תוצאות חיפוש

מדוע השמיט הקצשו״ע זצ״ל דיני שלוח הקן?

ח: ברש"י ד"ה ומעיקרא - קודם שיכניס את אשתו כו' לכאורה קשה מדוע כתב רש"י אשתו, הרי מהגמרא בדף ח. מבואר שעשה סעודה לבנו.

שבועות יג. א"ל אביי דוקא קאמר מר רבי סבר לה כר' יהודה אבל רבי יהודה לא סבר לה כרבי ״או דלמא מדרבי סבר לה כרבי יהודה אף רבי יהודה סבר לה נמי כרבי״ מיהו אורחא דמילתא קתני למימר דתלמיד סבר לה כרביה לכאורה משמע דהא בהא תליא וקשה דבפשטות אין ענין זה לזה כלל וצ״ע

עדיות פרק ח משנה ד: מדוע נשנית משנה זו בארמית?

אשמח במקור. למשל שנים העידו על אחד שחייב מלקות ונמצאו זוממין ואח"כ הוזמו כת שניה ונמצא שכת שניה רצו לחייב שני עדים מלקות. כמה מלקות נותנים לכת שניה. ארבעים או שמונים.

בספר עיני כל חי עמ"ס מכות הביא מהחיד"א בשם זקן אחד מקובל ז"ל שאמר שמכות בגי' הרהורים בדיוק ולכן ראוי לבחורים ללמוד מכות ועי"ז מבטל הרהורים רעים כו' עיין שם. ואמרתי להוסיף על דברי הזקן המקובל ז"ל דהנה האותיות הנסתרות ב"מכות" בגימטריא האותיות הנסתרות ב"תאוה" והכוונה כנ"ל שלימוד מסכת מכות מבטל...

מכות פרק א משנה א: מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב לחברו אלף זוז כו׳ משנה ב: מעידין אנו באיש פלוני שחייב לחברו מאתים זוז כו׳ יש לדקדק מדוע במשנה א׳ נקט אלף זוז ובמשנה ב׳ מאתים וצ״ב

תוספות יו״ט סנהדרין פרק ג משנה ז ״ושוב מצאתי בפרק הגוזל קמא״ וכמדומני שראיתי פעם בבית יוסף שכתב ״שו״ר במסכת בבא קמא״ כו׳

הצלחה לכל הלומדים!

רש''י פרשת וירא: מצחק. לשון עבודה זרה, כמו שנאמר (שמות לב ו) ויקומו לצחק. דבר אחר לשון גלוי עריות, כמה דתימא (להלן לט יז) לצחק בי. דבר אחר לשון רציחה כמו (ש''ב ב יד) יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו וגו' מדוע בתחילה כתב כמו שנאמר ולבסוף כמה דתימא ומה החילוק בינהם

פרשת וירא פסוק טז ויתמהמה ויחזיקו האנשים בידו וביד אשתו כו׳ ק״ק מדוע ליכא איסור נגיעה, וצ״ב

פסחים ד: תא שמע דאמר אביי כו׳ לכאורה הלשון תא שמע ק״ק שהרי אביי אמר דבריו אהך בעיא וצ״ע ועיין לשון רבינו חננאל ורי״ף

שופטים פרק יד פסוק י וירד ״אביהו״ אל האשה כו׳ מדוע לא כתיב ״אביו״ כדרגיל?

לא מצאתי פורום על נ״ך ואקווה שכאן הוא מקומו הראוי. א) יהושע פרק א פסוק ז רַק֩ חֲזַ֨ק וֶֽאֱמַ֜ץ מְאֹ֗ד לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ כְּכָל־הַתּוֹרָ֗ה אֲשֶׁ֤ר צִוְּךָ֙ מֹשֶׁ֣ה עַבְדִּ֔י אַל־תָּס֥וּר מִמֶּ֖נּוּ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַ֣עַן תַּשְׂכִּ֔יל בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽך רש״י תשכיל - תצליח...

דברים פרק ד פסוק ט רש''י: לא אוכל לבדי וגו' . אפשר שלא היה משה יכול לדון את ישראל כו׳, אלא כך אמר שלמה אין דיני אומה זו כדיני שאר האמות, שאם דן והרג ומכה וחונק ומטה את דינו וגוזל אין בכך כלום, אני אם חיבתי ממון שלא כדין, נפשות אני נתבע, שנאמר (משלי כב, כג) וקבע את קבעיהם נפש. יש לעיין מדוע נקט...

בבא בתרא ב: ת"ש כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר ש"מ היזק ראיה שמיה היזק ״הזיקא דרבים שאני ודיחיד לא״ ת"ש אין חולקין את החצר עד שיהא בה ד' אמות כו׳ לכאורה ״ודיחיד לא״ כפל לשון הוא ומיותר, ואפשר ״ודיחיד לא״ הוא חלק של השאלה הבא וכוונת הגמרא ודיחיד לא, בתמיה, ת״ש כו׳ ועיין בזה.

האם בימי ספירה מותר לרקוד אחרי קידוש לבנה?

0בכ״מ שמצינו אמר פלוני אמר פלוני יש לעיין מי הוא עיקר בעל המימרא. יש הרבה דוגמאות ואדרבה אשמח בעוד מראי מקומות הנה עיין גיטין עא. אמר רב כהנא אמר רב כו׳ ועיין רש״י שבתחילה נקט ״רב״ ובהמשך נקט ״רב כהנא״ וצ״ע מדוע שינה באמצע פירושו. רש״י ד״ה חרש - שהיה פיקח כשכנסה וקדושיו קידושין גמורין ותנן...

בבא מציעא ב: מציאה לאו מידי חסר ועיין רש״י ד״ה לאו מידי חסר - אינו מפסיד כלום בחנם באה לו ואף בלא טורח. ויש להעיר מרש״י כתובות סו. ומשני אמר רב פפא מציאתה כהעדפה שעל ידי הדחק היא - דרוב מציאות צריך לחזר אחריהם כגון דגים שנשארו ביבשה או צבי שבור או לחפש סימא בקרקע

שמות יב - כג רש״י ופסח - וחמל. וי״ל [ויש לומר?] ודלג. האם מצינו לשון ״וי״ל״ בעוד מקומות?