תוצאות חיפוש

כידוע למרן הבית יוסף היו לו שלוש נשים, ושלושה חמים (שווע"ר בלע"ז...). יש שלושה מקומות שהוא מזכיר את חמיו. (שנים אני זוכר, את השלישי לא...). מי הם והיכן הם מוזכרים.

במזוזה המצורפת יש פסול, מהו? נכתב לשמה, כסדרה וכו'...

היום שאלו אותי האם צריך לברך ברכת האורח על הלחם שמחלקים לנו. מצד אחד הביאו לנו במתנה ואין זה מוגדר אורח. מצד שני, עד כמה שהביאו לנו את האוכל, מ"מ מיקרי "בעל הסעודה" ונצטרך לברך ברכת האורח. אשמח לסברות נוספות וכן למקורות.

חידוש מעניין שמצאתי.... אלו בכורות לא מתו במכת בכורות?! (תשובה עם מקור!)

חידה ששאלתי בשבת. איזה דבר מותר לעשותו בשבת ואסור לעשותו בחול המועד?

כתב האור החיים הקדוש (ג ז): ומשמע מדבריו שכשדבר עם משה כבר נשלמו בירורי ניצוצי הקדושה. אך לפ"ז יש לעיין אם זה סותר לדבריו בהמשך (פס' ח): ומשמע מדבריו כאן שבירור ניצוצי הקדושה נגמרו רק רגע לפני שיצאו ממצרים.

כל מי שראיתי, כולל ת"ח וכד' ראיתי שכשיש קדיש והם עומדים, אינם יושבים עד לאחר שהחזן מסיים דאמירן בעלמא ואמרו אמן. אך באמת ל"צ לעמוד עד לשם, אלא ברגע שהעונה מסיים דאמירן בעלמא, אז אפשר לשבת (מלבד דעת הא"ר שמצריך עד שהחזן יסיים, אך כל האחרונים כתבו דלא כדבריו)

כתב מרן זצוק"ל בחזו"ע (ח"ד עמ' ע-עא) שהזורע בעציץ שאינו נקוב לא הוי איסור דאורייתא, ודימה זאת לתולש מעציץ שאינו נקוב. והביא כן בשם כמה אחרונים עיי"ש (מצורף צילום). ואחר לחיכת עפר כפות רגליו, לא זכיתי להבין, דהא איתא רמב"ם להדיא בתשובות (מהד' בלאו ח"ג תסד. מצורף) שכ' דאף על זריעה בעציץ שאינו נקוב...

נשאלתי מאדם שיושב שבעה על אמו, והם יושבים בבית אחותו. ואוכלים ויושנים שם. ונר ראשון של חנוכה עדיין יהיו שם וישמעו מבעה"ב הברכות (וישתתפו בפרוטה). ובבוקר קמים מהאבל. האם למחרת כשמדליק בביתו יברך שהחיינו? (לא דומה להם דפסקו מרן זצוק"ל (קלח) ומרן שליט"א גבי מי שאשתו הדליקה עליו שיברך שהחיינו, דהכא...

היום מישהו שאל אותי, איך ייתכן 8 שבועות ברצף ששבת אחת אומרים צדקתך, ובשבת שלאחריה לא אומרים צדקתך. כך שמונה שבועות.

כתב מרן זצוק"ל בחזו"ע (ח"ה קכד) שבמקום שאין דרך אחרת, מותר ללכת על שביל שבודאי יהרוג את הנמלים. ובהערות למטה ביאר בזה. דהכא הוי פ"ר דלא ניחא ליה, והוי איסור דרבנן. וכן הוי ג"כ משאצל"ג. ופסיק רישיה דלא ניחא ליה בדרבנן מותר (בשעת הצורך. הוספה שלי) ולכאורה מהשו"ע חזינן סתירה לזה. דכ' השו"ע (שכ יח)...

הסתפקתי היום בקטן שלא מתענה, האם יכול לעלות לברכת כהנים במנחה. האם דין חינוך אומר שצריך להעלותו כמו שצריך ולכן אם לא מתענה ממילא אסור. או שחינוך זה אפי' בלא שמחוייב באופן הזה. בחזו"ע סוכות כת' גבי קטן האם יוצא מדין חינוך בלולב שאול. ובסוף חילק בין גוף המצווה שצריך שיהיה כהלכתו לבין פרטי המצווה...

יש גר"א שפעם ראיתי ואיני יודע היכן הוא.... כמדומני ביורה דעה. הוא כותב שם ש"אחר זמן ראיתי בבית יוסף" משהו כזה. שמדבריו ניתן להבין שהוא לא למד את הב"י על הסדר. אשמח אם מישהו ימצא לי את המקור.