תוצאות חיפוש

היכן מצאנו בשלחן ערוך היתר לעוף שפרה ורבה עם תרנגול טהור, הלא השלחן ערוך (יו"ד פב ס"ב) כתב שאין לאכול אלא עוף שיש לו מסורת טהרה. וכעין זה כתב בשו"ת האלף לך שלמה (חיו"ד קמא) וזה לשונו, 'מה שמביאין המתירין ראיה ממה שמתעברין מעופות שלנו וכו', וגם זולת כל זה אני אומר דלדידן דקיימא לן דאין אוכלין רק...

כבר נתבאר שיש בתלמוד שלשה מיני תרנגולים טמאים, ולא רחוק לומר שיש עוד מינים שלא הוזכרו בתלמוד, ואם כן לא מהני לן מידי זה שהם חולקים תכונות משותפות עם התרנגולים. ועוד שהשלחן ערוך (פב ס"ב) לא התיר עוף אלא על ידי מסורת, ולא הזכיר להתיר עוף שחולק תכונות עם תרנגול, או קורא קריאת הגבר. וכי התרנגולים...

כבר הבאתי מדברי האחרונים שכל ההיתר בקוצ'ין וחביריו, היה דוקא על פי העדויות על מסורת בארץ ישראל, ולא חס ושלום להתיר עוף בלי מסורת, נגד הוראת השלחן ערוך והרמ"א (יו"ד פב ס"ב) אשר חברו יחדיו שלא להתיר אלא במסורת.

אף אי יהבינן ליה למר חיליה, שאי אפשר להכליא עופות אחרים עם תרנגול, מכל מקום מצאנו בתלמוד שלשה מיני תרנגולים טמאים, שהרי במסכת חולין (סב:) אמר רב פפא תרנגולא דאגמא אסירא וכו', דרש מרימר תרנגולתא דאגמא אסירא חזיוה דדרסה ואכלה. ולדעת רוב הראשונים תרנגולא דאגמא ותרנגולתא דאגמא הם שני מינים נפרדים...

פלא גדול, היאך יתכן להתיר באכילה את המלאי, שמלבד זה שבא מארץ שלא דרו בה יהודים וממילא לא שייך לומר שיש עליו מסורת, והרי הוא אסור על פי דין השלחן ערוך (יו"ד פב ס"ב). מלבד זה, הרי יש בו שני סימני טומאה: האחד, כמו שהביא הרב פרידמאן (קובץ גינת ורדים, טבת תשע"ח, עמ' ריח) 'שביצי המלאי הם כד כד משני...

איך אפשר לומר שאין מנהג לאכול רק עם מסורת, כאשר כבר בתקופת הראשונים כותב בספר האשכול (הל' סימני חו"ע) 'ונהגו להחמיר שלא לאכול בלא מסורת אף שיש בו שלשה סימני טהרה, שמא לבסוף רואין שדורס, דלחד פירושא עשרים עופות טמאים יש להם שלשה סימני טהרה ודורסין', וכן כתב בשלטי הגבורים (חולין כא. מדפי הרי"ף)...