תוצאות חיפוש

האם היא תראה סימן ברכה בכסף או שלא

אשה הרגילה לומר תהלים כל יום האם מותר לה לומר דהנה כתב מרן זצ"ל עמוד שיא דע"פ הלקט יושר מי שהתבטל אם לא יקרא מותר והשאלה אם אשה שאינה חייבת בלימוד תורה גם מותר והאם יש הבדל בין תהלים לפרק שירה [דפרק שירה נחשב יותר ללימוד]

האם יש מקור בדברי מרן הגר"ע לזה דהמג"א לפו"א אוסר מגן אברהם סימן תקנד ול"נ דאסור ללמוד כלל עם אחרים כמ"ש בי"ד סי' שפ"ד ע"ש. שולחן ערוך יורה דעה הלכות אבילות סימן שפד סעיף ד ה] אבל מותר לקרות באיוב ובקינות ובדברים הרעים שבירמיה ובהלכות אבלות (ועיין בא"ח סימן תקנ"ד סעיף ב'). ו] והני מילי בינו...

שולחן ערוך אורח חיים הלכות תשעה באב ושאר תעניות סימן תקנא משנכנס אב ממעטין בשמחה; ובס"ב שולחן ערוך אורח חיים הלכות תשעה באב ושאר תעניות סימן תקנא מר"ח עד התענית ממעטים במשא ובמתן ובבנין של שמחה, כגון בית חתנות לבנו או בנין של ציור וכיור, ובנטיעה של שמחה, כגון אבורנקי של מלכים שנוטעים לצל...

מ"מ יש להכין בגד כדי ללבוש בגד בתשעה באב [או הבגד של יום שישי או להכין בשבת] וכן לנוהגים לא להשתמש במגבות ידים מכובסות יש להכין או להשאיר משבת

הרי הש"ע כותב בסעיף ז יש אומרים שאסור לתקן בגדים חדשים ומנעלים חדשים בשבת זה, ויש להחמיר בזה מראש חודש. וכתב הרמ"א בהגה: וה"ה דאסור לקנותן. אך מרן לא אוסר בזה וכן מבואר בב"י דכל הטעם הוא דלא למשתי עמרא [ועיין כה"ח] והאחרונים מג"א יד אפרים תמהים מאי שנא מלבישה שמותר למרן ע"ש. ולכאורה לקנות...

א האם חולה ששותה לשיעורים עושה הבדלה [עיין אמת ליעקב עמוד רכז] ואם עושה הבדלה האיך שותה ב האם ילדים צריכים לעשות הבדלה [חזו"ע עמוד שנד] ג איך נוסח ההבדלה [האם אומרים פסוקים] [חזוע עמוד שלח] ד האם אפשר לצאת ידי חובה ממי שעושה הבדלה [חולה] האם זה לכתחילה [חזוע עמוד שנא] ה מי שאוכל האם יעשה הבדלה...

אני מחפש דוגמא מהתלמוד או מהראשונים שעשו השתדלות באופנים מסוימים ואתן דוגמא יש ערים שצריך טיפה לשנות כדי לקבל הנחה בארנונה או לקבל הטבה מסוימת [כמובן למתירים ע"פ ההלכה לעשות כן] או כדי להיפטר מדו"ח לשנות מעט ומאידך גיסא למה לא ללכת ישר ומה שמגיע מגיע אשמח למקור תלמודי [לא סברות וספרים מימנו אנו]...

מי ששוכר דירה ויש שם מזוזות ורוצה לשים מזוזה שלו האם מברך על המזוזה החדשה

אדם שנטל בכלי פסול וחוזר ליטול מכלי כשר האם יברך שוב הנה נידון זה מתפרס על כמה דוגמאות מהתורה ברכת הנהנין- מרן הש"ע בסימן רו ס"ו כתב נטל בידו פרי לאוכלו ובירך עליו, ונפל מידו ונאבד או נמאס, צריך לחזור ולברך אף על פי שהיה מאותו מין לפניו יותר כשברך על הראשון. ע"ש. ולכאורה הכא נמי מברך פעם...

כידוע האור החיים נפטר בשנת תקג וטו תמוז בשנת תקג יוצא ביום ראשון ויש סיפור עם הבעש"ט שעשה סעודה שלישית ומצורף ודחוק לומר דהבעש"ט נטל ידים אחר צאת הכוכבים ושמעתי פעם מהרב עובדיה יוסף בן הרב יעקב דאמר לעלות לקבר גם בתאריך יד תמוז ואז המקום יחסית ריק

חפץ חיים לשון הרע כלל ו יא. ויש הרבה דברים שנכשלין בו העולם בענין לחוש וראוי לדבר בזה הרבה, אך אין כאן מקום להאריך בו ואכתוב אותן אי"ה לקמן בכלל האחרון. אך כללו של דבר דמה שאמרו דצריך לחוש ללישנא בישא היינו רק לענין לשמור את עצמו מהנידון, אבל חס ושלום(ל) לעשות לו שום מעשה, או לגרום לו שום היזק...

האם יברך כיון שסו"ס נהנה מהמים ביום צום או דילמא בפועל אינו רוצה לשתות ומה הדין ביום רגיל וצריך לבלוע כדור ויש לפניו רק קולה ואין מים האם יברך על הקולה

מי ששם לפניו בצלחת אורז ולידו אפונה האם מברך על האפונה האם מ"ש בחזו"G ברכות עמוד קמג כדעת החיי אדם לברך ונחלק על הבאה"ל היינו באופן שהם מעורבים בצלחת אך אם כל אחד בפנ"ע מברך על כל אחד [וכן ראיתי בברכת ה וה"ב] אשמח לשמוע ולראות מי כתב בזה

מה מברך קודם ברכה אחרונה האם על המחיה דהיא ברכה חשובה ואחר כך שיברך בורא נפשות על המים יכיון על הירקות או יקדים בורא נפשות כיון שאם יקדים על המחיה א"כ נפטרו הירקות בתנובת השדה וברכת בורא נפשות לא תפטור אותם והפסיד ברכה מבוררת על הירקות יישר כח

דעת מרן ביבי"א ה יז לברך וטעמו דרק באכילת קבע נפטר המשקה ודעת האור לציון [ב יב יא] דלא מברך וטעמו כיון דיש מחלוקת מה פת הבאה בכסנין ואנו מספק מברכים מזונות אך חוששים אולי זה המוציא ולדעה שמברכים המוציא אם אני אוכל כזית א"כ לא מברך על המשקה ויש לחוש לסב"ל וכמובן כ"ז שאין את שלושת התנאים וכן דעת...

לבטל עיסקה\ביטוח בגלל הצעה טובה ומחיר טוב האם מותר והאם יש מי שפרע וכן אם יש הבדל בין התחלתי את העיסקה או לא מצורף מאתר דין ומעוד אתר שאלה: ע"פ חוק אפשר לבטל רכישה מעל 50₪ תוך זמן מסוים ובתנאים מסוימים. במקרה ובעל החנות לא רוצה בזה והוא מסכים רק בגלל החוק, האם יש בזה חשש "מי שפרע"? תשובה...

האם מותר לקרוע שלט פרסום וכוונתי האם השלט הוא איסור דאוריתא או דרבנן שולחן ערוך יורה דעה הלכות כלאי בגדים סימן שג סעיף א הרואה כלאים של תורה על חבירו, אפילו היה מהלך בשוק, היה קופץ לו וקורעו מעליו מיד, ואפילו היה רבו. (וי"א דאם היה הלובש שוגג, אין צ"ל בשוק, דמשום כבוד הבריות ישתוק, ואל יפרישנו...

אינני מצליח להוריד תקופה ארוכה שיעורים מקול הלשון אשמח לעזרה