תוצאות חיפוש

יש ספר שמסכם באופן תמציתי את עשרת המכות שקל לקרוא ממנו בליל הסדר? לא ארוך מידי ולא קצר

בחזו"ע כתב שאם התרופה אינה כשרה לפסח ויש לה טעם טוב, טוב שיתן בה דבר מר לפגום טעמו מה הדין בסירופ לילדים בתרופה שהיא נחוצה לתינוק ולא רק למיחוש בעלמא, עד כמה צריך לנסות לערב בו דבר מר? וכן סירופ כזה שטעמו טוב, מותר לתת לתינוק ללא כל שינוי או שצריך לפי התנאים המבוארים במשנ"ב ס' תנ ס"ק יח?

בשבת ערב פסח, בית הכנסת שתמיד מקיימים שיעור תורה בשעה 4 בצהרים ומנחה בשעה 5. ואם יתפללו מנחה מוקדם לא יבואו אנשים לשיעור תורה לאחר סעודה שלישית, וקשה לעשות שיעור בשעה מוקדמת האם יכולים לכתחילה לקיים שיעור תורה ומנחה ולאכול לאחר שעה עשירית עד כביצה?

האם יש שיעורים על הלכות ריבית מפוסק ספרדי?

מה המקור של הילקו"י בסוגריים, שכתב שיכול הבעל קורא לברך בשקט עם העולה לתורה? שהרי אין עשרה ששומעים אותו וחייב שיהיו עשרה שישמעו את ברכותיו (ש"ע ס' קלט, ו). ועוד, אם אפשר לסמוך על קריאת המחלל שבת אף בתור המניין שבעה, אלא שצריך להוסיף עוד עולים, ומותר אף לענות לו אמן על ברכותיו, א"כ למה אין ברכות...

אם בשלו דג בצורה הנראית כבשר ממש, וכל הרואים חשבו שזה חתיכות עוף והתפלאו שזה דגים. האם יש לאסור מחשש שיאכלו הדגים עם בשר, כמו שמצינו לגבי פת חלבי, או חלב שקדים עם בשר?

האם אפשר להקל לבדוק חלק מהארונות וכד' ביום? שהרי בילקוט יוסף פסח (ח"א סימן תלה עמ' תקיב) לעניין בדיקת חמץ בימים שלפני הפסח אם רוצים לבדוק חלק מהמקומות, שאף לכתחילה, אם קשה לו לבדוק הכל בליל י"ד, יכול להקדים לבדוק כמה ארונות וחדרים כמה לילות קודם, כאשר בודק בלילה לאור הנר. ובחוט שני (פסח עמ' סד)...

איך יכול להיות ששנים קראו מאותו מגילה, שניהם מאותו עיר ולא התכוונו ללכת לירושלים וכד', שניהם גדולים ובני חורין, ואין להם שום אחד מהפסולים בש"ע ובאחרונים, ובכל זאת אחד יצא ידי חובה והשני לא יצא?

האם יש התייחסות בדעת מרן זצ"ל האם צריך להקנות את המתנות לאביונים לאשה ולילדים או להודיע להם או שלא צריך כלל?

קו חדש בלימוד חזון עובדיה ועוד שיעורי מרן זצ"ל

מקווה שהצלחתי לסכם הכל בס"ד אשמח להערות והארות

דעת הגריש"א והגרשז"א שמלאכה שגוי עשה ואי אפשר לעשותה במוצ"ש כגון שצילם תמונה ואי אפשר לצלמה שוב במוצ"ש, אסורה עולמית. האם סברא זו מוסכמת? לא הצלחתי למצוא שמתייחסים לזה (מלבד המהרש"ם שציין אליו המשנה אחרונה). בפרט שבארחות שבת כתב רק ראיות שאסור בכדי שיעשו וגם על זה כתב שיש חולקים. והגרש"ז לא...

בשו"ת שערי יושר כתב שאין לאדם לומר לבריאות וכד' לאשה שאינו מכירה דהוי שיחה שלא לצורך. אבל אשה שמכירה מותר לו כיון שאין זה שאילת שלום אלא ברכה והוי דרך ארץ ונימוס בעלמא. וכמובן איירי בכשרים השאלה אם דבריו מוסכמים, שאפשר לומר שגם אשה שאינו מכירה כיון שאומר כן בדרך נימוס בעלמא ולא כדי ליצור שיחה...

הרב בידרמן כתב שכתבו המקובלים שכל יום מימי החנוכה מתעוררת מדה אחת משבחי ה' שאומרים בשחרית פועל גבורות וכו' חיפשתי על איזה מקובלים מדובר וכל מה שמצאתי שגם אלה שהזכירו זאת כתבו שכן איתא בספרים וכד' ולא כתבו מקור באילה ספרי מקובלים זה כתוב?

זו השאלה ששאלו את מרן הרשל"צ שליט"א לכבוד מרן רבינו הגאון הרב יצחק יוסף שליט"א אנו גרים באופקים בדרום. ולפעמים מקבלים יבול שנקטף באופקים או מאזור (תפרח או מהמושבים שסביב לאופקים או נתיבות) ולא הופרשו בהם תרומות ומעשרות. השאלה היא האם לברך על ההפרשה. באור לציון (שביעית עמ' עט) פסק שאופקים...

יש כמה שיטות כיצד לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום, כל פסוק פעמיים ומיד התרגום שלו. או לקרוא את כל הפרשה פעמיים ברצף ואחד התרגום כולו, או לחלק הפרשה לפרשות פתוחות או סתומות ואח"כ התרגום. ואף לקרוא פעם אחת מקרא כל הפרשה, ואח"כ פסוק והתרגום. אבל מה הדין במי שקורא עליה אחת או שתי עליות מקרא, ולמחר ממשיך...

דעת הגר"י קמנצקי זצ"ל שמה שכתבו לאחוז את הציציות בין קמיצה לזרת אינו כפשוטו אלא יש לכרוך בנוסף על ג' אצבעות. וכך נהג גם הגר"ח קנייבסקי זצ"ל. טענת הרב קמנצקי היתה שאם אוחז רק בין קמיצה לזרת לא נחשב אחיזה. והראיה מרש"י שפחות מג' אצבעות לא מקרי תפיסת יד. וכאן יש מצוה לאחוז את הציציות. ובכל זאת...

האמת שהסתפקתי אם לפרסם כאן, אבל בכל זאת לא כולם רואים את המודעה הזאת מחפשים לכולל ובית הכנסת תרומה לשעון כזה אפילו חלק מהסכום מי שרוצה שיפנה אלי בפרטי תודה רבה!

למאן דאמר שאין עושים הכנה מיום טוב לשני או לשבת מן התורה (רמב"ן פסחים טו ור"ן על הרי"ף פסחים יד:) האם גם המלאכה היא איסור תורה כגון שאם הדליק אש עבר על מבעיר דאורייתא, או מבשל דאורייתא וכיוצא בזה. או שהמלאכה היא מדרבנן, אבל ההכנה בלבד היא אסורה מן התורה? במילים פשוטות, האם יעבור על מלאכה...

אם משנים את חתימת הברכה להמלך המשפט וכתב הב"י (תקפב) בשם רבינו מנוח שהוא עצמו הוא המשפט כמו שאנו אומרים הוא החכמה הוא המדע שאין לומר עליו יתברך חכם ומבין שנראה שהוא קונה החכמה והבינה מאחר א"כ היה צריך לומר המלך הקדושה? שהמשפט הוא שם העצם וכן הקדושה. אך הקדוש הוא שם תואר.