• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

תוצאות חיפוש

  1. ג

    מדוע לא המתינו לתמר עד שתלד

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': הוציאוה ותשרף (לח כד) משמעות הכתוב שרצו להוציאה לשורפה בעוד שהיתה מעוברת, דרק אח"כ כתיב ויהי בלדתה וגו', ועוד שפירש רש"י "הכר נא" ואל תאבד שלש נפשות. והקשה בקבא דקשייתא קושיא י"ט מדוע לא המתינו לה עד שתלד, דהנה בערכין ז. תנן האשה שיצאה ליהרג אין ממתינין לה עד שתלד, וכתב...
  2. ג

    מתחילין מן הצד בדיני בני נח

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף (לח כד) בירושלמי סנהדרין פ"ד ה"ז על המשנה שבדיני נפשות מתחילין מן הצד [דהיינו מן הקטן], נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש האם גם בדיני בני נח מתחילין מן הצד או לאו, ומקשה הירושלמי שם מהא דכתיב הכא "ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף", והרי באותו הדין ישבו גם יצחק...
  3. ג

    חיה רעה זה אריה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויכירה ויאמר כתונת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף (לז לג) במדרש רבה ויגש פרשה צ"ה סי' ב' "אין חיה רעה אלא אריה". ויש לעיין מנין לו ליעקב אבינו שדוקא אריה אכל את יוסף, דילמא שאר חיה אכלתו, הרי לא ידע אלא מתוך שהכתונת טבולה בדם, ואיך יכולים להכיר איזה חיה אכלתהו. [ובמדרש...
  4. ג

    בביאור המדרש אנה אני בא במעשה בלהה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': הילד איננו ואני אנה אני בא (לז ל) בפסיקתא זוטרתי ומובא בהרבה מפרשים, אנה אני בא במעשה בלהה. ותמוה מה השייכות של מעשה בלהה למכירת יוסף. והאריכו המפרשים בפלפולים לבאר השייכות. ובספר כתנות אור לבעל שו"ת פנים מאירות זצ"ל בפרשתינו, ביאר באופן נפלא על פי דברי המדרש רבה פרשה...
  5. ג

    אין שר בית הסוהר רואה את כל מאומה בידו

    ויהי ה' את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר וגו' אין שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר ה' אתו ואשר הוא עשה ה' מצליח בספר יד יוסף (לר' יוסף צרפתי, פר' מקץ, הובא בעלים לתרופה תשפ"ד) כתב לבאר פסוק זה, ששר בית הסוהר ראה דבר מחודש, שכל הרע שהיו עושים שם בבית הסוהר היו תולין ביוסף...
  6. ג

    בענין מנאץ בברכת השחיטה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': מצינו בברכת המצוות דהיכא דהמצוה על ידי עבירה אין מברכין עליה, משום דאין זה מברך אלא מנאץ, כדאיתא בב"ק צד. "הרי שגזל סאה של חטין, טחנה לשה ואפאה והפריש ממנה חלה, כיצד מברך, אין זה מברך אלא מנאץ, ועל זה נאמר בוצע ברך נאץ ה'". ומבואר בסוגיא שם דאע"פ שקנה את העיסה בשינוי, מ"מ...
  7. ג

    ברכה על אכילת איסור

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וישבו לאכל לחם (לז כה) במדרש תנחומא פרשת כי תשא אות ב' "השליכוהו לבור אמרו נאכל ונשתה ואח"כ נעלהו ונהרגהו, אכלו ושתו באו לברך אמר להם יהודה אנו מבקשין להרוג נפש ונברך לאלהינו, אין אנו מברכין אלא מנאצין, על זה נאמר ובוצע ברך נאץ ה'", ע"כ. ובספר נחלת עזריאל לרבי עזריאל...
  8. ג

    מדוע בחלום האלומות השתחוו לאלומה ולא ליוסף

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה והנה קמה אלומתי וגם נצבה והנה תסובינה אלומתיכם ותשתחוין לאלומתי (לז ז) הקשו באמרי נועם מבעלי התוס' תימה מאי שנא בחלום הראשון שאמר שהשתחוו אלומותיהם לאלומתו, מהחלום השני שאמר שראה שהשמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לו, ולא לכוכב שלו...
  9. ג

    מדוע שלטה עין הרע של האחים ביוסף

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': המלוך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו (לז ח) במדרש רבה פרשה פ"ד סי' י' "רבי לוי ור' סימון, חד אמר מפני שענו אותו בעין רעה לפיכך מעמיד רשעים [דהיינו ירבעם שהיה מלך מזרע יוסף, והיה רשע], וחד אמר מפני שענו אותו בלשון כפול לפיכך הוא מעמיד מלכים". והקשה בחידושי רבי אברהם אמיגו...
  10. ג

    המרחק בין קבר רחל לבית לחם

    ויסעו מבית אל ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל וגו' פירש הרד"ק, לפי דעתי, כי הכף שימוש, ו"ברת" שם, מן "ולא ברה אתם לחם" (שמואל ב' יב, יז), והכף כף השמוש, כמו כעשרים איש, כאלפים אמה. ר"ל שיעור מהלך מן העיר עד מקום שסועדים בו הולכי דרכים, ע"כ. והרמב"ן בתחילת דבריו כתב דהנכון כהרד"ק, והוסיף...
  11. ג

    בדברי הראשונים שהשבטים אכלו ממפרכסת

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם (לז ב) פירש רש"י שהיה מגיד לאביו שהיו אוכלים אבר מן החי. והקשו בעלי התוספות (פירוש הריב"א ועוד) איך יתכן שהשבטים היו אוכלים אבר מן החי שאסור אף לבני נח. ותירצו שהיו אוכלים מבהמה מפרכסת לאחר שחיטה, וזה דומה לאבר מן החי, אבל האמת שהוא מותר...
  12. ג

    וישקהו

    וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על צוארו וישקהו בספר מנחת יהודה (לר' יהודה פתיה, הובא בעלים לתרופה) הביא בשם ספר אחד שכתב שתיבת "וישקהו" הוא ראשי תיבות למפרע "ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני" (לעיל כז, לו). וביאר המנחת יהודה, שבודאי בעת שניגש עשיו ליעקב זכר את מה שעשה לו, שלקח בכורתו וברכתו, ולכן...
  13. ג

    מה בא הכתוב להשמיענו מי מצא את הפרדות

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואלה בני צבעון ואיה וענה הוא ענה אשר מצא את הימם במדבר ברעתו את החמורים לצבעון אביו (לו כד) יש לעיין מה בא הכתוב להשמיענו, ומאי נפק"מ מי מצא את הפרדות. ויש לבאר לפי מה דאיתא בב"ק לח. אמר רב מתנה "עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים", מה ראה, ראה שבע מצות שנצטוו עליהן בני נח ולא...
  14. ג

    ואביו קרא לו בנימין

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ותקרא שמו בן אוני ואביו קרא לו בנימין (לה יח) פירש רש"י בן ימין, מלשון צפון וימין, שהדרום נקרא ימין, וכוונתו שנולד בדרום בארץ ישראל. והרמב"ן פירש בן ימין מלשון חוזק. והנה נמצא כי בנימין מורכב מב' תיבות, בן ימין, כי הוא על משקל בן אוני שקראתו רחל, ויעקב קרא שמו בן ימין...
  15. ג

    הטעם שנענש יעקב אבינו במעשה דינה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויאמר אלקים אל יעקב קום עלה בית אל (לה א) פירש רש"י לפי שאחרת בדרך נענשת ובא לך זאת מבתך. והקשה החזקוני הרי לעיל (לב כג) פירש רש"י שהטעם שנענש הוא משום שהכניס יעקב אבינו את דינה לתיבה ומנעה מעשו אחיו, שמא היתה מחזירתו למוטב. ובפירוש רבינו עובדיה מברטנורא כתב ליישב, דשני...
  16. ג

    בן נח שאין לו לשלם חובו אפשר לגבות מגופו

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': בספר דרשות הרז"ה [לרבי זאב וולף אולסקר זצ"ל, רעהו של ה"נודע ביהודה"] פרשת וירא, כתב שבדיני בני נח אם אין ללוה לשלם, יכול המלוה לתפשו כעבד, דדוקא בדיני ישראל מי שחייב לחבירו מנה אינו יכול לתפשו כעבד, משום דכתיב "כי לי בני ישראל עבדים" ולא עבדים לעבדים, וכמו שכתבו הראשונים...
  17. ג

    האם מותר לבן נח ליטול שוחד

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויהרגו כל זכר (לד כה) הרמב"ן כאן הביא בשם הירושלמי [ואינו נמצא בירושלמי שלפנינו], שבן נח שנטל שוחד נהרג, וכן אם הטה את הדין נהרג. ובשו"ת חוות יאיר סי' קל"ו נשאל האם מותר לתת שוחד לדיין נכרי, או דאסור משום שהם מצווים על הדינים ועובר בלפני עור לא תתן מכשול [שהרי גם בן נח...
  18. ג

    סוכות כנגד יעקב

    ויעקב נסע סכתה הטור (או"ח סי' תיז) הביא בשם אחיו ר' יחיאל, שהמועדים כנגד האבות, וסוכות כנגד יעקב, שנאמר "ויעקב נסע סוכותה". ויתכן לרמוז, שסוכות הוא זמן שמחתנו, ויעקב באלב"ם ש' ה' ח' מ', אותיות שמחה.
  19. ג

    ויאבק איש עמו

    ויאבק איש עמו כתב רש"י, מנחם פירש ויתעפר איש, מלשון אבק, שהיו מעלים עפר ברגליהם על ידי נענועם. ולי נראה שהוא לשון "ויתקשר" (מלכים ב' ט, יד), ע"כ. ועי' עוד במפרשים בזה. ויתכן לרמוז גם, שהנה "אבק" מתחלף באלב"ם ל' מ' ח' - לחם, וכמו "וילחם", והיינו שיעקב נלחם עמו. ובזוה"ק (מא, ב) איתא ש"ויאבק...
  20. ג

    חיוב מיתה לבני נח על מצוה בשב ואל תעשה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': הרמב"ן כתב לחלוק על דברי הרמב"ם שכתב שהרגו את אנשי שכם משום שביטלו את מצות ה"דינים", משום שאם לא הושיבו דיינים אינם נהרגים, שהמצוה להושיב דיינים היא מצות עשה, ולא אמרו אלא "בני נח אזהרה שלהן זו היא מיתתן", ולא תיקרא אזהרה אלא המניעה בלאו, עכ"ד. הרי שנחלקו הרמב"ם והרמב"ן...
חזור
חלק עליון