בשו"ת מעיין אומר ח"ט פ"ב שאלה א\ב, מובא שאלה שנשאל מרן על אדם שמדבר עם בני משפחתו ומקרבן לתורה ויושבות מולו שלא בצניעות, האם יש מקום להתיר, ולא הסכים להתיר, אבל בשאלה אח"כ נשאל על בן ישיבה שהיה לו הצלחה עם ילדים ממשפחות חילוניות, ורצה להפסיק מחמת שנכשל במראות אסורות בדרך, וע"ז ענה לו שזה מצוה...