א) ב. מתני׳ שמעון אחי עזריה אומר שחטן לשם גבוה מהן כשרין לשם נמוך מהן פסולין כיצד קדשי קדשים ששחטן לשם קדשים קלים פסולין קדשים קלים ששחטן לשם קדשי קדשים כשרין הבכור והמעשר ששחטן לשם שלמים כשרין שלמים ששחטן לשם בכור ולשם מעשר פסולין
יש לדקדק מדוע בתחילה הקדים שמעון אחי עזריה דין כשרין קודם דין...
רש״י ד״ה מתני' הורו בית דין כו' - כגון שהורו שחלב או דם מותר
ד״ה בין שעשו - ב"ד ועשה היחיד עמהם כגון שאכל דם או חלב עמהן
יש לעיין מדוע בתחילה הקדים רש״י חלב לדם ואחר כך הקדים דם לחלב.
שבועות יג.
א"ל אביי דוקא קאמר מר רבי סבר לה כר' יהודה אבל רבי יהודה לא סבר לה כרבי ״או דלמא מדרבי סבר לה כרבי יהודה אף רבי יהודה סבר לה נמי כרבי״ מיהו אורחא דמילתא קתני למימר דתלמיד סבר לה כרביה
לכאורה משמע דהא בהא תליא וקשה דבפשטות אין ענין זה לזה כלל וצ״ע
אשמח במקור.
למשל שנים העידו על אחד שחייב מלקות ונמצאו זוממין ואח"כ הוזמו כת שניה ונמצא שכת שניה רצו לחייב שני עדים מלקות. כמה מלקות נותנים לכת שניה. ארבעים או שמונים.
בספר עיני כל חי עמ"ס מכות הביא מהחיד"א בשם זקן אחד מקובל ז"ל שאמר שמכות בגי' הרהורים בדיוק ולכן ראוי לבחורים ללמוד מכות ועי"ז מבטל הרהורים רעים כו' עיין שם.
ואמרתי להוסיף על דברי הזקן המקובל ז"ל דהנה האותיות הנסתרות ב"מכות" בגימטריא האותיות הנסתרות ב"תאוה" והכוונה כנ"ל שלימוד מסכת מכות מבטל...
מכות פרק א משנה א: מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב לחברו אלף זוז כו׳
משנה ב: מעידין אנו באיש פלוני שחייב לחברו מאתים זוז כו׳
יש לדקדק מדוע במשנה א׳ נקט אלף זוז ובמשנה ב׳ מאתים וצ״ב
רש''י פרשת וירא: מצחק. לשון עבודה זרה, כמו שנאמר (שמות לב ו) ויקומו לצחק. דבר אחר לשון גלוי עריות, כמה דתימא (להלן לט יז) לצחק בי. דבר אחר לשון רציחה כמו (ש''ב ב יד) יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו וגו'
מדוע בתחילה כתב כמו שנאמר ולבסוף כמה דתימא ומה החילוק בינהם
דברים פרק ד פסוק ט
רש''י: לא אוכל לבדי וגו' . אפשר שלא היה משה יכול לדון את ישראל כו׳, אלא כך אמר שלמה אין דיני אומה זו כדיני שאר האמות, שאם דן והרג ומכה וחונק ומטה את דינו וגוזל אין בכך כלום, אני אם חיבתי ממון שלא כדין, נפשות אני נתבע, שנאמר (משלי כב, כג) וקבע את קבעיהם נפש.
יש לעיין מדוע נקט...
בבא בתרא ב:
ת"ש כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר ש"מ היזק ראיה שמיה היזק ״הזיקא דרבים שאני ודיחיד לא״ ת"ש אין חולקין את החצר עד שיהא בה ד' אמות כו׳
לכאורה ״ודיחיד לא״ כפל לשון הוא ומיותר, ואפשר ״ודיחיד לא״ הוא חלק של השאלה הבא וכוונת הגמרא ודיחיד לא, בתמיה, ת״ש כו׳ ועיין בזה.
0בכ״מ שמצינו אמר פלוני אמר פלוני יש לעיין מי הוא עיקר בעל המימרא.
יש הרבה דוגמאות ואדרבה אשמח בעוד מראי מקומות
הנה עיין גיטין עא. אמר רב כהנא אמר רב כו׳
ועיין רש״י שבתחילה נקט ״רב״ ובהמשך נקט ״רב כהנא״ וצ״ע מדוע שינה באמצע פירושו.
רש״י ד״ה חרש - שהיה פיקח כשכנסה וקדושיו קידושין גמורין ותנן...