תוצאות חיפוש

אילת השחר: ומ"מ משמע שהם לקחו את הפירות בלי רשות, וכן משמע ממש"כ הכלי יקר דלפי שהימים ימי ביכורי ענבים והבעלים מקפידים על הלקיחה התחזקו והיו לאנשים כי ה' עמכם עכ"ד, והנה למ"ד בב"ק (קי"ג א') גזל עכו"ם אסור צ"ע איך הם לקחו פירות בלי רשות, ואולי הותר להם בהוראת שעה לקחת מפרי הארץ (ובימים שריגלו את...

במעינה של תורה (יג, כג) הובא בשם האריז"ל [שרמוז כאן] שמצוות ביכורים היא תיקון לחטא המרגלים, שהם מאסו בארץ ואנו מודים על הארץ, ואמר על זה הגר"מ זמבא הי"ד שהמשנה בביכורים (פ"ג מ"א) אומרת כיצד מצות ביכורים אדם יורד לשדהו ורואה תאנה שביכרה אשכול שביכר רימון שביכר, שם סימן ע"ז ואומר שזה הביכורים...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויתורו את ארץ כנען (יג ב) בתנא דבי אליהו סדר אליהו רבה פכ"ט, "אמר להן, אל תכנסו כגנבים, אם אומרים לכם על מה באתם עלינו, אמרו להם על חמש תאנים ועל חמשה רמונים ועל אשכול ענבים אחד, אם אומרים לכם שמא להכרית אילנות של עבודה זרה ולקוץ את אשירה באתם עלינו, אמרו להם לא", ע"כ...

מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן. שמעתי לומר בצל כנפיך יחסיון - י"ח סיון.

ירושלמי תענית פרק ד הלכה ה: וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן וגו' אתון אשכחינן עסיקין בהלכות חלה וערלה אמרו להן לארץ אין אתם נכנסין ואתם עסוקין בהלכות חלה וערלה. והנה כ' הצוף דבש: ולא הבנתי כוונתו מה ביאר ע"פ הירושלמי.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וישובו מתור הארץ מקץ ארבעים יום (יג כה) פירש רש"י והלא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה היא, ומהלך אדם בינוני עשרה פרסאות ליום, הרי מהלך ארבעים יום מן המזרח למערב, והם הלכו ארכה ורחבה, אלא שגלוי לפני הקדוש ברוך הוא שיגזור עליהם יום לשנה, קצר לפניהם את הדרך. והקשה הריב"א...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והעם לא נסע עד האסף מרים (יב טו) פירש רש"י "זה הכבוד חלק לה המקום בשביל שעה אחת שנתעכבה למשה כשהושלך ליאור, שנאמר (שמות ב, ד) ותתצב אחותו מרחוק", עכ"ל. ובפשטות הביאור הוא, בכדי שלא תהיה מרים צריכה להיות מחוץ למחנה בשעת המסעות. והקשה בביאור תכלת מרדכי על פירוש הרמב"ן עה"ת...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים (יב טו) כתב בתוס' רי"ד תענית כח. שלא נסעו ביום השביעי עצמו, אלא רק למחרתו, משום שמצורע מוסגר כל יום ז' אסור ליכנס במחנה, והעם לא נסע עד שתוכל מרים להכנס. וצריך ביאור מה הטעם שאסור כל יום ז', הרי ביום השביעי עצמו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ותדבר מרים ואהרן במשה על אודות האשה הכושית אשר לקח (יב א) הקשה הבית שמואל בהקדמה לחיבורו על אבן העזר, הרי הקב"ה היה מדבר עם משה רבינו רק ביום, כמו שאמרו במכילתא בא מסכתא דפיסחא פרשה א' "רבי שמעון בן יוחאי אומר והלא כל הדברות שנדבר עם משה לא נדבר עמו אלא ביום", [ופריך שם...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה (יא כז) פירש רש"י שהיו מתנבאים "משה מת ויהושע מכניס". ויש לעיין למה התנבאו דוקא נבואה זו. ויש לבאר דהנה במדרש רבה פרשה ט"ו סי' י"ט איתא, שכל השבעים זקנים היתה נבואתן משל משה, שנאמר "ואצלתי מן הרוח אשר עליך", אבל אלדד...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויאמר ה' אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך (יא טז) פירש רש"י "אותם שאתה מכיר שנתמנו עליהם שוטרים במצרים בעבודת פרך והיו מרחמים עליהם ומוכים על ידם, שנאמר ויכו שוטרי בני ישראל, עתה יתמנו בגדולתן כדרך...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והמה בכתובים ולא יצאו האהלה (יא כו) פירש רש"י שלפי החשבון של שבעים זקנים, נמצא ששה זקנים מכל שבט, חוץ משני שבטים שאין מגיע אליהם אלא חמשה חמשה. מה עשה משה, נטל שבעים ושנים פתקים, וכתב על שבעים מהם "זקן", ועל שנים "חלק", וברר מכל שבט ושבט ששה אנשים, והיו כולם שבעים ושנים...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': אספה לי שבעים איש מזקני ישראל וגו' והתיצבו שם עמך (יא טז) בקידושין עו: ילפינן מדכתיב "והתיצבו שם עמך" בדומין לך, שיהיו בית דין מנוקים מכל מום, ועי"ש שצריכים להיות מנוקים ממום בגופם, מלבד מה שצריכים להיות מנוקים מכל פסול יוחסין. ויש לעיין איזה מומים נכללו בדין זה. דהנה...

זבחים (קא, ב-קב, א) מרים מי הסגירה, אם תאמר משה הסגירה - משה זר הוא, ואין זר רואה את הנגעים, ואם תאמר אהרן הסגירה אהרן קרוב הוא ואין קרוב רואה את הנגעים, [אלא הקב"ה]. והקשה המהרש"א שעל משה ג"כ יכלה הגמ' לומר שהוא קרוב; ותירץ שהאמת קאמר. ועי' חוט המשולש עה"ת כמה חשבונות לתרץ קושיא זו. והמאיר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': הנה הרמב"ם הזכיר דין תקיעת חצוצרות דאורייתא רק במועדים, וז"ל בהלכות כלי המקדש (פ"ג ה"ה) "בימי המועדות כולם ובראשי חדשים היו הכהנים תוקעים בחצוצרות בשעת הקרבן, והלוים אומרין שירה, שנאמר וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצוצרות", וכן בספר המצוות (מצות עשה נ"ט)...

וַיְהִי בִּנְסֹעַ - כתוב חסר. כתב הבעל הטורים כשנוסע הארון מסיע עמו המרכבה וחיות הקודש, בנסע באטב"ח = חשמל, עכ"ל. ויש כאן חידוש שבסוכה (נב, ב) מובא ברש"י (עיי"ש במהרש"ל) שנ' סופית מתחלפת בש', אבל נ' רגילה בפשטות מתחלפת בה' או בכ' סופית, וחזינן בבעל הטורים שנ' רגילה אפשר להחליפה גם בש'. ועיי"ש...

תנחומא פרשת תולדות יא: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב, אַתָּה אָמַרְתָּ קוּם נָא, הֲרֵי בֶּן בִּנְךָ מֹשֶׁה יֹאמַר לִי קוּמָה ה' וְיָפוּצוּ (במדבר י, לה). אַתָּה אָמַרְתָּ שְׁבָה בֶּן בִּנְךָ יֹאמַר: שׁוּבָה ה' רִבֲבוֹת וְגוֹ' (במדבר י, לו). אֲבָל עֵשָׂו שֶׁאָמַר יָקֻם אָבִי, בּוֹ...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': יש לעיין אם לא ניסכו נסכי תמיד של שחר עד שהגיע זמן תמיד של בין הערביים, האם תוקעים תקיעה אחת לשני התמידים, או דתוקעים לכל אחת ואחת. ואפשר לומר דהוי כמו מוספין של ב' ימים, דאע"ג דאיכא חיוב בפני עצמו לכל אחד, מ"מ יוצאין יד"ח בחדא תקיעה, ואפשר דעכ"פ מאריכין בתקיעות כמו מוספין...

כתב הגרי"מ הירשפלד שליט"א [לרפו"ש] על ברכת תקע בשופר: מהו המושג תקיעה בשופר לחירותינו ולמה לא נקטו תרועה ענין תקיעה ותרועה מצינו בתורה בכמה מקומות, בתקיעת שופר של ר"ה, ובתקיעת שופר של יובל ביוה"כ, ובזמן הקרבת קרבנות בביהמ"ק, ובמדבר למקרא העדה ולמסע את המחנות. והנה בענין החצוצרות במדבר, חילקה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': יש לעיין בהך קרא, דכתיב ביה "ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם", מ"ט לא נזכרו ג"כ החטאות של המוספין, שגם הם מקרבנות יום שמחתכם ומועדיכם. ונראה פשוט, כיון דקי"ל "אין אומרים שירה אלא על היין", דהיינו בשעת ניסוך היין, א"כ זה שייך רק בעולות ושלמים שיש להם נסכים...