תוצאות חיפוש

וילדו לו בנים האהובה והשנואה -משמע שהאהובה ילדה קודם וכיצד והיה הבן הבכור לשנואה ותו מה ההו''א שיוכל לבכר ובשם הגרא האהובה ילדה קודם אלא שהאהובה נולד לז' חודשים והשנואה אחר תשע שהו''א שנלך אחר הלידה והחידוש שהולכים אחר העיבור כי הוא ראשית אונו והנצי'ב אומר שזה שקר מה שאומרים בשם הגר''א ואין דין...

ליקוטי הלכות סנהדרין שהאיסור להרבות נשים זה דוקא לאחר שנעשה מלך אבל אם היה לו יותר מי''ח נשים קודם שנעשה מלך אין בעיה והוא מביא לזה ראיה שכה''ג שנשא אלמנה לפני שנעשה לכה''ג ומינו אותו לכה''ג אין בעיה כיון שנשא אותה בהיתר וה''ה כאן ויש לדון כה''ג גם בסוסים וכסף. הצפנת פענח דן שזה תלוי שכתוב ולא...

לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך רש''י בפרשת יתרו מבאר שהגדולים מוזהרים על הקטנים שקטן שבא לכבות האבא צריך למנוע. [ושאר כל עשרת הדברות רש''י לא מפרש כאן אל כותב שסומך על מה שפירש בכי תשא ואדם שקורא שמות כתוב שיכול לצאת יד''ח ברש''י האם צריך לקרוא את הרש''י בכי תשא ולכאורה הוה כמו שאין רש''י שצריך לקרוא...

בג' מקומות בתנך מוזכר עניין חורבן בהמ''ק בספר מלכים בפרק האחרון שלו בחודש החמישי בשבעה לחודש הגיע נבוזראדן וכו' ומבואר שהחורבן היה בשבעה לחודש אב ובירמיהו נב כתוב התאריך בעשור לחודש אב והגמרא במסכת תענית כא שואלת את השאלה הזו ומביאה ברייתא שזה בתשעה באב שזה בעצם תאריך שלישי והגמרא מבארת שבשביעי...

שמעתי ממו''ר להסתפק אדם שלא יכול לצום לילה ויום בדרך כלל נוהגים שצם בלילה ואוכל ביום ואולי יש להסתפק שאולי עדיף שיאכל קודם עלות השחר ויוכל לצום יום שהרי יש מושג כזה תענית של יום ויש לצדד שלאכול לפני עלות השחר אין לזה ההיתר.

יש נידון בראשונים מתי עושים הבדלה השו'ע תקנו פוסק שעושים הבדלה במוצאי התענית אבל הרמב''ן אחז שעושים בתפילה כמו עניים ולא מבדילים על היין כלל ויש דיעות שעושים במוצא''ש ומביאים לקטן והראשונים דוחים זאת שאתי למיסרך . השערי תשובה כתב שחולה בצום יעשה הבדלה מיד במוצא''ש אבל המשנ''ב לא מזכיר זאת ויש...

במשנה בבכורים מבואר שת''ק מביאים ור' יוסי הגלילי ס''ל שלא מביאים כיון שבעינן ארץ זבת חלב ודבש והר''ש מביא ירושלמי שבעינן הארץ אשר נתת לי ועבר הירדן נטלתי מעצמי והירושלמי מביא נפק''מ בין שני הטעמים א''ר בון חצי שבט המנשה זה לא ארץ זבת חלב ודבש אבל מאידך זה נקרא נתת לי והפני משה ביאר שבני גד...

הגמרא מסתפקת שהייה במיעוט סמנים ונשארת בתיקו שיטת רש''י רש''י בדף ל: [לגבי חלדה] מבאר שהספק הוא לאו דוקא בשהייה אלא גם בחלדה וזה אותו ספקות בשהייה וחלדה והספק הוא היכא שעשה את הפסולים במיעוט בתרא האם פוסל או לא אבל במיעוט קמא פשיטא דפוסל וגם הגרמה במיעוט בתרא פוסלים מחמת הספק ברש''י מבואר...

ברש''י בדף ל מבואר שכל הספיקות של הגמרא בחלדה במיעוט סמנים זה דוקא במיעוט בתרא אבל במיעוט קמא פשיטא דפסול ויש לדון האם כוונתו דוקא בוושט ששם נקיבה זה מטריף לכן זה חלק מהשחיטה אבל קנה שחצי קנה פגום כשר א''כ גם אין שאר פסולים או לא

כידוע שרוב הבמות היום יש להם סירכות וכהיום נוהגים לקלף הסירכות כקולת החת''ס ולכאורה הדברים תמוהים לדיידן הספרדים שהלא אפילו מיעוך ומשמוש זה התיר הרמ''א במקום הפסד מרובה ולא היה נח לו בהיתר זה ולספרדים בוודאי שאסור והלא אפילו על נענוע שהטור מביא יש שמקילים השו''ע העתיק דברי הרשב''א שכאילו...

בגמרא בשבת קג מבואר שאם אדם כתב בשמאל פטור אבל איטר יד חייב וכן מבואר בגמרא שאם שולט בשתי ידיו חייב ובחידושי הר''ן הקשה מדוע איטר יד חיב ולא נימא בטלה דעתו אצל כל אדם כמו שאומרים באנשי הוצל שנושאים משא גבם על הראש ותירץ הר''ן שכיון שאיטר יד אינו יכול לכתוב בימין לא אומרים בטלה דעתו ונראה הביאור...

ומבואר ברש''י שאין פתחיהן מכוונין כדי שלא יציץ לחבירו והיה קשה לי הלא גם הגויים רוצים פרטיות וכי הם עושים פתחים מכוונים וחשבתי עפ''י דקדוק לשון רש''י שעשו פתחים שאינם מכוונים כדי שלא יציץ דהיינו שהאדם עשה פתח לא חשב שחברי לא יציץ לי אלא בשביל שאני לא יציץ לחברי זה קדושה וטהרה

ידועה חקירתו של מהרי''ט האם סימני טהרה הם הסיבה שהדבר טהור או רק הסימן והאריכו בזה האחרונים מאד וכעת בדרך לימודי עלה בליבי ראיה מדברי הגמרא חולין סח: כמדומני שאם יש קשקשת א''צ סנפיר ולמה התורה כתבה סנפיר יגדיל תורה ויאדיר ולכאורה אם זה רק סימן אין לזה שום משמעות שהלא זה לא סימן לכלום אבל אם זה...

א. הרמב''ם כותב שעובר בכל יום ויום בעשה אבל כרת חייב רק לאחר מיתה שהוא גדול אבל הראב'ד אומר שעובר בכל יום בכרת. ב. הדבר אברהם ח''א סימן לג הכוונה שבכל יום עובר בעשה הכוונה כל רגע ורגע הוא מבטל מצוות מילה ובמשנ''ב תמד מבואר ג''כ שכל רגע שלא מל מבטל מצוות מילה אבל האבני נזר ועוד אחרונים ס'ל שבכל...

מבואר בגמרא באלו טרפות שיש לריאה שלוש אונות מצד ימין ושתי אונות מצד שמאל ואם חסר אונא אחת לכו''ע פסול או שנתחלף דהיינו שבצד ימין יש שתי אונות ובצד שמאל יש שלוש [וצריך להבין איזה שם טרפות יש לזה ופשטות חסורה אע''פ שבסך הכל יש את כל האונות אבל כיון שבצד ימין צריך להיות שלוש ואין שלוש הרי זה...

ידוע שיטת רש''י באלו טריפות שסירכא נעשית מחמת שיש נקב ויוצאים נוזלים ומשקאות דרך הנקב עד שנקפאים ונעשה סירכא ורק כסדרן שזה בין אונא לאונא שלידה כשרה כיון שהסרכא תסגור את הנקב אבל שלא כסדרן כגון מאונא ראשונה לשלישית טרף שהאונא האמצעית מפרידה בין שתיהם ופוסלת אבל התוס' פליג. וסירכא תלויה שזה סירכא...

יש חקירה גדולה במלאכת מוחק האם המלאכה היא הכשרת מקום לכתיבה או דלמא שמחיקת טקסט זה מוחק רק צריך שיהיה על מנת לכתוב כדי שלא יהיה מקלקל ובשו''ע מבואר שמוחק דיו או שעווה על דעת לכתוב שתי אותיות כשרה ולכאורה כאן אין שום מחיקת טקסט אלא הכשרת מקום לכתיבה . וראיתי בספר אחד בשם השיטה לר''ן שבואר בגמרא...

אשמח אם הת''ח יעברו על הדברים: דין בדיקת הסימנים חולין ט. הטבח צריך שיבדוק -מבואר ברש''י שיש דין לבדוק האם שחט רוב [וכמבואר ברד''ה נשחטה] ולכאורה צריך ביאור מה ר' יהודה בא לחדש הלא כיון ששחט פשיטא שצריך לבדוק האם שחט כראוי או לא. ובתוס' בד''ה ואסורה מבואר שיש רוב שרוב פעמים ששוחט שוחט כראוי...

במשנה ריש פ''ב דחולין מבואר שאליבא דת''ק לא צריך לשחוט את הוורדים ולר' יהודה צריך והלכה כר' יהודה שיטת התוס' שאף אליבא דר' יהודה אי''ז מעכב ורק דין לכתחילה שמא לא ישחט את הוורדין ולא ייצא כל הדם והתוס' הוסיפו שאפילו אם יצלה כולו יהיה מותר בדיעבד והרא''ש באמתתמיה על דבריהם שאם הצליה מוציאה כל הדם...

שיטת רש''י שיין ושכר אין הכוונה לאסור שכר אלא יין של שכר הוא דאסור אבל אם שתה יין ששם בו מיים וכיו''ב אינו אסור וכ''ה שיטת הרמב''ן ועיין ברמב''ן שמביא דעת הרמב''ם שגם בשכר יש איסור וצ''ב טובא בדעת רש''י והרמב''ן מדוע שלא יהיה אסור שכר הלא הטעם שיבדילו בין הטמא והטהור ובין עבודה לעבודה וא'כ הלא...