תוצאות חיפוש

מאן דהו שאלני היום שאלה הנשמעת מעט מבדחת. אבל לא ידעתי לענות לו תשובה ממשית. מדוע נא' בתורה 'לא תגזול' בדרך השלילה, ולא שיש מושג 'בעלות' בצורה חיובית?!

הטעמים המובאים ברא"ש. האי כל דאלים גבר, דינא הוא, דכל מי שגבר ידו בפעם ראשונה הוא שלו, עד שיביא חבירו ראיה, וכל זמן שלא יביא ראיה אף אם תגבר ידו לא שבקינן ליה לאפוקי מיניה, דלא מיסתבר שיתקנו חכמים שיהיו כל ימיהם במריבה ומחלוקת, היום יגבר זה ומחר חבירו, אלא חכמים פסקו כל דאלים בפעם הזאת - גבר...

לא ירדתי לסוף דעתו דהשער"י דכ' בש"ג פ"ג וכן בש"ה פ"א, דבממונות קודם כל חוקי הצדק והיושר פועלים ולאחמ"כ באה התורה ומתקנת את איסור ה'לא תגזול' וכדו'. וייסד הגרש"ש דלפי"ז הדברים פשוטים כמין חומר מדוע לא הולכים אחרי הרוב בממונות - דהרי בממונות פועלים עפ"י הצדק והיושר ובהליכה אחרי הרוב אין שום סברא...

שאלה ששורשה מסתמא בטעות בהבנת הסוגיא. אני תמה הא קיי"ל דתקפו כהן מוציאין מידו ולכאו' לא תיהוי אלא כגזלן וגזלן קונה, והיאך מוציאין מידו, הא לא מצינו בשום מקום שמוציאים מהגזלן את גזילתו?

קיי"ל דמבטל כיסו של חברו פטור [עי' ירושלמי בריש המקבל בב"מ ובאיזהו נשך ועוד] ומפרשים זאת משום דהוי "מניעת רווח", ונסתפקתי מהי סיבת הפטור ב"מניעת רווח" האם זה משום דהוי כגרמא בעלמא. דהרי לא הזיק באופן ישיר ממון אלא רק גרם לכך, שחברו לא יוכל להרויח ממון. או"ד דסיבת הפטור היא מדין דהא הוי כעין...

ניגש ישר ולענין. אין שום דין במשפטי הממון שהוא לא 'הנהגה'. יחלוקו - מה הסברא בזה, הרי פשוט שלא זה האמת וכי פשיטא לן ד"תרוויהו בהדי אגבהוה" [כדאמרי' בגמ' ב"ב ב:], הרי זהו מקרה רחוק שברור שזה לא מה שקרה, חוץ מזה א"א לא טען ככה, שניהם טענו שני טענות וזה שלכאו"א יש חצי זהו חידושם של בי"ד, וכמש"כ...

אשמח שמאן דהו יעלה,

אשמח מאוד, בתודה מראש,

מישהו יכול לסדר לי את הענין אחת ולתמיד, וכי חסר אנשים ידענים ולמדנים שאינם הוגים בתורה יומם ולילה והם מוערכים מאוד בציבור,

אשמח לידיעותיהם של הת"ח בפורום,

היאך מועילה העברת בעלות [של מכירה] הרי עצם הלקיחה/ המשיכה לאו כלום היא דהא בעלות זה ענין שקשור להסכמת בני אדם ואין קשר בין החפץ לבעלות [דבעלות זה כעין דבר רוחני] וא"כ איך אפשר בכלל לקנות חפצים דאי נימא דמשיכה הוי הכנסה לרשות אז למה אדם שמשך חפץ של חבירו להנאתו לא קנה הרי הכניסו לרשותו אלא בהכרח...

ידועים דב' הרש"ש בב"מ לה ע"ב כמדומני, דשוכר קנין ליומיה וצ"ב למה א"א לפרש בפשטות, דשוכר יש לו רק זכות שימוש והבעלים נשאר אותו בעלים, ואה"נ, ודאי דזה מוכח מכמה מקומות רק צ"ב ממה זה נובע, היכן קנינו, ומדוע זה כך,

למה גזלן קונה את החפץ, הרי לא היה הסכמה מהבעלים ולא היה לו כלל כוונה להקנותו ואע"ג דאמרינן דקונה בשביל להתחיב מ"מ טעם זה אינו מישב היאך קנה ללא הסכמת הבעלים,

מאיפה נובע היסוד ששומר קונה [דאמנם מובן בשביל מה קונה דאמרינן דקונה בשביל להתחיב אבל ממה זה נובע] דהרי היאך קננהו הרי הוא שומר על החפץ ותו לא?

עובדי הוי"ה העומדים בבית ה' בלילות לילה. חושך. שוכני תבל נמים שינה ערבה, מחליפים כוח לעוד יום פעיל, הרי החיים לא פשוטים, מעייפים, חונקים ותובעניים. תיכף כאשר יינטו צללי ערב, העינים היגעות נעצמות, השמורות הסוגרות עושות את מלאכתן נאמנה הערנות מפנה את מקומה לתרדמה מענגת. הלילה רד. המיטות...

המאמר במקורו אינו שלי. האידאולוגיה הכי נפוצה… פעם, פעם, פעם… בעולם שהכל היה אחרת בו. היו היה שלטון מסוג אחר. בארצות אירופה היו פזורים קולחוזים, אחוזות, מושבות ועיירות פרטיות שהיו שייכות לאנשים עשירים בני עשירים, שמשום מה הם היו האדונים הכל-יכולים באיזור שתחת 'חסותם'. הטיפוסים הללו, נהנתנים...

ידועים דבר' הגרא"ו שהכל תמהים עליו מה כוונתו בזה [ולנ"ל שיש ענין להאריך מה הקושיא]. ולי נראה לבאר כוונתו הכי דהא אם לאדם היה כוח לטעון שהפרצוף שלך הוא בכלל בצבע שחור.... ובי"ד היו מאמינים לו והיו בודקים זאת, מה משמע? - שהפרצוף שלך אינו ברור ויכול להיות שהוא בכלל בצבע שחור ולכך אם תטען שהפרצוף...

דועים דב' ריב"ל בשבת קיט: דאריב"ל כל העונה יהש"ר בכל כוחו קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה, ונשאלת השאלה מדוע דוקא עניית יהש"ר קורעת גזר דינו של אדם ולא שאר דברים כגון ת"ת ושאר מצוות? ונר' לומר עפ"י משל, דהא הדבר דומה למלך שהגיע לעיר מסוימת ועשו לו הכבוד הראוי לו. אבל לפתע... נזרק ללא כוונה אבן...

וב האנשים, לא הבחורים המבסוטים שמספרים לך שהם סיימו כבר סיידר מוייעד ונזיקין, אפי' בכיתה ח' הם סיימו כבר את בבא קמא ובבא מציעא וכ"ו. לא אלו... אני מדבר איתך על הקטע בחיים שאתה תופס שלא גורסים גמרות בלי קשר אלא לומדים אותם... אדם עומד בביהכ"נ מול הארון ספרים.. ואומר לעצמו, אלוקים. איך אני אלמד את...

קיי"ל דאחד שרוצח את חברו בשוגג מחוייב לגלות, וצ"ב דהא קיי"ל דאדם מועד לעולם והיינו דעבדי' להו שוגג כמזיד ואונס כרצון וא"כ שיתחייב מיתה על מעשיו [כמו רוצח במזיד], השאלה ודאי לא נכונה השאלה היא למה?? ואין לחלק בין נפשות לשאר דברים, דדין אדם מועד לעולם נאמר בכ"מ, עי' ברמב"ם הלכו' רוצח ושמיר"ה פ"ה...