תוצאות חיפוש

אשמח לראות את הספר שכבודו כתב גם אני עובד על ספר בנושא בעזרת השם

מרן כתב שיש לחוש וזה מחלוקת אם בתורת חומרא או לא, ומכל מקום עסקינן כשצרגישים את השערה , במכונה על מספר אפס ובכהאי גוונא להרבה שיטות זה טבר מספריים שלא כעין תער ולכן במקום צורך יש להקל

כבודו יעיין בכסא אליהו ס"ק ג , בשות עולת יצחק חלק ב סי קס , הוראה ברורה סי קפא ועוד שהרבה אחרונים אוחזים שהלכה כסתם מרן להתיר מספרים כעין תער מעיקר הדין, משכ לא תיגע בו יד זה באופן האסור לכולי עלמא מיישבים או שכוונתו בתער דווקא, או שחזר בו בשולחן ערוך ממה שכתב זאת בבית יוסף, וכבודו יחשוב הרי יכל...

תמיד, היא בנויה בצורה כזאת שלא יכולה לעקור, כבודו מתכוון למכונת גילוח היא לא תמיד משאירה, מכונת תספורת משאירה לעולם

מר"ן השו"ע כתב בסתם שמותר לגלח במספריים כעין תער

אתה באמת צדיק אמיתי, אשריך ואשרי חלקך , אני מציע לך ללכת לישיבה מוכרת של חוזרים בתשובה כמו אור החיים או של הרב כליף ברמות ושם תקבל הדרכה גם בצורה נכונה לפעול מול ההורים.. לא צריך להיות בעימות יש דרכים שאפשר לשכנע אותם שהכל בסדר גם אם אתה חרדי..

השם יעזור.. אי אפשר לעשות משהו שיזרזו את בדיקת המבחנים?

שלום וברכה, אולי מישהו יודע מתי יהיו תוצאות לבחינת אב תשפ"ד בנדה?

בילקוט יוסף יום טוב פוטר והספר אינו תחת ידי אך כמדומני שהטעם הוא שהשליחים יכלו להגיע לשם שזה קרוב לארץ ישראל מאוד ולכן לא שייך שני ימים..

מבואר בכמה לוחות מוקצה שפירסמו בזמנינו שזה מוקצה מחמת גופו

אפשר לקבל למייל?

יישר כח על הדברים שכתבת, אבל לעניות דעתי אי אפשר לומר שמספר אפס של מכונת תספורת זה איסור דאו' שהרי זה משאיר שערה המורגשת, ועין ביביא חלק ט בתשובה על הזקן ששערה המורגשת דינה כמספריים כעין תער, והרי מרן בסתם מתיר.. ויש כמה וכמה אחרונים שכתבו שהלכה כסתם מרן אעפ שכתב ויש לחוש..

וכמובן גם זה רק להליץ על המנהג אך לכתחילה יש להחמיר גם שם כשאר הפאה.. כמו כן לידיעת הציבור התמונות שפורסמו פה הם שיטה מחמירה, יעויין בהוראה בורה ושער החיים סימן קפא שפסקו שהפאה רק מיל האוזן ובצדה ממש ולא עד המצח וכן כתב הרב משנה הלכות ולהבדיל הרב עולת יצחק רצאבי

בפשיטות יש בזה כמה וכמה ספיקות להקל דשמא מספריים כעין תער מותר כסתם מרן, ושמא הלכה כהרמבם ועןד 8 ראשונים שהפאה רק 40 שערות, ושמא כהריטבא ורשי שרק במגלח כל הפאה עובר איסור ובפרט שיש אומרים רמבן ועוד שמספריים כעין תער זה רק מדר' גם לאוסרים

תודה רבה!

יישר כח

אם יש לך מקורות אשמח לראות, מסברא דווקא נראה הפוך, אם לא תיקנו שיר של יום וקדיש אז אסור להוסיף, שידעו למה לא תיקנו ולכאורה יש בזה משום מרבה בקדישים.. ואם זכור לי נכון הילקוי מביא מנהג לומר מזמור שיר אך לא קדיש אחרי , ואולי אני טועה

בס"ד שלום וברכה, ידוע שיש איסור להרבות בקדישים,האם מישהו מהחברים היקרים ראה לעניין זה שיש בתי כנסיות שנהגו להגיד אחרי מוסף של שבת ועלינו לשבח מזמור שירליום השבת וקדיש האם יש בזה בעיה של ריבוי בקדישין?

גם בברכה נאמנה כתב כך להלכה ולמעשה

אז למה הרמ"א היה צריך לכתוב אם הוא הדין? ובנוסף יש המון דוגמאות שכאשר מרן סובר דין מסוים הוא כותבו אף שהנה אפשר ללומדו מדינים אחרים