תוצאות חיפוש

הלכות ברכות אזכרת הרבנית ע"ה. נוסח "הנותן" לשכוי בינה, וכן "הנותן" ריח טוב בפירות. ברכת המפיל. ברכות הברקים והרעמים. דין כיסוי ראש. לנצל את הזמן בשבת ללימוד ולא בשינה. ברכות השחר על מנהגו של עולם. עניית אמן אחר ברכה שיש בה ספק. ברכת "יראו עינינו". קידוש בבית כנסת בליל שבת. סוף זמן קריאת שמע...

ידוע הדין שבשבת מותר לגרום לברכה שאינה צריכה בשביל להשלים למאה ברכות. (יחו"ד ח"ו סי' כ"ו) אמנם, בילקו"י ברכות כרך ב' הנדפ"מ עמ' קל"ג כתב: "אם חל ט"ו בשבט בשבת, נכון להביא את הפירות שנהגו לאכול בליל ט"ו בשבט רק לאחר ברכת המזון, כדי שירוויחו לברך עליהם גם ברכה אחרונה, וישלימו למאה ברכות. ואין לחוש...

ראיתי שמובא שמרן הבן איש חי מביא בספרו "ברכת חיים" את הטעם למה ר"י הלבן נקרא כך, ע"ש התרנגולים שנהפכו ללבנים וכו'. א. האם מישהו יכול להביא לי את הקטע הזה מהספר הנ"ל (לא מצאתי באוצר החכמה). ב. יש מקור אחר/קדום לסיפור זה?

בילקו"י שבת כרך א' ח"ג סי' רע"ב סעיף כ"ט (עמ' תת"ה) כתב: למה יש מקום להחמיר מחשש בישול הקרח שבתוך הלחם? הרי זה טפל לגמרי. וכמו כן א"א לדבר שלא יהיה בו לחות מסויימת, וא"כ נחשוש בכל דבר (עכ"פ שלא בושל) למים שבתוכו. וגם לחם שאינו קפוא יהיה מקום להחמיר לפי"ז.

בעלון בית מרן פרשת בהעלותך תשפ"א נכתב: אולם, בשו"ע דפו"ר (שנת שכ"ה) בסי' מ"ב ס"א כתוב: ואע"פ שבדפוסים שלנו כתוב: "ואפילו ליקח רצועה מהם וליתן בשל יד אסור". וכאן לא שייך לומר שהכוונה ל"אסר" כפשוטו, כיון שלא דיבר על מישהו מסויים, אלא פתח את הסעיף במילה "אסור". וא"כ לכאו' אין ראיה מכך שהשו"ע כותב...

בילקו"י סי' ק"ב סעיף כ"א כתב: ואילו במקורות למטה כתב: וכן סיים: וא"כ בהלכה למעלה כתב ששליח ציבור שאינו יכול לפסוע בסיום תפילת הלחש, כיון שיש מישהו מאחוריו, לא יפסע (גם בסיום החזרה), ויסמוך על הפסיעות שפוסע בסוף הקדיש. ואילו במקורות למטה כתב והסיק שצריך לפסוע מיד אחר החזרה, ולא לסמוך על...

הוא שאל האם כעת יצא הכרך השני והאחרון, או שכעת הכרך השני ואח"כ יהיה גם חלק שלישי.

כתוב בפרשה (במדבר ט"ז, א'): "ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי" וידועה השאלה, מדוע לא הוזכר גם "בן יעקב", ונאמרו ע"ז תירוצים רבים. חשבתי לבאר בס"ד בדרך דרוש ע"פ הגמ' בשבת פ"ט ע"ב: "א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן מ"ד כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה ה' אבינו גואלנו מעולם שמך, לעתיד...

כמה בנים היו לחברון בן קהת בן לוי?

זוּם מְרַתֵּק - מָרָן רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה הָרַב יְהוֹשֻׁעַ אַיְכֶנְשְׁטֵין שְׁלִיטָ"א וְהָרַב יִשְׂרָאֵל גּוֹלְדְוָסֶר רביעי הקרוב זום קשר יהודי מרן ראש הישיבה הגאון הגדול הרב יהושע אייכנשטיין שליט"א השקפת התורה על אירועי התקופה וההזדמנויות של עולם הקירוב הרב ישראל גולדווסר שליט"א מה שקורה...

יש את השאלה הידועה, מדוע הברכות מתחילות בלשון נוכח ("ברוך אתה") ומסיימות בלשון נסתר. [ישנם תירוצים רבים לשאלה זו]. הרמב"ן בשמות ט"ו, כ"ו כותב: "והנני מאיר עיניך כי כל ברכה שיש בה מלכות היא כן, שחלקו כבוד למלכות העולם אשר קדשנו ואשר עשה לנו, והסמוכה לחברתה אשר לא יזכירו בה מלכות הן לנוכח, אתה...

בסמל של יקבי כרמל נראים שני אנשים נושאים את אשכול הענבים. יש מי שסובר שרק שני מרגלים סחבו את אשכול הענבים?

כאן יהיה ניתן להעלות מהניסים הרבים והגלויים המתרחשים במלחמה זו.

בגמ' (שבת קיט.) כותב רש"י בסיפור של יוסיף מוקיר שבת: "אותבה בסייניה - עשה לו כובע של לבד ושבצו במשבצות של זהב וקבע בו מרגליות וקבע את זו עמהם". ויש לעיין מנין לרש"י דבר זה וכן מדוע היה צריך לומר דבר זה?

ראיתי מודעה שיצא לאור ספר "שלחן מבואר" על הלכות נדה.

בקובץ בית יוסף גליון ל"ז עמ' א', הובאה תשובה ממרן זיע"א: ובגליון מ' עמ' מח-מט הובא המכתב בצורה שונה: אז מה הפשט? הרב בהתחלה כתב את המכתב הראשון (כטיוטה) ואח"כ פירט יותר? (מסתבר שבשם הנמען פשוט נפלה טעות דפוס, אבל יש שינוי גם בתוכן התשובה).

ביבי"א ח"ט סי' ק"ח אות מ"ג כתב: א"כ יוצא שמותר לשמוע קול אשה דרך הרדיו אע"פ שראה אותה (עכ"פ בתמונה). אולם, בהליכו"ע ח"א עמ' קכ"ד כתב: וא"כ כתב בדעת הסתם ש"נכון להחמיר" ולא לשמוע קול אשה דרך הרדיו אפי' אם ראה אותה בתמונה בלבד. אז מה הדין למעשה? "מותר" ו"בודאי שיש לסמוך להקל" או "נכון להחמיר"...

הלכות ספירת העומר וחג השבועות קיבל שבת מבעוד יום ונזכר שלא ספר את העומר. סעודת ליל שבת מבעוד יום. אם תוספת שבת היא לכל מילי או רק לקדושת שבת ולאיסור עשיית מלאכות. התפלל ערבית מבעוד יום ונזכר שלא הניח תפילין. הוראות מרן בחו"ל. טלטול כפתור רזרבה בשבת. נזכר לפני צאת הכוכבים דר"ת שלא הניח תפלין...

מישהו סיפר לי שהכין בערב שבת שעון שבת בכדי שידליק באמצע השבת את הקומוקום וכך יהיו לו מים חמים. האם יש בעיה בדבר זה? (אחר העיון בילקו"י שבת החדש עמ' ק"ט-קי"ח).

בספר "חסד לאברהם" לר' אברהם אזולאי, מעין ה' נהר כ' כתב: ומאידך, בספר "סדר היום" כתב: אז מתי מגיעה הנפש לאדם? ביום הלידה או ביום המילה?