאו מקצתן המובא סימן נה?
תודה