תוצאות חיפוש

המג''א תפט סק''ה כתב להגיד היום כך וכך לעומר ולא שהיום שמשמע שזה הסבר והחק יעקב פליג עליו והביא ראשונים שכך גורסים שהיום והגר''א מוולינא סקטו שמבאר את נוסאות הראשונים [המרדכי] ומבאר שמשמע מדבריהם שהספירה היא חלק מהברכה ויש בזה נפק''מ שספק ברכות להקל ואפילו אם יש ספק במצווה כמו כוי שיש ספק האם...

ידוע שהביאור הלכה מאריך בסימן תפט האם הוא מהתורה או מדרבנן והעיקר נראה שזה דרבנן והנפק''מ האם אפשר לספור בביה''ש והשו''ע כותב ויש עוד נפק''מ שהלא במצוות דאוריתא צריך כוונה ובדרבנן מחלוקת ואם חבירו שואל אותו כמה ימים והוא עונה ואם ספירת העומר דרבנן הוא לא יוכל להמשיך עם ברכה כיון שעל צד שזה...

בברכה בוודאי שיש שומע כעונה ולגבי הספירה יש מחלוקת וכדלהלן. מנחות לומדים שצריך ספירה לכל אחד ואחד ובשו'''ע בסי תפט פוסק שצריך שכל אחד ובמשנב שם סק''ה מביא ששומע כעונה לא אומרים בספירה אבל יש מהאחרונים שכתבו שיש דין שומע כעונה ומה שכתוב שכל אחד צריך לספור לאפוקי מהיובל שהב'ד סופר והביה''ל הביא...

כידוע שק''ק בצפון וקק''ל בכל העזרה הרמב''ם בפ''ה ה''ג ממעשה הקרבנות מנין שק''ק בצפון וכו ''ומקום בשחיטה הוא מקום הקבלה'' ועי''ש בכס''מ שהאריך בכוונת הרמב''ם וצריך להבין כוונת הרמב''ם שמקום השחיטה זה מקום הקבלה הלא פשוט שכך כיון שיש דין שהקבלה תהיה בצפון ונראה שהרמב''ם שבאמת אין דין קבלה בצפון...

יש הלכה במקדש ולא ידוע במשכן מה דינו הגמרא בזבחים כד. מבואר שיש דין שהכהן העובד צריך שרגליו יהיה נוגעות ברצפה ושלא יהיה דבר חוצץ וכמו בכלי שרת שהכהן צריך לעבוד בלי חציצה. ובגמרא מבואר שרצפה מקדשת [וי''ג מקודשת] ורש''י מבאר שדוד קידש את העזרה וכלי שרת מקדשים שכתוב ויקדשם ומשח אותם אבל דעת התוס'...

שבועות טז. שהיו מקדשים היו צריכים מלך והמקור מהמשכן שתעשה לדורות ע''י הקידוש שנעשה עי' משה רבינו שהוא היה מלך ויש עוד גמרא והרמב''ן בסוף וזאת הברכה שויהי בישורון מלך זה משה רבינו אבל קשה ע''ז במדרש פרשת שמות שכתוב כבר מתוקן המלכות לדוד שמשה ביקש מלכות והקב'''ה אמר לו שזה מיועד למלכות בית דוד

כנ''ל

כל הלומד בשו'''ע רואה שכולם נפלו על אפיהם וכדינא דגמרא ולא ידעתי מתי השתנה שהספרדים לא נופלים על פניהם וידעתי שהבא''ח אומר לא ליפול על הפנים אבל עד הבא''ח כולם נפלו ואמרו לדוד אליך?.?

ידוע שהרמב''ן מאריך בחילוק בין דור המבול לדור הפלגה שבדור המבול הם השחיתו את ''הארץ'' דהיינו שפגמו במלכות כלומר שכל כך קלקלו את מעשיהם עד שהמלכות נאחז בה הרע וכעין בא נחש על חווה [נוק'] והטיל בה זוהמא אבל דור הפלגה הם רצו להלחם למלעלה הם בנו מגדל ולכן כתוב וירד הויה לראות. ועמלק קלקל בשתי...

א. יש מצווה של מורא מקדש - מקדשי תראו ביבמות דף ו מבואר לא ממקדשי אתה מתיירא אלא ממי ששוכן בו דהיינו כל מקום שיש השראת שכינה ב. האם דין מרא חל גם על בהכנ''ס מהתורה. היראים בסימן תט - מבואר שדין מןרא מקדש חל גם על בהכנ''ס וגם על בית מדרש ולאו דוקא על בית המקדש ומביא ראיה ממגילה שכתוב והיה להם...

מצאנו שמונה לשונות במגילה רואי פני המלך שבעת הסריסים המשרתים פני המלך ונערי המלך סופרי המלך וסריס המלך וכן כתוב על בגתן ותרש סריסי המלך וכן כתוב עבדי המלך שרי המלך ויש כאלו שרוצים לומר שכתוב סריסים הכוונה שסרסו אותם שלא יתעסקו עם הנשים וזה באמת מובן על שעשגז סריס המלך שהיה שומר הנשים וכן שבעת...

הגמרא דנה בשהייה במיעוט בתרא כלומר שלאחר ששחט את הרוב שהה והגמרא נשארת בתיקו [וידוע להוכיח מכאן ששהיה זה לא רק מחלק אלא זה פוסל] ורש''י בדף ל: בחלדה במיעוט בתרא שגם שם הגמרא מסתפקת וכותב להלכה שלהלכה אפילו אם שחט שני שליש והגרים שליש פסול והראשונים מקשים הלא לפי לישנא בתרא בגמרא לכ''וע זה כשר...

אדם שיודע שהוא ישתה והוא לא יכול לעשות סעודת ליל שבת האם בכל זאת ישתה ושורש השאלה שבבאה''ל מביא כמה אחרונים שאם יש לו סעודת ברית ויודע שע''י שיאכל בבוקר לא יוכל לאכול סעודת שבת [או אכילה גסה שזה לא אכילה] יש אחרונים שכתבו שהוא אנוס ויאכל בבוקר סעודת ברית אבל הביאוהל כותב שכיון שסעודת ליל שבת זה...

רוב הראשונים המצווה הזאת היא תמידית ואיננה קשורה לקריאת התורה אבל התוס' ורמב''ן וכך הביא השו''ע שקריאת התורה של פרשה זו היא מצווה מהתורה ולכן עם ישראל מקפידים בה הרבה. המג''א חידש שאם אדם לא שמע זכור יכול לצאת יד''ח בקריאה בפורים שקוראים ויבוא עמלק [ בפרשת בשלח] והמשנ''ב חולק על המג''א ומצטט את...

א. בקריאת המגילה חיסר תיבה אחת צריך לחזור ולקרוא ובחיי''א כתוב שאפילו אם חיסר אות אחת לא יוצאים יד''ח. ובאמת שנח' הראשונים האם זה מעכב אבל הם דיברו האם צריך לחזור ולברך אבל חייב אדם לשמוע כמו שצריך. ב. באופן שאדם מסופק אם הוא שמע המשנ''ב מביא מהפמ''ג שאפשר שלא אומרים ספק דרבנן לקולא כיון שזה...

א. השנה פורים ביום שישי והרמ''א כתב שיעשו בשחרית מפני כבוד שבת והמשנ''ב כתוב לכתחילה קודם חצות ומציין יד אפרים בשער אפרים בשם מהרי''ל עד שעה עשרית שזה יותר מחצות, נמצא שלכתחילה לפי הרמ''א עד חצות ומהריל אומר עד שעה עשירית. ב. הרמב''ם מביא שאסור לקבוע סעודה ומשתה בער''ש אבל מותר לאכול ולשתות עד...

א. השבת קוראים פרשת שקלים וצריך להבין את העניין בגמרא מגילה כט. שבאחד באדר משמיעין על השקלים להביא מחצית השקל כיון שיש דין שנלמד מפסוק שבראש חודש ניסן צריך להביא קרבנות מתרומה חדשה שנלמד מפסוק ולכן חודש קודם משמיען על השקלים. והגמרא אומרת על הקריאה של פרשת שקלים שקודמים וקוראים את פרשת שקלים כדי...

א. החזו''א כותב פעמיים נראה שאין ראוי למחול תמיד על כבודם ומביא לזה ראיות והסברא בזה שכיון שהתורה רוצה שיהיה צורת ההתנהגות של כבוד להורים ואם הוא מוחל תמיד הרי הוא עוקר את הרצון של התורה. ובמשך חכמה מביא שארור מקלה אביו ואמו מבאר שם שמקניט אביו ואמו שהוא יודע שאביו ימחל לו כיון שהאבא לא רוצה...

א. מצוות כיבוד אב ואם מבואר בחז''ל הלשון חמורה שבחמורות והוא מבהיל ועל מעשה דר' טרפון שכל פעם שאמו היתה רוצה לעלות למיטה היתה עולה על גביו והתוס' שם הביא מהירושלמי שפעם אימו אבדה איזה דבר בחצר ושם את ידיו מתחת לרגליה וכך היא הלכה והגמרא אומרת שר''ט לא הגיע לחצי מהחיוב של כיבוד אב. וכתוב גם בתנא...

א. בגמרא לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור וכו' ולא כתוב בלשון חייב אבל הרמב''ם והשו''ע העתיקו שזה חיוב גמור מדרבנן ואין מקום להוראת היתר ובתשו' הרשב''א מבואר שגם מי שתורתו אומנתו ישלים עם הציבור ונראה שהמורה היתר לת''ח היה כבר אז. ועין בחינוך שכתוב שיש חיוב אחד לשמוע קריאת התורה ויש חיוב ללמוד...