תוצאות חיפוש

נאמר במסכת סוכה דף כח ע"ב ירדו גשמים, מותר לפנות משתסרח המקפה. וכתב הרמ"א (תרלט ס"ז) שכל הפטור מן הסוכה ואינו יוצא משם אינו מקבל עליו שכר ואינן אלא הדיוטות. מתי לא נחשב להדיוט, ואף מחויב להשאר בסוכה [אני מכיר ג' אופנים]

יש לדקדק בלשון הזהב של מרן המחבר, אמאי שינה את לשונו, שבתחילת סי' תרמ"ה קרא השו"ע 'דיני לולב', וכן בתחילת סי' תרמ"ו כתב 'דיני הדס', וכן בתחילת סי' תרמ"ז קרא 'דיני ערבה'. ומאידך בסי' תרמ"ח הדן בדיני האתרוג, שינה השולחן ערוך וכתב 'דברים הפוסלים באתרוג', ולא כתב 'דיני האתרוג' כשאר המינים. והלא דבר...

רש"י בסוכה (ב:) כתב, דהטעם שסוכה שחמתה מרובה מצילתה פסולה, פסולה כי 'המועט בטל ברוב והרי הוא כמי שאינו'. וצ"ע בזה בכמה אנפי, א) ביטול ברוב שייך רק בתערובת, וכאן הצל ניכר בפני עצמו; ב) מה צריך רש"י לדין ביטול ברוב, הלא גם בלי דין ביטול ברוב אין כאן רוב סכך ?

בביאור 'הושע נא ספורות משמעות', מצינו כמה פירושים בשם הרוקח ועוד, דפירשו, שהכוונה מלשון 'ספירה וקיבוץ', שמקבצים לידע אימת עת הגאולה. וצע"ג, דהלא מקרא מלא אמרו חז"ל (סנהדרין צז:): תיפח רוחן של מחשבי קיצין, וכ"פ הרמב"ם (פי"ב ה"ב ממלכים), וא"כ היאך מבקשים בזכותם ?