תוצאות חיפוש

במשנה בבכורים מבואר שת''ק מביאים ור' יוסי הגלילי ס''ל שלא מביאים כיון שבעינן ארץ זבת חלב ודבש והר''ש מביא ירושלמי שבעינן הארץ אשר נתת לי ועבר הירדן נטלתי מעצמי והירושלמי מביא נפק''מ בין שני הטעמים א''ר בון חצי שבט המנשה זה לא ארץ זבת חלב ודבש אבל מאידך זה נקרא נתת לי והפני משה ביאר שבני גד...

הגמרא מסתפקת שהייה במיעוט סמנים ונשארת בתיקו שיטת רש''י רש''י בדף ל: [לגבי חלדה] מבאר שהספק הוא לאו דוקא בשהייה אלא גם בחלדה וזה אותו ספקות בשהייה וחלדה והספק הוא היכא שעשה את הפסולים במיעוט בתרא האם פוסל או לא אבל במיעוט קמא פשיטא דפוסל וגם הגרמה במיעוט בתרא פוסלים מחמת הספק ברש''י מבואר...

ברש''י בדף ל מבואר שכל הספיקות של הגמרא בחלדה במיעוט סמנים זה דוקא במיעוט בתרא אבל במיעוט קמא פשיטא דפסול ויש לדון האם כוונתו דוקא בוושט ששם נקיבה זה מטריף לכן זה חלק מהשחיטה אבל קנה שחצי קנה פגום כשר א''כ גם אין שאר פסולים או לא

כידוע שרוב הבמות היום יש להם סירכות וכהיום נוהגים לקלף הסירכות כקולת החת''ס ולכאורה הדברים תמוהים לדיידן הספרדים שהלא אפילו מיעוך ומשמוש זה התיר הרמ''א במקום הפסד מרובה ולא היה נח לו בהיתר זה ולספרדים בוודאי שאסור והלא אפילו על נענוע שהטור מביא יש שמקילים השו''ע העתיק דברי הרשב''א שכאילו...

בגמרא בשבת קג מבואר שאם אדם כתב בשמאל פטור אבל איטר יד חייב וכן מבואר בגמרא שאם שולט בשתי ידיו חייב ובחידושי הר''ן הקשה מדוע איטר יד חיב ולא נימא בטלה דעתו אצל כל אדם כמו שאומרים באנשי הוצל שנושאים משא גבם על הראש ותירץ הר''ן שכיון שאיטר יד אינו יכול לכתוב בימין לא אומרים בטלה דעתו ונראה הביאור...

ומבואר ברש''י שאין פתחיהן מכוונין כדי שלא יציץ לחבירו והיה קשה לי הלא גם הגויים רוצים פרטיות וכי הם עושים פתחים מכוונים וחשבתי עפ''י דקדוק לשון רש''י שעשו פתחים שאינם מכוונים כדי שלא יציץ דהיינו שהאדם עשה פתח לא חשב שחברי לא יציץ לי אלא בשביל שאני לא יציץ לחברי זה קדושה וטהרה

ידועה חקירתו של מהרי''ט האם סימני טהרה הם הסיבה שהדבר טהור או רק הסימן והאריכו בזה האחרונים מאד וכעת בדרך לימודי עלה בליבי ראיה מדברי הגמרא חולין סח: כמדומני שאם יש קשקשת א''צ סנפיר ולמה התורה כתבה סנפיר יגדיל תורה ויאדיר ולכאורה אם זה רק סימן אין לזה שום משמעות שהלא זה לא סימן לכלום אבל אם זה...

א. הרמב''ם כותב שעובר בכל יום ויום בעשה אבל כרת חייב רק לאחר מיתה שהוא גדול אבל הראב'ד אומר שעובר בכל יום בכרת. ב. הדבר אברהם ח''א סימן לג הכוונה שבכל יום עובר בעשה הכוונה כל רגע ורגע הוא מבטל מצוות מילה ובמשנ''ב תמד מבואר ג''כ שכל רגע שלא מל מבטל מצוות מילה אבל האבני נזר ועוד אחרונים ס'ל שבכל...

מבואר בגמרא באלו טרפות שיש לריאה שלוש אונות מצד ימין ושתי אונות מצד שמאל ואם חסר אונא אחת לכו''ע פסול או שנתחלף דהיינו שבצד ימין יש שתי אונות ובצד שמאל יש שלוש [וצריך להבין איזה שם טרפות יש לזה ופשטות חסורה אע''פ שבסך הכל יש את כל האונות אבל כיון שבצד ימין צריך להיות שלוש ואין שלוש הרי זה...

ידוע שיטת רש''י באלו טריפות שסירכא נעשית מחמת שיש נקב ויוצאים נוזלים ומשקאות דרך הנקב עד שנקפאים ונעשה סירכא ורק כסדרן שזה בין אונא לאונא שלידה כשרה כיון שהסרכא תסגור את הנקב אבל שלא כסדרן כגון מאונא ראשונה לשלישית טרף שהאונא האמצעית מפרידה בין שתיהם ופוסלת אבל התוס' פליג. וסירכא תלויה שזה סירכא...

יש חקירה גדולה במלאכת מוחק האם המלאכה היא הכשרת מקום לכתיבה או דלמא שמחיקת טקסט זה מוחק רק צריך שיהיה על מנת לכתוב כדי שלא יהיה מקלקל ובשו''ע מבואר שמוחק דיו או שעווה על דעת לכתוב שתי אותיות כשרה ולכאורה כאן אין שום מחיקת טקסט אלא הכשרת מקום לכתיבה . וראיתי בספר אחד בשם השיטה לר''ן שבואר בגמרא...

אשמח אם הת''ח יעברו על הדברים: דין בדיקת הסימנים חולין ט. הטבח צריך שיבדוק -מבואר ברש''י שיש דין לבדוק האם שחט רוב [וכמבואר ברד''ה נשחטה] ולכאורה צריך ביאור מה ר' יהודה בא לחדש הלא כיון ששחט פשיטא שצריך לבדוק האם שחט כראוי או לא. ובתוס' בד''ה ואסורה מבואר שיש רוב שרוב פעמים ששוחט שוחט כראוי...

במשנה ריש פ''ב דחולין מבואר שאליבא דת''ק לא צריך לשחוט את הוורדים ולר' יהודה צריך והלכה כר' יהודה שיטת התוס' שאף אליבא דר' יהודה אי''ז מעכב ורק דין לכתחילה שמא לא ישחט את הוורדין ולא ייצא כל הדם והתוס' הוסיפו שאפילו אם יצלה כולו יהיה מותר בדיעבד והרא''ש באמתתמיה על דבריהם שאם הצליה מוציאה כל הדם...

שיטת רש''י שיין ושכר אין הכוונה לאסור שכר אלא יין של שכר הוא דאסור אבל אם שתה יין ששם בו מיים וכיו''ב אינו אסור וכ''ה שיטת הרמב''ן ועיין ברמב''ן שמביא דעת הרמב''ם שגם בשכר יש איסור וצ''ב טובא בדעת רש''י והרמב''ן מדוע שלא יהיה אסור שכר הלא הטעם שיבדילו בין הטמא והטהור ובין עבודה לעבודה וא'כ הלא...

רש''י מביא שתי דיעות על מה נענשו או בגלל שהיו שתויי יין או בגלל שהורו הלכה בפני רבן ,[צריך לדעת איזה הלכה זו] ולכאורה צ'ע הלא עדיין לא נאסר שתויי יין אלא רק לאחר מכן וכמו שהמ''ד הביא שזה הסיבה לאיסור כי מיד אח''כ התורה צוותה וא''כ מדוע נתחיבו מיתה ועיין ברמב''ן שבאמת כתב שלא זאת העבירה אלא זה...

המג''א תפט סק''ה כתב להגיד היום כך וכך לעומר ולא שהיום שמשמע שזה הסבר והחק יעקב פליג עליו והביא ראשונים שכך גורסים שהיום והגר''א מוולינא סקטו שמבאר את נוסאות הראשונים [המרדכי] ומבאר שמשמע מדבריהם שהספירה היא חלק מהברכה ויש בזה נפק''מ שספק ברכות להקל ואפילו אם יש ספק במצווה כמו כוי שיש ספק האם...

ידוע שהביאור הלכה מאריך בסימן תפט האם הוא מהתורה או מדרבנן והעיקר נראה שזה דרבנן והנפק''מ האם אפשר לספור בביה''ש והשו''ע כותב ויש עוד נפק''מ שהלא במצוות דאוריתא צריך כוונה ובדרבנן מחלוקת ואם חבירו שואל אותו כמה ימים והוא עונה ואם ספירת העומר דרבנן הוא לא יוכל להמשיך עם ברכה כיון שעל צד שזה...

בברכה בוודאי שיש שומע כעונה ולגבי הספירה יש מחלוקת וכדלהלן. מנחות לומדים שצריך ספירה לכל אחד ואחד ובשו'''ע בסי תפט פוסק שצריך שכל אחד ובמשנב שם סק''ה מביא ששומע כעונה לא אומרים בספירה אבל יש מהאחרונים שכתבו שיש דין שומע כעונה ומה שכתוב שכל אחד צריך לספור לאפוקי מהיובל שהב'ד סופר והביה''ל הביא...

כידוע שק''ק בצפון וקק''ל בכל העזרה הרמב''ם בפ''ה ה''ג ממעשה הקרבנות מנין שק''ק בצפון וכו ''ומקום בשחיטה הוא מקום הקבלה'' ועי''ש בכס''מ שהאריך בכוונת הרמב''ם וצריך להבין כוונת הרמב''ם שמקום השחיטה זה מקום הקבלה הלא פשוט שכך כיון שיש דין שהקבלה תהיה בצפון ונראה שהרמב''ם שבאמת אין דין קבלה בצפון...

יש הלכה במקדש ולא ידוע במשכן מה דינו הגמרא בזבחים כד. מבואר שיש דין שהכהן העובד צריך שרגליו יהיה נוגעות ברצפה ושלא יהיה דבר חוצץ וכמו בכלי שרת שהכהן צריך לעבוד בלי חציצה. ובגמרא מבואר שרצפה מקדשת [וי''ג מקודשת] ורש''י מבאר שדוד קידש את העזרה וכלי שרת מקדשים שכתוב ויקדשם ומשח אותם אבל דעת התוס'...