תוצאות חיפוש

אם כבודו חפץ לחלוק על דברי הבית יוסף, יוכל לעשות כן, אך לא יוכל לומר בדעת מרן דברים הפוכים ממה שכתב מרן עצמו, וכך הוא לשונו של מרן הבית יוסף בהקדמתו לספרו בית יוסף: וראיתי שאם באנו לומר שנכריע דין בין הפוסקים בטענות וראיות תלמודיות הנה התוספות וחידושי הרמב"ן והרשב"א והר"ן ז"ל מלאים טענות וראיות...

כבודו יבדיל בין מה שכתבו אחרונים בדעת עצמם, לבין מה שביארו בדעת השלחן ערוך. מדברי הש"ך אכן נראה שמפרש בדעת השלחן ערוך שהוא חומרא, אף שלא כתב כן בהדיא. וכן הפרי חדש מפרש כן בדעת השלחן ערוך. אמנם מאידך יש לפנינו כמה מרבותינו הרחרונים החלוקים עליהם, כדלהלן: הדברי חיים (יו"ד ח"ב סי' מח) כתב, 'נראה...

כמדומני שתירוץ זה של הראשונים נאמר לענין דבר אחר. כאן הריב"ש מדייק מדברי הגמרא, לענין עוף הבא בסימן אחד, שהתירוהו מטעם דפרס ועזניה לא שכיחי ביישוב, ולכאורה קשה אף אי הוו שכיחי, למה לן למיחש למיעוטא דמיעוטא, לשני מיני עופות בודדים, ועל זה ביאר הריב"ש דכיון דציוותה התורה והבדלתם, לבדוק ולוודא...

הנה יסדתי דברי על פי תלמוד מפורש, ולפי שכבודו מפקפק בדבר אביא דברי התלמוד והפוסקים לבאר הדבר בבירור ובאופן מוחלט, שמנהג לחומרא אסור להקל בו אפילו בשעת הדחק. דהנה בפסחים (נ:) איתא, בני ביישן נהוג דלא הוו אזלין מצור לצידון במעלי שבתא (פירש רש"י, מחמירים על עצמן שלא להיבטל מצרכי שבת), אתו בנייהו...

נא ידקדק כת"ר שנית בדברי הרא"ש: 1. לשון הרא"ש הוא, שיש בטמאים "מינים" מרובים. 2. ראיית הרא"ש היא מהא דאיכא מאה מיני איה, ושם אין הכוונה למאה פרטים שנראים כולם כמין אחד, אלא למאה צורות שנות של עופות, שכולם שייכים למין האיה.

מבואר במשנה שישנם ארבעה סימנים, אחד סימן טומאה, "כל עוף הדורס טמא", ושלשה סימני טהרה, "אצבע יתירה זפק וקורקבן נקלף". לדעת רש"י והרמב"ם והרא"ש רוב העופות הטמאים יש להם שלשה סימני טהרה בגופם, אלא שהם דורסים ולכך הם טמאים. ומבואר בדברי רש"י, וכדבריו פסק השלחן ערוך (פב ס"ב) שאין אנו יכולים לסמוך על...

איני צריך לחלוק על הש"ך בזה, כבר חלקו עליו הדברי חיים והשם משמואל והחכמת אדם והגר"ש קלוגר ועוד, כמו שהבאתי בקונטרס עוף פטם עמוד מ"ג ובהערות שם. אלא שאני הבאתי מתוך דברי הבית יוסף ששני עמודי ההוראה תופסים דלא כרמב"י, ומרן הבית יוסף כתב בהקדמתו שבכל מקום ששני עמודי ההוראה עומדים בדעת אחת נפסוק...

מקור הדין של דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור אי אתה רשאי להתירם בפניהם, הוא בפסחים בעובדא דבני בישן, והתם שעת הדחק גדול היה שלא היה להם די פרנסתם, ובכל זאת לא התירו להם לעבור על המנהג.

א. להלכה נפסק (יו"ד קמב סי"א) שזה וזה גורם בדיעבד מותר, אמנם כבודו צודק שאם הנקבה היתה טמאה, אף שהזכר יצא כמראה האב הוא טמא, כיון שהיוצא מן הטמא טמא. אמנם כוונתי היתה שמכיון שבטבע רוב הוולדות הם ממין ומינו, ולא ממין ושאינו מינו, אם כן לדוגמא מתוך 5 מליון עופות שנראים כמראה הלגהורן, יהיו 7 בני...

ראה בהערה הקודמת

ראשית, יש לך להתבונן, אם כן למה לא התיר השלחן ערוך אלא במסורת, הרי רוב העופות טהורים? שנית, כבר כתב הריב"ש (סי' קצב) שכתב דכיון שציוותה התורה לבדוק בסימנים שלא יהיה מעופות הטמאים על כרחינו יש לחוש לכל אחד מהם אפילו הוא מיעוטא. שלישית, הנה עמוד ההוראה הרא"ש כתב בתוספותיו (חולין סג:) 'אמרינן...

למה לא לפרש את הדברים כפשטן. בכל מקרה כבר הבאתי בהודעות למעלה שמבואר בבית יוסף שדעת שני עמודי ההוראה דלא כרמב"י, וממילא מבואר שמה שכתב בשלחן ערוך "אין לאוכלו", היינו כפשוטו, ולא חומרא. וגם הבאתי לעיל שאפילו אם היה הדבר חומרא, כיון שנהגו בזה, נהפך לאיסור מעיקר הדין, והחתם סופר (ח"ב יו"ד קז)...

יש חילוק בין הבדלה בין המינים, ובין לחוש במין אחד למיעוט שאולי בא מהכלאה, וכמו שאבאר. שהרי בכל התורה כולה, ואפילו באיסורי תורה, אנו הולכים אחר הרוב, כדין תשע חנויות מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבילה, דאמרינן כל דפריש מרובא פריש, (אם נפל הספק אחר שפירש), הרי שהולכים אחר הרוב אפילו באיסורי...

הדברי חיים (יו"ד ח"ב סי' מה) כת בהיפך, וזה לשונו, 'בודאי אין נאכל שום עוף בלא מסורה, וכן אנו נוהגים מעולם, והעושה נגד זה אוכל ממש עוף טמא'. וכתב עוד בשו"ת דברי חיים (יו"ד ח"ב סי' מח) 'שנראה מהמחבר דהא דאין לאכול שום עוף אלא אם כן יש לו מסורת, לא משום חומרא מחמירין, אלא הוא ממש ספק'. וכן כתב...

מה שנתכוונתי במילה טבע, דהיינו שהם חופשיים בטבע, ומוצאים את בני מינם, מה שאין כן כאשר יד אדם נותנת אותם במקום אחד, זכרים ממין אחד ונקבות ממין אחר, שאז ידוע לנו שקיימת הכלאה. אכן בטבע כשהם חופשיים ויכולים למצוא את מינם אין חשש שיוכלאו מעצמם, אלא במיעוט המקרים, וממילא תמיד יש רוב שאינם מוכלאים...

בנוסף להנ"ל הערוגות הבושם כותב שנתגדל לאלפים ולרבבות ולא ראינו שדורס, ולגבי הפטם לא שייך לומר שלא ראינו שדורס, דאדרבה ישנם כמה עדויות וצילומים שהוא אוכל מחיים, שהיא דריסה לדעת רוב הראשונים. ובנוסף אחר שפירסם הערוגות הבושם ספרו בשנת תר"ל, שנה לאחר מכן בשנת תרל"א, הביא בספר סוגה בשושנים שמצאו בהם...

במאמר שם ציינתי לענין אכילת העוף בימינו אם שייך להחשיב אותה מסורת, שהארכתי בזה יותר לענין אכילת הפטם. אמנם לא שייך להשוות את דין הפטם להודו, מכמה סיבות, וביניהם כי ביצי ההודו הם כד וחד, ואילו בביצי הפטם ישנה שכיחות של כד וכד. ובנוסף בפטם ישנם עדויות מיהודים כשרים שהוא אוכל מחיים. וגם לא שייך...

בשמחה רבה. מצורף.

בדורות שלפנינו לא היה ידוע שההודו מקורו מאמריקא, והיו סבורים שהיתה עליו מסורת, כמו שכתב הרב מקמרנא, והרב ישכיל עבדי, תוכל לראות דבריהם בהרחבה במאמר המצורף.

יראה כבודו בקונטרס עוף פטם (מצורף), שהגר"ש קלוגר ועוד פוסקים חלוקים על הלק"ט שהתיר בהפרש כחוט השערה, ויש ראיות מדברי השלחן ערוך דסבירא ליה כהגר"ש קלוגר. ועוד נתבאר שם שדעת רוב גדול של האחרונים שהלק"ט עצמו לא היקל אלא בביצה שבאה מישראל, וכאן הביצים באים מגוי שלא ידוע איזה עופות עירב בהם.