תוצאות חיפוש

מעשה היה אצלנו בביהכ"נ בעשי"ת. החזן טעה בברכת שים שלום ושכח לומר את התוספת ובספר חיים וכו' והתחיל לברך ברוך אתה ה' - ותיקנו אותו והפסיק באמצע הברכה והתחיל לומר ובספר חיים כו' ושוב תקנו אותו [או קלקלו אותו...] שיסיים את הברכה, וחזר להמשיך את הברכה - "המברך את עמו ישראל בשלום אמן", ושוב תיקנו אותו...

התשליך מתחיל בחלק ארוך מהאידרא. לכאורה, זה הקדמה לתשליך [שאלה צדדית - אשמח אם מישהו יחכימנו מה עניינו עם התשליך], אם כן כשפותחים את הברז בעת התשליך לכאורה הדבר נצרך רק בעת אמירת ה"מי א-ל כמוך וגו'" - שזה גוף התשליך. למישהו יש בזה ידיעה? [אני לא מתכוין ל'מה נהגו', אלא ידיעה הלכתית מאיזה פוסק...

שמעתי על בחור שבא לברר על בחורה בשידוכים שסיפרה לו באחת הפגישות שהיה לא סמארטפון בעבר אך חזרה בתשובה וזרקה אותו ומאז יש לה טל' כשר. והבחור רצה לרדת מהשידוך, כי הוא מעולם לא היה לו דברים כאלה. אמר לו הרב שטיינמן אתה מאמין בתשובה? אמר לו כן אבל כו'. הקפיד עליו הרב שטיינמן - אתה אפיקורס!! אם ישאלו...

תודה למסייעים

שניים שרוצים לפרק שותפות, לדוגמא - יש להם דירה משותפת, ואחד אומר 'גוד או איגוד', וחבירו אומר - אני לא מעונין בכל מקרה לקנות אותה, אבל בוא ונציע אותה למכירה בשוק החופשי, ותתחרה בכל קונה פוטנציאלי. יכול לטעון כן, או שחייב רק הוא בעצמו להציע מחיר? אשמח למקורות.

איך יתכן שמאכל מסוים במקום מסוים נתירו באכילה, ובמקום אחר נאסרנו באכילה? [לא מדובר שבדבר יש מחלוקת הפוסקים ובכל מקום דר פוסק אחר (במקומו של ריה"ג אכלו בשר עוף בחלב...), או במנהגי עדות או מקומות, שאלה נהגו איסור ואלה נהגו בדבר מסוים היתר, או בגזרה שגזרו באותו מקום על אותו מאכל וכד'] לי יש שתי...

מחותנים שהתחייבו בע"פ לדירה ומוצרי חשמל כו' וכעת אחד מהצדדים מתנער ממחויבותו הגם שאינו מכחישה. א. האם יש אפשרות בדין לחייבו? [לא היה חתימה או קנין, רק התחייבות בע"פ שישבו יחד וסיכמו ואדעתא דהכי התחתנו]. ב. אם אינו פורע, האם באדם שהתחייב לתת מתנה ולא נתן, קאי במי שפרע? אשמח למקורות ולא ל'סברות'.

ראיתי בזה בילקו"י דברים לא ברורים [לענ"ד ראוי לנסח מחדש חלקים גדולים בילקו"י ע"מ שיהיו יותר ברורים] ציטוט: כשחל תשעה באב בשבת, טוב להחמיר גם לדידן, גבי תספורת הראש שלא להסתפר בכל השבוע שלפניו, כדי שלא יכנס לאבלות כשהוא מקושט. אבל לענין גילוח הזקן למי שרגיל בכך, ונגרם לו צער במניעת התגלחת, אין...

לדוגמא - גלית [י' קמוצה] זכר. גלית [ג' פתוחה ול' חרוקה] נקיבה. [אגב, אין שם כזה בתנ"ך, זו רק דוגמא. הגם ששמה הגויי של רות בטרם התגיירה לדעת הזוהר היה גילית (זהר חדש רות, דע”ט ע”א)].

[חידה לא קשה, הובאה כאן בשל ה'חידוש' שבעצם הענין... בזמנינו היינו נפגעים אם היו מכנים אותנו כך...]

יש למישהו פתרון? [רק אל תענו - לא נגיע לעבוד ע"ז... זה פשטני מדיי...]

ראיתי שיש הנוקטים שבזה לכו"ע בעו חדר יחוד, ואף יש שהצריכו מיטות שם, שיהיה יחוד הראוי לביאה. להלן ציטוט מספר 'במחוקק במשענותם' ח"ב הל' קידושין עמ' קסג:

ברצוני לדעת האם לדידן הספרדים מותר להשליך ספרי קודש / עלונים שלא למדו בהם אף פעם? האם מישהו יכול להפנות לתשובה כלשהי ממרן זיע"א או בניו להבחל"ח? בנוגע לפוסקי האשכנזים ראיתי שכתבו בזה כאן שזה זה אסור...

ניסיתי כעת להזכר או לעשות חיפוש, ולא צלח בידי. חבירי הגאונים ללא ספק מיד יזכירוני, כי זוכר כל הנשכחות אתה...

דבר שאינו ראוי לאכילה כלל!

היכן מצינו שיש חיוב על שוטה להביא קרבן? [גילוי נאות - יש בחידה הזו קאצ' - מילכוד]

אני מכיר שלש, אשמח אם חברי הפורום יחכימונו ויוסיפו אף יותר. לא שאלתי דוגמא למצב בו אדם נושא אשה בעל כרחו - כי זה פסוקים מפורשים בתורה.

השנה - תשפ"ה קל לזכור באיזה יום אנחנו בספירת העומר, מפני שהיום בשבוע מתאים ליום הספירה. לדוגמא - היום עשרה ימים לעומר - שהם שבוע אחד ושלשה ימים - נופל ביום שלישי. [הכוונה שהיום היה יום שלישי, הגם שע"פ התורה כבר נכנס יום ד' מצאה"כ]. גם בשבוע הבא - 17 ימים לעומר שהם שני שבועות ושלשה ימים - יפול...

מישהו שמתארח בבית קרובים שיש להם מחשב פתוח, והילדים שלו רוצים לצפות במחשב, והוא שואל האם הוא יכול לעשות סינון זמני על המחשב שבעה"ב יוכל להסיר / לחבר מתי שירצה, כך שילדיו של האורח יוכלו לשבת לצפות במחשב מסונן בימי חוה"מ?

נסתפקתי בדין הזה - בילקו"י כתב בתחילה שמצה מבושלת מותרת באכילה בערב הפסח, שאין יוצאים בה בליל הסדר. בהמשך הוא מדריך לבשל את המצה במרק וכד', ואינו מסתפק במים. האם די בבישול במים כדי להתיר אכילתה בשבת בבוקר? אשמח למקורות ופחות השערות וסברות.