תוצאות חיפוש

מי אמר שאסור לטבול בחלק הטיט? כוונתי שהחצי האחד אסור בטבילה לכל העולם.

חידה: איך יתכן שמקוה שלם, חלקו הימני מותר בטבילה והשמאלי אסור?

מקוה אינו צריך מים הראויים לשתיה, וכשר אף אם אינו ראוי לשתיית כלב, ואף מים סרוחים ומי ים. שייכנס ב'רוורס'... כתבתי שחלקו אסור בטבילה. אסור בטבילה מצד דיני מקוואות, ולא מצד 'סכנתא חמירא מאיסורא'...

דוגמא מעניינת, אך בשביל זה צריך להוכיח שאכן הצבעים הללו 'מבטלין זה את זה'. אבל אה"נ ניתן לומר את דבריכם גם באופן תיאורטי, שאם צבע א' יבטל צבע ב' - אזי המקוה יוכשר. לא לזה התכוונתי, אני מתכוין לדבר הכתוב במפורש בפוסקים.

דבר א' פוסל את המקוה אם היה נופל אליו. נתערב בו דבר נוסף - שגם הוא פוסל את המקוה במצבים מסויימים, וכעת שנתערב עם דבר א' [ונפלו שניהם למקוה] - הוא גורם לו שלא יפסול את המקווה... כיצד יתכן הדבר?

מקוה בן לדוגמא 100 סאה, בור שלם ללא חיבורים למקום אחר, ואומרים לאדם - בחלק הזה של המקוה אתה יכול לטבול, ובחלק אחר - לא?

אכן, לתוס' זה כיוונתי! יישר כח, תשובה נכונה. [כך גם מה שכתב @אחד] נצטט: אין ישיבה בעזרה. תימה דאמר בפ"ב דזבחים (דף טז.) ומה יושב שאוכל אם עבד חילל וכו' והיכי אכיל והא אין ישיבה בעזרה? וי"ל שאוכל בקדשים קלים הנאכלין בכל העיר אי נמי אור"י בר אברהם דאף על גב דאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד הנ"מ...

אני מתכווין באופן קבע.

אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד, למי הותרה בכל זאת ישיבה בעזרה? [אודה, חידה למתחילים...]

מה נעשה שהגמ' חולקת עליך [מותר לה...] והיא לומדת זאת ממקור אחר [סנהדרין דף סד:] "...בן בנו ובן בתו מהו? תפשוט מיהא חדא, דתניא: כי מזרעו נתן למלך, מה תלמוד לומר? לפי שנאמר לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש - אין לי אלא בנו ובתו, בן בנו ובן בתו מנין? תלמוד לומר בתתו מזרעו. תנא פתח בכי מזרעו וסליק בתתו...

הבנתי ממך שעם החץ כלפי מעלה אבל זה לא מעלה את התשובה למעלה כחידה שנפתרה. איך עושים את זה? זה רק מנהל?

איך עושים את זה?

אכן תשובה נכונה! המנח"ח כותב שהיות ומה שכתוב זרעו - הכוונה לכל צאצאיו, נמצא שאם העביר כל בניו, אך יש לו עדיין נכדים כו' הרי ש"לא העביר כל זרעו" וממילא יתחייב מיתה!

זה מה שרמזתי בסוגריים מהתוס' [שהעבירם בבת אחת], בלי להגיע ל'חבורה', אלא אומרים התוס' שאם העביר בנו אחד, כבר התחייב, ואז גם אם יעביר אח"כ כל בניו מה יפטרהו מהחיוב הקדום? ולכן העמידו שהעבירם כולם יחד, או בשיש לו בן אחד. אבל לא לזה כיוונתי, כפי שציינתי בשאלה.

איך הוגים את שמו - בשין ימנית או שמאלית?

אף אחד לא חושב על משהו?

פסוק מפורש. אמנון ותמר. שמואל ב פרק יג (י) וַיֹּ֨אמֶר אַמְנ֜וֹן אֶל־תָּמָ֗ר הָבִ֤יאִי הַבִּרְיָה֙ הַחֶדֶ֔ר וְאֶבְרֶ֖ה מִיָּדֵ֑ךְ וַתִּקַּ֣ח תָּמָ֗ר אֶת־הַלְּבִבוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔תָה וַתָּבֵ֛א לְאַמְנ֥וֹן אָחִ֖יהָ הֶחָֽדְרָה: (יא) וַתַּגֵּ֥שׁ אֵלָ֖יו לֶֽאֱכֹ֑ל וַיַּֽחֲזֶק־בָּהּ֙ וַיֹּ֣אמֶר...

1. כיצד יתכן חמשה אנשים אכלו את אותו מאכל, אחד בירך עליו מזונות, אחד בירך עליו הגפן, אחד בירך עליו העץ, אחד בירך עליו האדמה, ואחד בירך עליו שהכל, וכולם יצאו ידי חובה? תשובה נוספת [לפיה אפשר להוסיף בחידה גם ואחד בירך המוציא ואחד בירך הנותן ריח טוב בפירות...] מדובר שכולם כיוונו בעת אזכרת שם...

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף סד עמוד ב אמר רב אחא בריה דרבא: העביר כל זרעו - פטור, שנאמר מזרעך ולא כל זרעך. השאלה היא - איך יתכן מצב שבו אדם יעביר את כל ילדיו למולך [בבת אחת - ע' תוס'] - ואף על פי כן יתחייב סקילה!?

השיבוני תשובה נוספת: כתב הרמב"ם [הל' נזירות ב, יג-יד]: הלכה יג קטן שהגיע לעונת נדרים ונדר בנזיר הרי זה נזיר ומביא קרבנותיו ואף על פי שעדיין לא הביא שתי שערות כשאר הנדרים והאיש מדיר את בנו קטן בנזיר אע"פ שלא בא לעונת נדרים ואין האשה מדרת את בנה בנזיר ודבר זה הלכה מפי הקבלה הוא ואינו נוהג בשאר...