תוצאות חיפוש

דברים מבהילים מהגר"ח מוולאזין על אדם שהיה חולם חלומות ומגלים דברים נסתרים מפליא, שאף שאמר גילויים כאלה שאף אדם לא ידע מלבד הגר"א, בכל ידע הגר"א שכל חלומותיו הוא ממרה שחורה שלפעמים יש להם חלומות אמיתיים. ובכל זאת צוה לגרשו

אם הדליקו מאוורר בבית או בביה"כ ובשבת רואים שמזג האויר קריר. בזמן שהמאוורר מכובה ע"י שעון שבת, יש לאדם שלוש אפשריות לכבות (להמשיך מצב קיים) א. לכבות את הזיזים של השעון שבת ב. להוציא את החוט חשמל מהחשמל ג. להזיז את הכפתור של המאוורר ממצב דולק (שלב 1, או 2 או 3) למצב אפס לאיזה מהם יש עדיפות...

השנה שיוצא ערב פסח בשבת יש שרוצים לאכול לחם על מפה חד פעמית ואח"כ להוציא את המפה ולהביא את המאכלים של שבת הגאון הרב נקי כתב שלא נכון לעשות כן משום סב"ל ע"ש אמנם הוא לא ממש הדגיש אם מדובר אפילו במפה חד פעמית או במפה הלבנה שעל השולחן, אלא נראה קצת מדבריו שאף במפה חד פעמית (עלון 214 אות ז') אך...

בילקוט יוסף פסק שאם ננעל ילד פקח בחדר בשבת, אם יכול להישאר כל השבת בחדר ואין בו חשש סכנה, אין לחלל עליו את השבת. ונראה שכל שכן אם גדול ננעל בחדר. השאלה היא מדוע אין להקל ע"י שבות דשבות, שיש בזה צער להישאר כל השבת נעול בחדר וכד' בפרט כשמדובר בזמן ארוך, והאדם לא יתפלל במניין ויהיה בצום ופעמים...

השנה בפורים משולש משמע מחזו"ע שרק בירושלים לא אומרים תחנון בט"ז אדר בילקו"י כתב שגם ערים המסופקות יכולים להקל לא לומר א"כ יוצא ששאר הערים שקוראים רק י"ד אומרים תחנון ביום ראשון ט"ז אדר ראיתם על זה דבר מפורש? זכור שלפני כמה שנים שהיה פורים משולש כתבו על זה באתר אך לא מצאתיו

דבר פלא שנמצא בספר מנחת יהודה להגאון הקדוש ר' יהודה פתיה זצוק"ל יוצא מדבריו שיש מחלות בגוף שאדם לא מצליח להרפא מהם, או מחשבות לא טובות, או דאבון וקוצר רוח (בעיות בנפש האדם) שבאות מרוח אשר עברה בו יש דרכים היום לדעת אם לאדם יש בו? יש דרכים לנו, להוציא רוחות רעות?

מאוד נפוץ היום לעשות טיפול רגשי, על חרדות, פחדים, מתחים וכו' הרבה דרכים ששמעתי עליהם לא ברור אם יש להם מקור בתורה (אולי אינם אסורים) מכירים ספרים או הרצאות שמדברים על 'טיפול רגשי' ע"פ התורה?

מפרסמים תפילה לשידוכים ולהיפקד בילדים סדר תפילה שיסד הגר"י אדלשטיין זצ"ל הנקרא סגולת החשאין שמתפללים על מי שצריך ישועה ואתם שעושים לישועתם לא ידעו מכך. בקשו ממני להצטרף למניין כזה, אבל בסוף אומרים את התפילה שאחר קריאת התהילים, ואומרים שם י"ג מדות האם מותר לומר י"ג מדות בחנוכה שהוא בין הימים...

בסידור כונת הלב כתב שהמזמורים שאומרים במוצ"ש שהיא מנגינה עתיקה מימות דוד המלך ע"ה. בסוף ציין לשות יוסף אומץ ס' נד וילקוט יוסף ס' רצג סעיף ב'. אך לא מצאתי שום מקור שהמנגינה היא מימות דוד המלך. ובילקו"י כתב רק את הטעם של אמירתו. וביוסף אומץ לא כתב כלום על זה. מישהו יודע מקור לזה?

במכתב הנ"ל כתב מרן שליט"א שגם בעה"ב שמתקין מצלמת אבטחה אין איסור, כיון שהוא לצורך שמירה באתרא דשכיח היזקא. אבל נשאלת השאלה הרי בעה"ב ודאי ניח"ל שהמצלמה תדלק, שלשם כך התקין אותה בביתו. ועוד, אם ההיתר הוא משום שכיח היזקא, זה אומר שנמצא במקום המועד לפורענות, אבל בעיר רגילה שהסיכוי הוא קטן שיפרצו...

אפשר להצביע כמה הצבעות מתי אתם נוהגים לומר קבלת שבת (בואי כלה או מזמור שיר ליום השבת) או אומרים 'אני מקבל שבת'? נפק"מ גדולה, מתי נחשב שרוב הציבור קיבלו שבת והיחידים נמשכים אחר הרוב? ראיתי שבהלכה ברורה כתב 15 דק'. אני חושב שרוב הציבור לא מקבלים שבת 15 דק' לפני השקיעה

כתב מרן ביביע אומר חלק ו סימן ח אות ג' שאם לא סיים לענות עד דאמירן בעלמא והחזן אמר בריך לא יענה אחריו אמן. והוסיף מרן זצ"ל: ואמנם השלמי צבור (דפ"ד ע"ב) ס"ל שעניית ב' אמנים אחרונים דקדיש, אחר שמיה דקב"ה, ואחר ואמרו אמן, עדיפי מעניית כ"ח תיבות, ולכן אם הש"צ ממהר בקדיש, די שיענה איש"ר עד יתברך...

ידוע שהחמדת ימים והחיד"א (כף סימן יז) כתבו בלשם יחוד של חבטת ערבות שהוא יסוד נביאים. ומרן זצ"ל ביחוה דעת ובהליכות עולם וחזו"ע כתב לתמוה על זה שכמעט כל הראשונים כתבו שלהלכה הוא מנהג נביאים. מלבד תשובה אחת של הגאונים (אולי עוד כמה ראשונים אחרים). ולכן יש לשנות את הנוסח בסידור לומר מנהג נביאים...

בחיי אדם כלל קמד סעיף ד כתב - ואי לדידי צייתי ואינם רוצים לבטל מנהג זה, טוב יותר היה להם לסבב על ראשיהם במעות, כמו שכבר נשרש בלב עמי הארץ שאם אי אפשר להם להשיג תרנגול, אזי מסבבין במעות, שבאמת כן מצינו במנהג קדמונים שהיו מסבבים בזרעים (כמש"כ המ"א בשם רש"י בשבת פ"א), ותחשב להם לצדקה, ושלא יהיו...

ראיתי בארחות רבינו שהסטייפלר זצ"ל הקפיד כשרצו להוסיף בקשה על הגזר שיגזור עלינו גזרות טובות אבל יש להקשות ממה שכתב המשנ"ב תקפג סק"א וכשיאכל רוביא וכו' - וה"ה מה שנקרא בלשונות אחרים לשון רביה יאכל כל מדינה ומדינה כלשונה. עכ"ל. (ולכן הם לוקחים גזר שהוא נקרא בלשונם רביה) וכן פסק הכה"ח שם סק"ח...

כשהמזגן וכד' דלוק אך השעון שבת נמצא על מצב רגיל ורוצים להעביר למצב שבת כדי שיתכבה לאחר זמן האם מותר? או שמא נחשב שהוא מקדים את הכיבוי (כיוצא בזה בהדלקה) אם כן, פתחתי שעון שבת וזה מה שראיתי החץ מסמן את הכפתור שנלחץ בזמן שמעבירים אותו למצב שבת הכפתור הזה הוא מכני או חשמלי?

בש"ע ס"ס תקפז נפסק שמותר ליתן בשופר מים או יין כדי לצחצחו שאלו אותי מה הדין אם השאיר שם את המים והתייבש, האם יש חשש חציצה במים שנבלעו בתוך השופר?

בחזו"ע עמ' רסב כתב מהרב מזבח אדמה (דף ח ע"א) וז"ל - שאחר שהביא דברי הפרי חדש, שאפילו אם אוכלים עדשים ומברכים בהמ"ז, ואח"כ אוכלים ביצים קשות, אסור, דהוי ברכה שאינה צריכה. כתב, ומיהו מי שסיים סעודתו ומברך בהמ"ז, ושוהה בינתים כמה שצריך, ואח"כ יושב בדאגה בין תנור לכירים ואוכל ביצה מטובלת באפר לשם...

בחזו"ע עמ' שטו כתב שמותר לקרוא עיתון. ואף שכתב המהרש"א שת"ת אסור משום שלא ישכח את אבלו של יום. ברש"י כתוב שטעם האיסור הוא משום משמחי לב וכן מש"כ שלא יטייל בשוק הוא משום שחוק והיתול או שמתעסק בדברים בטלים וכן מה שאסור מלאכה אע"פ שהברטנורא כתב שלא יסיח דעתו מהאבל. בראשונים כתוב שאינו מרגיש את...

נשאלתי לפי מה שפסק בש"ע שיש לאסור לתפור בגד חדש מר"ח, האם מותר רק לחתוך בגדים לפי גזרה, ואחר ט"ב לתפור. מצד אחד אפשר לומר שאין זה תפירה, וכמו שהתירו הפוסקים לטוות חוטים. מצד שני, זו התחלת מלאכת התפירה, ומה שהתירו בטווית חוטים כתב הב"י בשם התרומת הדשן דלא דמי לתיקון השתי שהוא בתחלת אריגת הבגדים...