ברצוני לדעת האם לדידן הספרדים מותר להשליך ספרי קודש / עלונים שלא למדו בהם אף פעם?
האם מישהו יכול להפנות לתשובה כלשהי ממרן זיע"א או בניו להבחל"ח?
בנוגע לפוסקי האשכנזים ראיתי שכתבו בזה כאן שזה זה אסור...
השנה - תשפ"ה קל לזכור באיזה יום אנחנו בספירת העומר, מפני שהיום בשבוע מתאים ליום הספירה.
לדוגמא -
היום עשרה ימים לעומר - שהם שבוע אחד ושלשה ימים - נופל ביום שלישי. [הכוונה שהיום היה יום שלישי, הגם שע"פ התורה כבר נכנס יום ד' מצאה"כ].
גם בשבוע הבא - 17 ימים לעומר שהם שני שבועות ושלשה ימים - יפול...
מישהו שמתארח בבית קרובים שיש להם מחשב פתוח, והילדים שלו רוצים לצפות במחשב, והוא שואל האם הוא יכול לעשות סינון זמני על המחשב שבעה"ב יוכל להסיר / לחבר מתי שירצה, כך שילדיו של האורח יוכלו לשבת לצפות במחשב מסונן בימי חוה"מ?
נסתפקתי בדין הזה - בילקו"י כתב בתחילה שמצה מבושלת מותרת באכילה בערב הפסח, שאין יוצאים בה בליל הסדר.
בהמשך הוא מדריך לבשל את המצה במרק וכד', ואינו מסתפק במים.
האם די בבישול במים כדי להתיר אכילתה בשבת בבוקר?
אשמח למקורות ופחות השערות וסברות.
היכן מצינו שעל פי ההלכה - האדם שאינו תושב מקומי של העיר - יקבל זכות להיקבר בעיר כשימות שם,
ואילו התושב המקומי כשייפטר - יאמרו לו שיחפש לו קבר במקום אחר...??
היכן מצינו שאדם מבטיח לעבור עבירה [לדוגמא מבטיח שיחלל שבת, שיאכל טרף, שיבוא על עריות וכעזה"ד] וכבר בעצם ההבטחה עבר על לאו מפורש בתורה?
[נ.ב. - לא קשור לע"ז].
אנו יודעים ש'מודה בקנס פטור', אם אדם מודה לדוגמא שגנב, פטור מן הכפל, וכעזה"ד.
היכן מצינו שאדם רצח, עם עדים והתראה, ואם ירוץ לביה"ד לפני שיעידו עליו - נפטר מדין מיתה?
ההלכה היא שעובד ע"ז יחידי נידון בחומרה מחד גיסא - בסקילה, אך מקילין בו מאידך - שממונו פלט.
מאידך - אנשי עיר הנדחת מקילים להם מחד גיסא - שדינם בסייף, אך מחמירים עליהם מאידך - שממונן אבד [ואת כל שללה תשרוף וגו'].
[המקור - משנה מסכת סנהדרין פרק י מ"ד - "זה חומר ביחידים מבמרובים שהיחידים בסקילה...