תוצאות חיפוש

מתוך ה'מגדלות מרקחים': יחי ראובן ואל ימות (לג ו) בספרי כאן פיסקא שמ"ז איכא למ"ד שהכוונה שעבור ההצלה שהציל ראובן את יוסף מהבור, נמחל לו העון של מעשה בלהה, ומסיים הספרי שם, "אבל חכמים אומרים לעולם אין מחליפים לא זכות בחובה ולא חובה בזכות אלא נותנים שכר על המצות ועונשים על העבירות". ומכאן הקשה...

איתא בירושלמי (פאה פ"א ה"א), דתני רשב"י אומר גדול היא כיבוד אב ואם שהעדיפו הקדוש ברוך הוא יותר מכבודו נאמר (שמות כ, יא) כבד את אביך ואת אמך ונאמר (משלי ג, ט) כבד את ה' מהונך ממה את מכבדו ממה שיחננך מפריש לקט שכחה פיאה מפריש תרומה ומעשר ראשון ומעשר שני ומעשר עני וחלה ועושה סוכה ולולב ושופר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כתב הרמ"א סי' תרנ"א ס"א, דיש להשפיל את ההדס והערבה בתוך איגוד הלולב כדי שיטול כל ג' מינים בידו בשעת הברכה, והיינו שלא יאחז רק בלולב וממילא ינטלו גם ההדס והערבה הקשורים עמו. וכתב בביאור הגר"א והביאו במשנה ברורה שם, דאע"פ שלקיחה ע"י דבר אחר שמה לקיחה, מ"מ לכתחילה במקום דאפשר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בסוכה יד: אמר רבי יהודה מעשה בשעת הסכנה שהבאנו נסרים שהיו בהן ארבעה וסיככנו על גבי מרפסת וישבנו תחתיהן, אמרו לו משם ראיה אין שעת הסכנה ראיה. ופירש רש"י שגזרו הגוים שמד. והעיר רבי שלמה פוזנר זצ"ל מקויל [תלמיד הגרעק"א], הרי בשעת השמד צריך למסור את הנפש אפילו על ערקתא דמסאנא...

בסוכה (לד, ב) נחלקו ב"ש וב"ה באתרוג של דמאי, אם יוצא ידי חובה [לשיטת רוב הראשונים היינו טבל של דמאי, מלבד שיטת הרמב"ן ותלמידיו שהכוונה תרומה טמאה של דמאי]. וידועה הקושייה לשיטת ב"ש דלא יצא, ממתני' לקמן (מב, ב) שכשחל יו"ט ראשון בשבת כולם הוליכו בערב שבת את ארבעת המינים להר הבית, ולמחרת זרקו אותם...

מבואר בגמ' בחולין (פט, א) שלמ"ד מצוות ליהנות ניתנו, דהיינו שקיום מצווה חשיב הנאה, אם נטל לולב של ע"ז, לא יצא יד"ח. והקשה הגר"ש קלוגר (בספר החיים סי' תרמט), שמשמע שגם אם שאר המינים לא היו איסור הנאה, ולכאורה צריך להיות כאן היתר "זה וזה גורם" [ועיי"ש שתירץ שזה וזה גורם הגדר הוא דהאיסור הוא כמאן...

הגמ' בב"ב (טו, א) מקשה כיצד יתכן שמשה כתב "וימת שם משה", והרי לאחר שמת אינו יכול לכתוב. ודן בספר דברי יציב (יו"ד ח"ב סי' רלא), שמצינו בספר חסידים (סי' א'קכ"ט, הובא בגליון הש"ס כתובות קג, א) שרבי לאחר פטירתו הוציא בקידוש את בני ביתו, כי נחשב כחי ולא נאמר עליו "ולמתים חפשי" [שמי שפטור אינו יכול...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': מימינו אש דת למו (לג ב) בספרי כאן פיסקא שמ"ג, מה אש כל המשתמש בו עושה בגופו רושם, אף תלמידי חכמים שעמלים בתורה נכרים בין הבריות בהילוכם ובדיבורם ובעטיפתם בשוק. ובתענית י: איתא "לא כל הרוצה לעשות עצמו תלמיד עושה", ופירש רש"י שלא כל הרוצה להתנהג עצמו במדת תלמיד בחלוקו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': תנן (סוכה כז:), רבי אליעזר אומר ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה, אחת ביום ואחת בלילה. וחכמים אומרים, אין לדבר קצבה. ובטעמו של ר"א אמרינן בגמ' משום דדרשינן תשבו כעין תדורו, ולכן צריך לאכול כל מה שדרך אדם לאכול בביתו. והנה לא מצאנו שלר"א חייב אדם לישן בסוכה ז' ימים...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר (לב יב) בספרי פיסקא שט"ו, "ואין עמו אל נכר", שלא יהו בכם בני אדם עסוקים בפרקמטיא של כלום, שנאמר יהי פיסת בר בארץ, שיהיו חטים מוציאים גלוסקאות כמלא פיסה זו של יד. וכן הוא בכתובות קיא: עתידה א"י שתוציא גלוסקאות וכלי מילת. והנה לפי דברי הספרי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': הצור תמים פעלו (לב ד) בספרי פיסקא ש"ז "פעולתו שלמה על כל באי העולם וכו', ואין באחד מהם שיסתכל ויאמר אילו היו לי שלשה עינים אילו היה לי שלשה ידים אילו היו לי שלשה רגלים אילו הייתי מהלך על ראשי אילו היו פני הפוכים לאחורי כמה היה נאה". וכן דרשו חז"ל בקהלת רבה פרשה ב' עה"פ כי...

בסדר הדורות (שנת תתקנד) הובא שלרמב"ן היה תלמיד אחד ושמו "אבנר" אשר נהפך למומר רח"ל, ויצא שמו בכל הארץ. לאחר ימים, ביום כיפור, שלח להביא לפניו את הרמב"ן רבו, ובפניו הרג חזיר וינתחהו ויבשלהו ויאכלהו. לאחר שאכל שאל את רבו על כמה כריתות עבר, והשיבו הרמב"ן שעבר על ארבעה כריתות, אך הוא טען כלפי רבו...

יש להסתפק במי שצריך לחזור על תפילתו ביום כיפור, כגון שטעה בהמלך הקדוש, אם צריך לחזור גם על וידוי. ובשבט הלוי (ח"ו סי' עג) כתב שאינו צריך לחזור על הוידוי. ויתכן לדמות למה שידוע להוכיח מהתוס' (ברכות כט, ב ד"ה טעה), וכן פסק השו"ע (סי' קכד ס"י), שמי ששכח בשמו"ע הזכרה המעכבת, יכול לשמוע מהש"ץ ולצאת...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ביומא דף עז: תנו רבנן, ההולך להקביל פני אביו או רבו וכו' עובר עד צוארו במים ואינו חושש, איבעיא להו הרב אצל תלמיד מאי, דהיינו האם הליכת הרב אצל התלמיד חשיבא דבר מצוה שמותר לעבור בעבורו במים ביוהכ"פ. והקשה הרא"ש שם סי' ה' דבתוספתא תניא שמותר לרב לעבור במים כדי לילך אצל...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': הנה כהן גדול צריך לפרוש מביתו שבעת ימים קודם יוהכ"פ, וילפינן פרישה זו משבעת ימי המילואים כמבואר בגמ' (יומא ב.). ובירושלמי יומא פ"א ה"א מסתפק לגבי פרישת שבעת ימי המילואים, האם היום הולך אחרי הלילה כמעשה בראשית או הלילה הולך אחרי היום כקרבנות, ונפק"מ האם ליל היום הראשון טעון...

כי שם ה' אקרא הבו גדל לאלקינו בגמ' ברכות (כא, א), דרשו מכאן לחיוב ברכות התורה, ופירש רש"י כשבא משה לפתוח בדברי שירה אמר להם לישראל אני אברך תחלה ואתם ענו אחרי אמן כי שם ה' אקרא בברכה אתם הבו גודל לאלוקינו באמן, ע"כ. והאבודרהם (הל' תפילה) והמהרש"א (ברכות שם) מפרשים "כי שם ה' אקרא" כשאקרא דברי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו (לב ג) בספרי פיסקא ש"ו, מצינו שלא הזכיר משה שמו של הקב"ה אלא לאחר עשרים ואחד דבר, ממי למד ממלאכי השרת, שאין מלאכי השרת מזכירים את השם אלא לאחר שלש קדושות שנאמר "וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש ה' צבאות", אמר משה דיי שאהיה בפחות משבעה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ושוטריכם ואדברה באזניהם את הדברים האלה ואעידה בם את השמים ואת הארץ (לא כח) פירש רש"י "ולא תקעו אותו היום בחצוצרות להקהיל את הקהל וכו', ואף בחייו נגנזו קודם יום מותו, לקיים מה שנאמר ואין שלטון ביום המות". והעיר החתם סופר בספרו תורת משה, מנא לן...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': הן בעודני חי עמכם היום ממרים היתם עם ה' ואף כי אחרי מותי (לא כז) בסנהדרין לז. "הנהו בריוני דהוה בשיבבותיה דרבי זירא דהוה מקרב להו כי היכי דניהדרו להו בתיובתא, והוו קפדי רבנן, כי נח נפשיה דרבי זירא אמרי עד האידנא הוה חריכא קטין שקיה דהוה בעי עלן רחמי השתא מאן בעי עלן רחמי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ועתה כתבו לכם את השירה הזאת (לא יט) בשבת קג: מבואר שאם כתב ספר תורה שלא בדיו או שכתב את האזכרות בזהב הרי אלו יגנזו. והעיר בשו"ת צמח צדקה לרבי מנחם מנדל מניקלשבורג זצ"ל סי' י', תיפוק ליה דכיון שרק את האזכרות כתב בזהב ושאר הספר בדיו, א"כ הוי ליה כמנומר, וכדאיתא בגיטין נד...