תוצאות חיפוש

האם יש מי שיודע אם יש קהילות של הספרדים שנהגו בארצותם להקריא לתוקע?

בדבר השכיח. מי שישן כמה דקות (לדעת מרן זצ"ל או חצי שעה לאול"צ) על ספסל בבית הכנסת (באמצע המשמר...) בלילה, האם חשוב כשנת קבע. או שנחשב שנת ארעי, ורק אם ישן על המטה, חשוב שנת קבע.? נפק"מ לברכות התורה וברכה על נטילת ידיים.

ידוע שאצל האשכנזים נהגו לדפוק ב' דפיקות על התיבה או על השלחן קודם תפלת הלחש להזכיר לציבור לומר יעלה ויבוא. יש שמזכירים יעלה ויבוא לפני לחש של ערבית וכו'. מצוי במקומות רבים שהמתפלל בלחש אומר בקול רם את התיבות 'אלוקינו ואלקי אבותינו' שבתחילת התפלה כדי להזכיר לציבור אמירת יעלה ויבוא. והשאלה, האם...

אם אדם עושה ביטול חמץ איך הוא יכול למכור את החמץ לגוי, הרי זה הפקר, זה לא שלו. ואם מוכר את החמץ לגוי, לא יכול להפקיר את החמץ שאינו שלו. האם יש ענין לעשות שניהם. ?

האם ניתן לברך על הלבנה כאשר יודע שבאמצע הברכה תתכסה הלבנה בעבים. האם זה דומה למי שמתפלל ויודע שבאמצע התפלה יגיע סוף זמן תפלה. מה דעת מרן רבינו זצ"ל בזה, בדבר המצוי בימים אלו.

אם אמר 'מים אחרונים חובה' האם יכול להמשיך לאכול, ומה הדין אם עשה מים אחרונים בפועל. או דוקא שאמר הב לן ונבריך היכן יש התייחסות לדין זה בספרי רבותינו מרן זיע"א ובנו מרן שליט"א.

בביתר פרסמו הרבנים שמחמת יוקר השכירות זה גורם לאברכים לצאת לעבוד. הדברים כ"כ נכונים, כן אברכים מחפשים עבודות מהצד. עבודות בזויות לנקות חדרי מדרגות וכו' כאשר הורידו את הקצבאות ילדים, זה גם גרם לאברכים לצאת לעבוד, אם אין קמח אין תורה. צריך לפעול כך בכל הארץ. בירושלים משכירים יחידת דיור של כ20 מטר...

מי שיש לו יובש בשפתיים ויוצא לו דם, האם מותר למצוץ הדם לפיו וכן מה יעשה בשעת אכילה שנתפס דם באוכל. היכן כתב בזה מרן זיע"א ובנו מרן שליט"א בברכה

משרד הפנים מתכנן שמהשנה ההנחה תיקבע לפי התלושים של כל השנה האחרונה ולא של ה3 חודשים אחרונים כמו שהיה נהוג עד עכשיו. הדבר יכול לעלות ביוקר לאברכים שנשותיהם עובדות וכידוע בחודש ה7 ו8 מקבלים יותר ואם יחושב בממוצע, (וכן יש חודשים שיש תוספת חד פעמית וכיו"ב) והרבה יפסידו את ההנחה של 90 או 70 אחוז...

כבתה אין זקוק לה, למה ידליק משום חשד שיחשדהו שלא הדליק. פעם ראיתי מי שכתב שעצם זה שהנרות עדיין נמצאים אפילו שכבר כבו אין חשד. ולכאו' כיון שכבר בצאה"כ מתחיל להחשיך כבר לא אפשר לראות את הנרות, וגם לא מצינו שאסור ליטול את הנרות לתוך ביתו.

כתב הבן איש חי פר' וישב (אות כג) - ביום כ"ד כסלו ילמדו בספר חגי סימן ב' "בעשרים וארבע וכו'" עד סוף הספר. והובא בכף החיים סימן תרע אות כו וציין למ"ש בסימן תכט ד"כל הקורא פסוק בזמנו, מביא טובה לעולם" (סנהדרין קא, א). ספר חגי פ"ב פסוק י עד סוף הפרק בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַתְּשִׁיעִי...

יש שנוהגין לקדש בטבעת עגולה מפנים ומרובעת מבחוץ ובפנים חורטים אות ה'. ויש שנוהגים לקדש דוקא בכסף ולא בזהב שכסף הוא רחמים וזהב זה דין. האם יש מקור לזה בספרים הקד'.

האם מותר לעבור או לפסוע ג' פסיעות לפני קטן המתפלל?. כי שמא לא שייך בו כוונה, ועוד שפעמים רבות אדם מסיים את התפלה ומסתכל אחורה לראות אם יש מי שמתפלל ורואה קטן שבאמצע התפלה ועיניו משוטטות בבית הכנסת, האם צריך להמתין עד שיסיים תפלתו.

מרן השו"ע סימן קיד ס"ו כתב שאם נזכר קודם חתימה מזכיר במקום שנזכר. דהיינו שלא צריך לחזור לאתה גיבור. ויכול לומר מכלכל חיים בחסד מחיה מתים ברחמים רבים משיב הרוח ומוריד הגשם סומך נופלים... וכן מבואר המשנ"ב שם. ומשום מה כמדומני שכולם נוהגים לחזור לאתה גיבור. ובשו"ע שם סעיף ד' כתב בעניין אם אמר משיב...

אם חתך בצל בסכין חלבי אינו בן יומו, כגון שהשתמש בסכין בכלי ראשון, כגון שערבב בסכין דייסה בכלי ראשון, או שחתך בו טוסט בתוך הטוסטר וכיו"ב, ואח"כ טיגנו את הבצל במחבת בשרי, האם יש היתר לבצל ולמחבת. ומה הדין אם לא השתמש כלל בסכין החלבי בכלי ראשון, רק חתך גבינות קרות? ואם עירבב את הבצל הפירה תפוחי...

האם יכולים לברך שהחיינו על פרי חדש בעשירי באב, מצד אחד פסק מרן שבמוצאי ט"ב יכולים לכבס ולספר מיד. ומאידך גיסא שנוהגים שלא לאכול בשר משום שרובו של היכל נשרף עד השקיעה של יום עשירי ולפ"ז איך שייך לומר שהחיינו ביום הזה. ולעניין ברכת שהחיינו כתב מרן טוב ליזהר שלא לומר שהחיינו בימי בין המצרים. האם י'...

בתורה כתוב לא תשחית את עצה, האם איסור דבל תשחית דאורייתא שייך גם במי ששובר חפצים או קורע את חליפתו סתם. כי ברמב"ם בספר המצוות מצוה נז משמע שהוא מן התורה שכ' שהזהירנו מהשחית האילנות... וכן כל הפסד נכנס תחת לאו זה כגון מי שישרוף בגד לריק או ישבור כלי גם כן עובר משום לא תשחית ולוקה. ומאידך הרמב"ם...

בעוד שאצל האשכנזים נהגו לקרוא את הילדים בשמות של חיות כגון אריה, זאב, דוב, צבי. וגדולי הדורות נקראו כן, השאגת אריה החכם צבי הגרי"ז ועוד אצל הספרדים לא ראינו שנהגו כן. האם הוא מטעם שקראו רק שמות מהתנ"ך?. ראיתי פעם בא' מספרי מרן החיד"א שכתב שמי שהוא חולה טוב להוסיף לו שם של חיה כדי שיתחזק...

אם טעה ובירך בורא נפשות על שבעת המינים, או במקום ברכת מעין שלש, האם יצא יד"ח. כמדומני שמרן הראש"ל שליט"א דיבר בעניין זה אם בורא נפשות פוטר הכל כמו ברכת שהכל. מי שיודע אם כתבו בזה רבותינו. בברכה