תוצאות חיפוש

כפי שעניתי לעיל - גם זה נכון, רק שכאן זו קביעה הלכתית המחלקת בין א"י לחו"ל, אני מתכוין לדבר שלדוגמא באמריקה יהיה מותר, בבריטניה אסור. או להיפך וכעזה"ד.

גם כן תשובה נכונה! אמנם לא לזה התכוונתי [גילוי נאות - למשהו דומה] אך גם זו תשובה מדוייקת. אם במקום מסוים הדבר נמכר במנין - לא בטיל, ובמקום אחר במשקל ['בתפזורת'] - בטיל.

פחות מתאים, כי כאן לא המאכל אסור, אלא הזמן אוסר.

בול! תשובה נכונה ולזה התכוונתי! במקום אחד האוכל הזה חשוב ועולה על שולחן מלכים וממילא יש בו בישולי נוכרים, ובמקום אחר לא, ומותר באכילה! [איני מסמן עדיין כחידה שנפתרה, נמתין לדוגמה השניה לה כיוונתי].

זו דוגמא שיכולה להיות מתאימה, שבשני מקומות שמים באותן חביות, רק שבמקום אחד מכוונים לטעם ובמקום אחר לצבע, ובמקום הראשון אסור ובשני מותר. [צריך לבדוק הלכתית האם אכן הדבר תלוי בכוונה או בתוצאה].

גם זה נכון, רק שכאן זו קביעה הלכתית המחלקת בין א"י לחו"ל, אני מתכוין לדבר שלדוגמא באמריקה יהיה מותר, בבריטניה אסור. או להיפך וכעזה"ד.

זה גם נכון, אך אני התכוונתי כמו שכתבתי לעיל - בארץ מסוימת מותר ובארץ אחרת אסור.

שניים שרוצים לפרק שותפות, לדוגמא - יש להם דירה משותפת, ואחד אומר 'גוד או איגוד', וחבירו אומר - אני לא מעונין בכל מקרה לקנות אותה, אבל בוא ונציע אותה למכירה בשוק החופשי, ותתחרה בכל קונה פוטנציאלי. יכול לטעון כן, או שחייב רק הוא בעצמו להציע מחיר? אשמח למקורות.

לא תלוי במקומות. בכל מקום אכסניה ועניים מותרים בדמאי. אני מתכוין בא"י - אסור, ובאמריקה - מותר.

איך יתכן שמאכל מסוים במקום מסוים נתירו באכילה, ובמקום אחר נאסרנו באכילה? [לא מדובר שבדבר יש מחלוקת הפוסקים ובכל מקום דר פוסק אחר (במקומו של ריה"ג אכלו בשר עוף בחלב...), או במנהגי עדות או מקומות, שאלה נהגו איסור ואלה נהגו בדבר מסוים היתר, או בגזרה שגזרו באותו מקום על אותו מאכל וכד'] לי יש שתי...

תודה. גם אם הוא פרע עד עכשיו חצי החוב, ובעצם יש כאן הודאה?

@סופר אליהו במה ענית על שאלותיי??

הסבר?

ראיתי שמביאים שמרן בחזו"ע פוסק שיעשו הבדלה [לא ראיתי בפנים]. רציתי לשאול - א. הרי העולם לא נוהגים כך. ב. מי מפוסקי ספרד נוקט שלא יבדילו עד מוצאי ת"ב? [כדעת שו"ת שרגא המאיר, ישועות משה, הרב זילברשטיין, שו"ת ריבבות אפרים בשם הגריש"א (וי"א בשמו הפוך)] ג. האם מובא בקדמונים שיבדילו הקטנים? ואם לא -...

השאלה כאן נועדה לברר את ההלכה טרום פניה לדיין.

שולחן ערוך אבן העזר הלכות קידושין סימן נא דברים שנקנו באמירה אם נתנו ליכתוב, ובו סעיף אחד. סעיף א איש ואשה שהיו ביניהם שדוכין, ואמר לה: כמה את מכנסת לי, כך וכך, ואמרה לו: וכמה אתה נותן לי או כותב לי כך וכך, ( ואין חילוק בזה בין נשואין ראשונים לשניים) (כן נראה מהרמב"ן וכ"כ הריב"ש סי' שמ"ה), וכן...

מחותנים שהתחייבו בע"פ לדירה ומוצרי חשמל כו' וכעת אחד מהצדדים מתנער ממחויבותו הגם שאינו מכחישה. א. האם יש אפשרות בדין לחייבו? [לא היה חתימה או קנין, רק התחייבות בע"פ שישבו יחד וסיכמו ואדעתא דהכי התחתנו]. ב. אם אינו פורע, האם באדם שהתחייב לתת מתנה ולא נתן, קאי במי שפרע? אשמח למקורות ולא ל'סברות'.

א. ברור שהכ"ש הולך על דברי המהריק"ש. ב. מסיום דבריו "נכון שלא להסתפר שלא ייכנס לאבלות מקושט" משמע שנוקט כך למעשה כדבר נכון - גם כשחל ביום ב' וג'.

ראיתי בזה בילקו"י דברים לא ברורים [לענ"ד ראוי לנסח מחדש חלקים גדולים בילקו"י ע"מ שיהיו יותר ברורים] ציטוט: כשחל תשעה באב בשבת, טוב להחמיר גם לדידן, גבי תספורת הראש שלא להסתפר בכל השבוע שלפניו, כדי שלא יכנס לאבלות כשהוא מקושט. אבל לענין גילוח הזקן למי שרגיל בכך, ונגרם לו צער במניעת התגלחת, אין...

לדוגמא - גלית [י' קמוצה] זכר. גלית [ג' פתוחה ול' חרוקה] נקיבה. [אגב, אין שם כזה בתנ"ך, זו רק דוגמא. הגם ששמה הגויי של רות בטרם התגיירה לדעת הזוהר היה גילית (זהר חדש רות, דע”ט ע”א)].