תוצאות חיפוש

מתוך ה'מגדלות מרקחים': היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים (ב כה) פירש רש"י למד שעמדה חמה למשה ביום מלחמת עוג, ונודע הדבר תחת כל השמים. ובגמ' עבודה זרה כה. מקשה, והכתיב לגבי יהושע "ולא היה כיום ההוא לפניו ולאחריו", ומתרצת הגמ' דבימי משה רבינו לא נפישי שעות כולי האי כמו בימי...

בקידושין (יז, ב) הגמ' דנה האם מוכח מכאן שגוי יורש את אביו, והגמ' דוחה (יח, א) משום כבודו דאברהם שאני. ובאבן ישראל (שם) ציין לרש"י כאן (ב, ה) שכיון שלוט שתק כשאברהם ירד עם שרה למצרים, ולא סיפר שהיא אשתו, עשאו כבנו, וכנראה שזו כוונת הגמ'. ואשמח אם יוסיפו בזה.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק (א טז) בכתובות קו. איתא דרב נחמן דחה דין של יתומים מפני דין של קרובו של התלמיד חכם, משום דעשה ד"כבוד התורה" עדיף, וכתב הריטב"א שם דהיכא שהתלמיד חכם עצמו בא לדין, אפילו אם כבר התחילו דין אחר, מפסיקין בשביל כבוד החכם. והקשה אאמו"ר שליט"א, איך יתכן...

כתב רש"י שהוא לשון הרע. ויתכן לרמוז, שהנה לא תלך רכיל הוא אזהרה ללשון הרע, ועי' רש"י פר' קדושים מש"כ בזה. ואפשר לומר שג' מתחלפת בכ' באותיות החיך, ונ' ב-ל' באותיות הלשון, וא"כ באותיות השורש ר כ ל הוא כמו ר ג נ.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואצוה את שופטיכם בעת ההוא לאמר שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק (א טז) בתרגום יונתן "ומדשמעתון מליהון לית אפשר לכון דלא למדנהון", היינו דילפינן מדכתיב תחילה "שמוע בין אחיכם" ואחר כך "ושפטתם צדק", שכל החיוב של "ושפטתם" הוא רק לאחר ששמעו את דברי בעלי הדינים. אמנם ברש"י כתובות קו...

כתב בעל הטורים (שמות לב, יט): וישלך מידו חסר יו"ד שכפרו בי' דברות וי' פעמים פסל בתורה וי' פעמים תועבת ה' במשלי, ע"כ. ויתכן לרמוז, שהנה על "ודי זהב" פירש התרגום, וכ"ה בגמ' (ברכות לב, א) שהכוונה לעגל, ו"ודי" – אותיות יו"ד.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והנכם היום ככוכבי השמים לרוב (א י) בדברים רבה פרשה א' סי' י"ד, אמר לפניו רבש"ע למה לא משלת את בניך בחמה ובלבנה שהם גדולים מכוכבים, אמר לו הקב"ה חייך חמה ולבנה יש להם בושה לעתיד לבוא, מנין דכתיב וחפרה הלבנה ובושה החמה וגו'. ופירשו המפרשים, מפני שעובדי כוכבים עובדים בעיקר...

וב'למכסה עתיק' (פר' חוקת) מובא שלמדרש רבה מלחמת סיחון הייתה באלול, ומלחמת עוג הייתה בתשרי. ובאגדת אסתר איתא שהיו בכסליו וטבת. והנה תוס' (גיטין ס, ב ד"ה ופרשת) הביאו מחלוקת בבראשית רבה האם הלשון "אחר" הוא סמוך ו"אחרי" הוא מופלג, או להיפך "אחר" מופלג, ו"אחרי" סמוך [עיי"ש לגבי אחרי מות]. ולפי"ז...

מובא בשם הגרי"ז (משמר הלוי מגילה סימן יב) שבתשעה באב לא נוהג איסור בשר ויין האמור בגמ' על סעודה המפסקת [ובכל שבוע שחל בו או תשעת הימים – זה רק מנהג הראשונים]. ובזה מיושב השו"ע (תקנט, ז) שבברית נותנים ליולדת לשתות את היין. ולכאורה קשה, שאף אם מותר לה לאכול – מדוע מותר יין. וטעם הדבר ע"פ הגרי"ז...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בואו ורשו את הארץ אשר נשבע ה' לאבותיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם (א ח) בספרי פיסקא ח', "מה תלמוד לומר לאברהם ליצחק וליעקב, כדאי אברהם בעצמו כדאי יצחק בעצמו כדאי יעקב בעצמו. משל למלך שנתן לעבדו שדה אחת במתנה, לא נתנה לו אלא כמות שהיא, עמד העבד ההוא והשביחה, ואמר מה בידי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויקרבו ראשי האבות למשפחת בני גלעד בן מכיר בן מנשה ממשפחות בני יוסף וידברו לפני משה ולפני הנשיאים ראשי אבות לבני ישראל, ויאמרו את אדני צוה ה' לתת את הארץ בנחלה בגורל לבני ישראל ואדני צוה בה' לתת את נחלת צלפחד אחינו לבנותיו, והיו לאחד מבני שבטי בני ישראל לנשים ונגרעה נחלתן...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן (לה לב) עד כאן נאמרו בפרשה ג' פעמים "מות הכהן הגדול", וכאן נאמר בפעם רביעית "מות הכהן". ובמכות יא: ילפינן מג' קראי הראשונים כהן משוח וכהן מרובה בגדים וכהן שעבר, ומקרא רביעי שנאמר בו "הכהן" ולא נאמר "הגדול", למד רבי יהודה שם שגם כהן משוח מלחמה...

https://forum.moreshet-maran.com/threads/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%95-%D7%90%D7%95-%D7%9E%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%97%D7%94.15582/ מתוך ה'מגדלות מרקחים': עוד יש לדקדק בקרא דיהושע הנ"ל "וישב בעיר ההיא עד עמדו לפני העדה למשפט, עד מות הכהן הגדול...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדול ואחרי מות הכהן הגדול ישוב הרוצח אל ארץ אחוזתו (לה כח) כתיב בספר יהושע (כ ו), וישב בעיר ההיא עד עמדו לפני העדה למשפט עד מות הכהן הגדול אשר יהיה בימים ההם, אז ישוב הרוצח ובא אל עירו ואל ביתו אל העיר אשר נס משם. וכפילות הלשון "אל עירו ואל...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וישב בה עד מות הכהן הגדול (לה כה) יש לעיין ברוצח בשוגג, שהוא יוצא מעיר מקלט במיתת כהן גדול, ויכול לשוב לביתו, האם מברך על מיתת כהן גדול הטוב והמטיב, כמו שמברך אדם שמת אביו והניח לו ירושה, שהרי במיתת הכהן גדול יש לרוצח טובה גדולה שחוזר לביתו. ובספר דרך שיחה הביא בשם מרן...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והשיבו אותו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדול (לה כה) במסכת מכות (יב:) מבואר שבזמן שהיו ישראל במדבר היה מחנה לויה קולט את הרוצחים בשוגג. ויש לעיין, מה יעשה הרוצח אם לאחר שישב שם נעשה זב או מצורע, ואסור לו להיות במחנה לויה, האם יוצא או נשאר שם. ובאמת...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושפטו העדה בין המכה ובין גואל הדם על המשפטים האלה (לה כד) כתב המרדכי (סנהדרין פרק זה בורר רמז תרצ"ה) שקרובי הנרצח יכולים להעיד על הרוצח, ואפילו הנרצח עצמו יכול להעיד כל זמן שהוא חי ואינו טריפה. והקשה רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל (דברי יהונתן פרשת האזינו, ודברי חכמים פרשת...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה (לה טו) מכאן למדו במכות ט. שערי מקלט ניתנו גם לגר תושב והם קולטות אותו, ואמרינן שם דזהו רק כאשר הרג גר תושב, אבל אם הרג ישראל, נהרג. והנה ידוע שבגלות איכא ב' חלקים, חדא הצלה מגואל הדם, ועוד...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': את שלש הערים תתנו מעבר לירדן (לה יד) פירש רש"י אף על פי שבארץ כנען תשעה שבטים וכאן אינן אלא שנים וחצי, השוה מנין ערי מקלט שלהם משום שבגלעד היו מצויים רוצחים, וכן הוא בגמ' מכות י. ובספרי כאן. והרמב"ן כתב, שעל דרך הפשט נראה בעיניו שארץ עבר הירדן היתה גדולה מאד כמו כל ארץ...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן (לה ז) בספר יהושע פרק כ"א מפורש שמתוך ארבעים ושמונה הערים שניתנו ללוים נטלו, הכהנים שלש עשרה ערים. ויש לחקור האם כל הערים ניתנו לכל הלוים בשוה תחילה, ואח"כ מתוך זה חלקו ביניהם והגיע לחלק הכהנים הערים שלהם, או דערי...