תוצאות חיפוש

(y)

אולי יש לתקן את הכותרת או למחוק (זה לא הוגן כלפיהם)

כלומר מעיקר הדין לחומרא [וזה באמת נכון] אבל בשעה"ד המקל לסמוך על המקל לא הפסיד [ובזה יש לדון].

יש באותו ספר עוד סיפורים חמודים. ל לפני השינה

זה אחד מהסיפורים שנמצאים בספר הנ"ל שמקורם בחלומות והזיות של גוים ומישהו החליט לגייר אותם (שגם לנו יהיו כאלה שטויות מעניינות, לא ?) מי שמעדיף להשתעשע בדמיונות כוצא בהם יערב לו.

מה יתן לך ומה יוסיף לך. השאלה מה מסורת הקריאה ולא מה חשב מתחכם פלוני אלמוני. האם בכל אלו הקמץ נקרא כחולם או כפתח והאם השו"א נע או נח (במקור שו"א לפני יו"ד נהגה כמו חירי"ק. (וכגון יזל מים מדליו הוא אותו משמעות כמו "ורעו דליותיו" ועוד ששם הוא כתוב בחיריק). והאם יש חילוק בקריאת השו"א בין מקום...

כל אלו דלהלן בדגש (האות הקמוצה שלפני השו"א) (ויש גם אחרים ברפה) ואיך קוראים אותם ? וַיֵּצֵ֤א אִֽישׁ־הַבֵּנַ֙יִם֙ מִמַּחֲנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֔ים גָּלְיָ֥ת שְׁמ֖וֹ כִּ֣י אִם־יִהְיֶ֞ה כָּנְיָ֤הוּ בֶן־יְהֽוֹיָקִים֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה חוֹתָ֖ם עַל־יַ֣ד יְמִינִ֑י יִשְׂא֖וּ נְהָר֣וֹת דָּכְיָֽם: וְדָנִיֵּ֣אל דְּנָ֔ה הַצְלַ֖ח...

אולי הדין נכון אבל מנהג אין כאן בפרט שבלא"ה רבים עתה עם הארץ שאינם פורסים אפילו כפות הידיים אלא מגביהים אותם. ולא עשו אלא זכר למצווה.

כי השיעורים הנ"ל נאמרו על ספר תורה. ומבואר שבנביאים צריך פחות ובכתובים עוד פחות. ומגילת אסתר היא מן הכתובים. תוקן בפנים.

אחרי כל ההתנצלויות. המציאות היא שבהכשרים טובים יש פחות תקלות (לא משנה למה. זה העובדה). זה הבעייה לא הפיתרון. בגלל שמותר להם לפי חוקי משרד הבריאות הם לא נזהרים יותר ואילו לפי חוקי התורה אין גבול

זה ברור. ומה שכתבו קצת חכמים שהביא מרן שבטלה דעתו הכוונה שלכן אין מן הראוי לקבוע הנהגה לעשות בצורה כזו (להורות שיעשה מעשה שאין דרך) אבל אם שתה וודאי יברך. ומי שאינו מברך גם כן לא חטא כי ברכה אחרונה על שתיית מים ושאר משקין אינה אלא רשות ומנהג.

אין קשר כמובן כי הוא מוציא אותו ואז אינו מחובר. לא לכל דבר קשור תנאי. ואם הכוונה שבגללה התנאי הוא לא נחשב מחובר אז זו רק חומרא. זה כמובן נכתב בלי שימת לב כי ברור שהחלון מיועד לפתוח ולסגור ועל זה מונח שם הפקק (ועל זה שהוא עראי דנו שבאופנים מסויימים אסור) הוא מיועד למלאכה של ברירה והוא כלי...

אתה יכול לבחור מה לדון אבל מי שמך להחליט על מה "צריך לדון" (אני לא דן בשום נושא מהנ"ל רק הבהרתי את מה של הובן מקודם) עניין של טעם. כל אחד וטעמו. אסור על פי ההלכה להמציא איסורים

נקרה נקרתי פעם בבית כנסת אשכנזי ואשמע קול אומר קרא "ולא תסורו אחרי לבבכם וגו'" ואומר אך פירוש יפה הוא

כל זמן שאינו עולה על הרמה (המפלס המוגבה שבמרכז הר הבית שיש לו מדרגות מכל צד) אינו בחשש עזרה אלא פעמים שהוא בחשש חיל ועזרת נשים. וגדר גדרו בדבר

אני לא מבין למה לחלוק על השיעור שכתוב בגמרא ופסקו מרן שיצא בו הגדול עראי לשוק (בלי בגד אחר תחתיו, שזה אומר שצריך שיכסה את כל גופו מכתיפיו עד חצי מגובה הירך בערך) ושהקטן יוצא בה בקבע ולחפש שיעורים לא שערום אבותינו וכנ"ל

אכן. שלש דקות הוא סוד תוספת שבת וטעם הדבר שמתחילת שקיעת גולת השמש עד סופה לוקח כ-3 דקות. ולפני תחילת שקיעתה אין טעם בתוספת כמו שהאריך הרמב"ן (שהוא מקור דברי מרן) ומעיקר הדין שקיעה אינה אלא בסוף שקיעה כמ"ש בספרי "מה ביאת שמשו עד שיבא כולו אף ביאתו במים עד שיבא כולו" וכמ"ש הראשונים. ואותם ג'...

מי שאינו כהן (ויש אומרים אף לוי....) אסור לו לאכול זרוע ימין של בהמה שהייתה בשעת שחיטה שייכת ליהודי. וזאת כי הוא ממון כהן (אם יינתן לכהן ויחזור הכהן ויביא לו מותר) והוא באכילתו מבטל מצוות עשה של ונתן לכהן הזרע וכו' וגם עובר על איסור גזל (אלא שהוא ממון שאין לו תובעין). כי כיום אין מקיימים...

כמדו' שכבודו לא הבין את דברי מי שהשיג עליו טענתו היא פשוטה שמבואר בתלמוד שגויה שחיה בתור יהודייה בטעות אם נהגה בדיני ישראל הרי היא יהודייה כי טבילתה לנדותה (שהיא טבילה לשם יהדות אך לא לשם התיהדות) עולה לה לטבילת גרות. ומשכך כל בניה שנולדו אח"כ אף אם הם אינם שומרים מצוות הרי הם יהודים והדברים...

מה מיוחד השבוע ? ומה פירוש הדבר ? ולמה אין זה בל תוסיף ?