תוצאות חיפוש

(לא באמת......)

למה לא ? יש בו הרבה מעבר למה שנראה בהשקפה ראשונה

גם בלי הקטע המוסגר. על זה אמרו באבות דרבי נתן "אל תתחבר לרשע אפילו לדבר מצוה". וכיום בארץ ישראל (בשונה ממה שדברו הבנין ציון ועוד) אין אדם שאינו יודע ששמירת שבת היא הגדרת היותו של אדם "שומר מצוות" ואם הוא מחלל בפרהסיא (כגון בנסיעה ברכב) הוא מודע לכך שאינו יכול להגדיר את עצמו דתי. ומשכך הוציא...

נכון והרב לא כיוון לקבוע בזה הלכה אלא אגב אורחא כי בד"כ זה קרוב. אבל מכיוון שאחרי שהרב כתב זה הוברר שזה הביא מכשול למורים בורים לכן מהראוי לדקדק. ואין כאן מחלוקת אלא וודאי שהרב ממקום מנוחתו יכיר תודה למי שמשתדל לתקן.

לא כל כך. כי אם ביצה היא כ 46 סמ"ק (טרם הוכרע בבירור כמה הביצה הבינונית) ואם משערים בלי קליפתה צריך להוריד כ-10% (ולפי הגר"א הרבה יותר) ושתי שליש מזה הוא כ27 סמ"ק שוב שימו לב "סמ"ק" ולא "גרם" [נכון שלגבי יו"כ בדרך כלל "גרם" הוא חומרא אבל לפעמים הוא קולא כגון באוכל מאוורר כמו פריכיות או במבה (או...

היכן שו"ע זה ? אם זה פשוט אז למה למעשה אין לעשות כך (אולי זה לא כל כך פשוט...). כמובן, אבל נהפכו הדברים, וברכות התורה שונים מברכות השחר (כן, לא ברכות הלילה) שאם הפסיק הפסק גדול לרוב בדעות מברך שוב ולכן אם ישן חצי הלילה והשכים בחצי הלילה מברך לדעת רוב החכמים (ורבינו תם אמר שא"צ לברך. ).

כתב החזון איש [למרות שהוא נקט לעיקר כמו "השיעור - הגדול" של הצל"ח וכו' וכירושלמי והגאונים בשיעור חלה, (שרביעית זה כ150 סמ"ק) ודלא כרמב"ם שסבר כמו "השיעור הקטן"] מכל מקום ראינו לרבותינו לגבי חולה ביו"כ במקום שאפשר היו מחמירים כשיעור הקטן. ע"כ דבריו. והכוונה לשיעור כותבת הגסה שהיא כנ"ל 2/3 ביצה...

תיקנתי למען הדיוק

וכי עעחה על דעת אדם שיברך מלביש ערומים וזוקף כפופים ופוקח עורים ומעביר שינה מעיני וכו' ואחר שמברך הולך ופושט בגדיו וכופף קומתו ועוצם עיניו ונותן תנומה לעיניו. וחצי הלילה זמן שכיבה היא

הלוואי

הרבה דברים הרי"ף מעתיק ממקורות קדומים בלי לציין וק"ו בדבר שהוא ברור. נכון כל זה נכון וזה עדיין בזמן הגאונים. כי אין כאן בקיאות בהלכה אלא במציאות שכל אדם יחליט אם זה מספיק חלוט ובני אדם (לא בני הישיבה) אינם בקיאים. וכן (במקרה ?) שדרו ממתיבתא שלא בקיאים בחליטה לגבי חמץ בפסח !!

כמו רוב ככל הסיפורים הבאים לחזק דבר מה. מיותר. נ.ב. אין בזה שום ביקורת כמו שידוע על הרבה מסיפורי חכמים גדולים שבסיפוריהם משנים שמות של מקומות או של בני אדם כי העיקר הוא התוכן ולא השם ומי לנו גדול ממרן שליט"א שאף הוא בדרשותיו פעמים מחליף שמות וכדומה בסיפורים (ע"ע הסיפור על רב מערך ההלכה בצבא...

זה למה

הכותב התכוון לרמז למה שאמרו לגבי ווסתות שאבריה מתפרקין וכו' והוא כנראה סבור שהכוונה שהיא חלשה וכו' ולכן זה קשור לכאן. אבל שם הנושא לגבי מנגנון הגוף שקשור לראיית דם ואין לו קשר לחולשה כללית ולכן אינו קשור לכאן. (נכתב לאחר בירור הדברים עם הרב הכותב)

כמו רוב ככל הסיפורים הבאים לחזק דבר מה. מיותר.

גם תיקנת את טעותך וגם תוכ"ד הערת שאני לא יודע

ברור. הרי"ף מעתיק מהגאונים שכתבו דשדרו ממתיבתא. - ישיבה בבבל בימי הגאונים.

זה בסוף כסף. כי אם לא יתגייסו לא באמת יכולים לעשות משהו חוץ מכסף ..... זה חלק ממחיר המלחמה.........

כל הדברים יגעים. הרבה דברים לא קשורים ולא נכונים נאמרו בנושא הזה. כותבת הגסה נחלקו חכמים ורשב"ג בשיעורה המדוייק. כן בגמרא ביומא נחלקו האם כותבת היא יותר או פחות מביצה. ומסקנת הגמרא (ביומא) שהיא פחות מכביצה ונראה שם לכאורה שבכל זאת היא יותר מחצי ביצה. [וכן בגמרא פסחים מט אפשר להבין שהכותבת היא...

כתב מרן סי' תק"ס ס"ג וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר לשמח בהם: [מאידך (?) כתב מרן בבדק הבית יו"ד קנ"ז בשם רבינו ירוחם "איסור דרבנן כגון אסור למלאות שחוק פיו (ברכות לא.) ולשמש מטתו בשני רעבון (תענית יא.) ולישן ביום יותר משינת הסוס (סוכה כו.) וכיוצא בהן אין עליו לא...