תוצאות חיפוש

חזון עובדיה עמ' שטו טור ב ובילקו"י עמ' תיא-תיב בהערה העתיק את דברי מרן הגרע"י. בענין פרק שירה צרפתי מה שכתב בזה באבני דרך ח"ו סי' עו.

ולכן מותר דהוי דבר שאין מתכוין שהוא מותר

חזו"ע עמ' שי סוף טור א מאור ישראל ח"א עמ' רמד מקורות אלו הובאו בקצוש"ע עמ' תל. והיבאו עוד, ועי' אבלות ב עמ' קצו ד"ה תינוקות.

אמת, אולי אפשר שסבר שכיון שזה חשש ידוע שאפשר שידלק הפלטה ובחושך שאף באור צריך להתנהג בזה בזהירות רבה כ"ש בחושך ולכן חשיב כשוגג. אמנם דבר זה תלוי איך היה המקרה, אם בטעות דחפו את האצבע מלמטה ולמעלה (דהיינו באותו כמדליקים את הזיז מלמטה למעלה ואם להפך אז להפך) להגיע לכיוון הזיזים בגלל שחשבו שזה...

פשוט שכל השאלה זה מצד החימום, כי מצד הבישול בכה"ג סמכינן על הרמב"ם דאין בישול אחר בישול אפילו בלח. למבואר יש להקל

פיספסתי את זה, חזק וברוך.

לא חייב שהוא אכל בשר עם לחם. ואם אכל אפרסק או ופל ושתה מיץ כבר עשה קינוח והדחה

אפשר עוד להוסיף אם החלבי שאכל אח"כ חשוב לו או חביב לו יותר מהבשר שאכל ומן הסתם שלא כיון בפירוש לפטור את השני מה שכתב מרן בחזו"ע עמ' קפ בשם הרשב"א (ברכות מא.) אם המין השני חשוב או חביב עליו יותר מן הראשון, יש לחזור ולברך על המין השני.

וכ"מ בבעל המאור ושם מסיים ומה שכתבנו הוא המחוור וכן נהגו כל "חכמי צרפת". וז"ל ושו"ר ביבי"א ב חיו"ד סי' ה שכבר הביא דעות אלו וז"ל. הרב השואל לא פירט כדפירט מר. התבלבלתי ההפרש הוא בין אזכרת שם שמים לבטלה בלא ברכה לבין ברכה לבטלה. ויש צדדים לכאן ולכאן בזה. אם תרצה בשבוע הבא הביא מקורות בענין...

יש מקום לומר שיאכל את החלבי, כיון שיש את דעת ר"ת שלאחר הסעודה כבר רשאי לאכול חלבי. ובפרט שצריך לראות ממה הוא נהיה בשרי, שאם אכל רק מרק ללא בשר זה יותר קל או שאכל עוף ואין לו בשר בין השניים כמדומני שמביא שיש מקילים בזה אף בבשר והמאירי מיקל בזה על כל פנים בעוף. ובפרט אם עבר 4 שעות ומעלה. ולגבי מה...

מצאתי בחיפוש באוצר החכמה, יבי"א ח"ב או"ח סי' כה בענין ברכת מעין שבע בליל פסח שחל להיות בליל שבת יחוה דעת ח"ד סי' נח בענין טומאת כהנים בבית קברות בסוף הערה ב. ומסתברא שמביא דברים אלו או כאלו בתשובה שמדבר על שו"ת מן השמים

לא חזק וברוך על התיקון. אמנם לענין איסור דעת הרמב"ן והר"ן היכא שאינו אונס (כפי שביאר מרן הגרע"י עמ' כג) אע"פ שלא איבד תעניתו על כל פנים עבר איסור. וזו היתה עיקר כונתנו. ישר כח על תיקון. מ"מ מקרה שאינו שכיח הוא ובעיקר רק במגפות וכדומה שלא תקפ"צ. שהרי זקן או שמתענה או שאינו מתענה (עמ' סה). מ"מ...

נב. חזק וברוך על המקור מקדוש יעקב

אין אני מזדקק לנשים אלו. ראיתי את זה. וצ"ע שלא הזכירו שנשים מפילות גם אחרי תשעה באב שהוא יותר ארוך ויותר חם בו. והרבה שמועות יש. וכבר הבאתי שם שביחוה דעת ח"ז כתב מרן הגרע"י תשובה לחלק הנוכחי על ענין זה, ולא נראה שהשתנה דעתו בזה לגבי מעוברת בריאה, אלא שכתב שם, שאם מעוברת חולשה או מיחוש תפסיק...

בפשטות ההיתר של פתיחת אריזות הוא מפני שהם כבר היו כלי מלפני כן, (וידוע שעיקר דעת מרן הגרע"י שכלי חד פעמי חשוב כלי), ועוד שהם כלי גרוע שבסיום שימושם זורקים אותם. אם כן אין כאן בעיה של מתקן מנא בשבת.

אין זה דעת מרן הגרע"י והגר"י בנו. וזכרוני שהייתי מכינוס של מומחים מאסותא תל אביב של בוני עולם ושם הרופאים הקלו יותר מהפוסקים לגבי תענית במעוברת. אם היא תתכונן טוב על ידי אכילת ענבים וכדו' וכן כוס מים חצי שעה שעה מלפני התענית לא אמור להיות שום חשש במעוברת נורמאלית. מ"מ אין אני נכנס למה שהן...

אמת

וכ"מ ברמב"ם שמתמש במילה "יבצר" שכונתו ל"ימנע". ולכן רש"י פירש בפסוק שהבאתם בלשון תמיהה, ועתה לא ימנע מהם כל אשר יכולו לעשות ?!?. כן פירש רש"י וכן תירגם באונקלוס. וראב"ע פירש, שהקב"ה אמר, שאם אעזבם יחשבו שלא ימנע מהם לעשות כל חפצם.

אכן זה מהקובץ הנ"ל חזק וברוך

ראיתי בספר דודי ראובן סעדון (שבת סי' יח) שיש מחלוקת בין הגר"נ קרליץ שאמר שדוקא שאינו ראוי לכלי אזי בטל שם כלי שבו, אבל לא מחמת פינוק שכבר סיימו להשתמש בו אבל ראוי מצד עצמו. והגרש"ז אוירבך באמת הולך אחר הדרך שבד"כ זורקים את האריזה. והביא כמה צדדים להקל גם להגרש"ז ואחד מהם זה שאם עדיין נשאר...