בגמרא איתא
ובשיטה להר"א אלשבילי כתב,
וכ"כ בספר המכתם. ובמאירי.
ונמצא שבדין לברך על שמן ואח"כ על ההדס ואע"ג שעיקרו לסוך בו ולאו לריחא, אלא שהשמן הוא לאו גופא ריחא אלא שקלטה מאחר, ויש לומר גבי פרי יש להקדים את הפרי, שהרי פרי יותר מבורר מעץ (שהרי יש עצי סרק) וגופו הריח, ומה שעיקרו לאכילה...