תוצאות חיפוש

האם חזקת חיוב זה כל שיהיה לי חזקת חיוב אם אני ירצה לעשות פעולה או שדווקא שאני חייב אפילו אני לא יעשה את הפעולה דוגמא אני רוצה לאכול כביצה פת האם יש עלי חזקת חיוב ליטול ידיים או שאין חזקת חיוב כי אפשר להגיד לי אל תאכל

דוגמא תעניות ציבור בן אדם בריא היכול לצום ואף על פי כן לא צם, האם יברך על מאכלים? (לא מדבר על מי שבדרך בטעות בצום שצריך לטעום) הרב עובדיה לא מצאתי התייחסות , האם הילקוט יוסף יש? בהלכה ברורה פסק שלא יברך

בחזוע 4 תעניות עמ' יא פסק הרב שאפילו שתיה יהיה אסור בלי תענית בימי תענית השאלה למי כי כה"ח המשנב התירו שתיה אפילו לדעת הזוהר בלי תנאי לפי זה יוצא חומרא שבן אדם שקם שלא ביום תענית גם לשתות לא יוכל כי תנאי מועיל רק לימי תענית?

מי התיר לאשתו לסתור שערותיה ומה העניין בזה הרי האיסור הוא לקרוא ק"ש או דבר שבקדושה כנגד שערותיה אבל סתם הסתכלות מה הבעיה?

בסימן קיד ס"ו פסק שאם בן אדם לא הזכיר בחורף גשם (וגם לא טל) אפילו סיים מחייה המתים יוסיף שם הזכרת גשם כל שלא התחיל אתה קדוש לעניין בן אדם שנזכר לאחר שאתה ברוך אתה ה של מחייה המתים העצה היא שיגיד למדני חוקך ולא יסיים אעפ שדעת מרן שגם אם יסיים יכול לתקן האם הדין הנ''ל הוא מטעם סבל נגד מרן שחוששים...

האם צריך לקרוא גם חוק לישראל באופן 2 מקרא ואחד תרגום וגם שמו"ת בנוסף בלי קשר (יוצא שקוראים פעמיים שמו"ת)? בכללי לא כל כך מצאתי הלכות לגבי חוק לישראל למעט מה שרשום בהקדמה מאת הארי

אשמח לחידוד של ההחברים פה אם זה נכון מה שהבנתי: 1. שהתינוק נולד ביום ודאי קודם שקיעה - מותר למול אותו בדיעבד עד צה"כ של הגאונים 2. נולד בביה"ש-נחשב כיום (כאילו קודם שקיעה) בכל הימים למעט אם הוא נולד בביה"ש של שבת שאז מלים בראשון?

אשמח לחידוד קושיא שעלתה לי בסימן רמה ביו"ד סעיף יח' פסק מרן שכשרבו עולה לס"ת אין צריך לעמוד כל הקריאה מפני אימת ציבור לכן מה מועיל הפתרון שהציעו לעמוד בעשרת הדברות כשרב המקום עולה (שמא יש חילוק בין שיחיד עומד לרבו או שכל הציבור עומד ?) זכורני שראיתי תשובה של הגר"ע יוסף במקום שהביא את כל...

בעלון האחרון דיבר הרב לגבי מי שהתפלל ערבית של שבת ונזכר שלא ספר העומר במסקנה רשם שיכול לספור ולא חילק בין קבלת שבת יחיד לרבים רציתי לשאול מזה שונה ממי שהתפלל ערבית שלא יכול להתפלל מנחה ובכלל מה הכלל בזה? חוץ ממנה שצריך תשלומין אפשר לעשות הכל(בין ע"י אמירה לגוי/התרה )

זכורני שראיתי בילקוי ברכות החדש שהרב מגדיר מתי אומרים הכלל ומתי שבטל הטעם גם התקנה בטלה חשבתי שזה בחלק של משקים מגולים יחסית בתחילת הספר אך לאחר עיון לא מצאתי לכל מקרה אשמח אם למקור מתי שבטל הטעם גם בטלה התקנה ומה החילוק בזה תודה רבה לעוזרים

זכור לי הרב עובדיה שאם לא אמרו קדיש קורבנות יאמרו אפילו לאחר ברוך שאמר אך נעלם ממני המקור (הייתי בטוח שהליכוע חלק א מסתבר שלא) אשמח לעוזרים

לגבי עמידה (לא חזרה) 'התחילו מניין ויצאו מקצתן באופן שלא נשארו 10 אנשים בביהכנס האם תפילתם נחשבת ציבור או שבגלל שכרגע אין עשרה אז לא למעשה האם זה אותו הדין של יצאו מקצתן המובא סימן נה? תודה

שלום, איפה אפשר למצוא את העלונים? ביקשתי להצטרף לרשימת תפוצה במייל אבל אני אף פעם לא מקבל האם יש מקום מרוכז עם כל העלונים?