תוצאות חיפוש

"לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה" סיפר מחריד ששמעתי בעניין חומרת הדיבור – שנפתח בית עלמין סגולה בפתח תקוה בשנת תרמ"ט - על המצבה של הקבר הראשון - של 'ר' ניסן ליב גמזו' - נחקק התאריך י"ט בתשרי תרמ"ט, וכמו כן נחקק בו המשפט "ברית כרותה לשפתיים", עכ"פ הסיפור מאחורי הכיתוב המוזר הוא: בערב יום...

כבודו יוכל לצרף צילום של התשובה. תודה רבה

המוציא מחבירו עליו הראיה. הרב שטען שבכל רוח אסור שיביא ראיה.

מוזכר בגוף התשובה בספר

לא מכיר אשמח שתשלח

תשלח לנו נשמח לראות דבריו

תודה רבה מצורף קישור לחלק ב https://www.kolhalashon.com/PDF/Shiurim/35331/35331190.pdf

אמן ואמן הברכות יכולו על ראשך אמן

חזק וברוך

בחמלת ה' עלי תודה רבה ותזכו למצות

בס"ד יצא לאור ספר חדש שו"ת ברכת עובדיה חלק ג'. הכולל 20 מכתבי הלכה ממרן הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א https://www.kolhalashon.com/PDF/Shiurim/41730/41730459.pdf

כתב בקובץ חידושים מפתיעים על מעשיות חז"ל[1] בזה"ל: יש סגולה מפורסמת להרחיק עכברים - לתלות את תמונתו של רבי ישעיה ב"ר משה מקרעסטיר זי"ע. והנה יש שמועה שהוא עצמו נתן את תמונתו כסגולה נגד עכברים, ודבר זה נראה בעיניי קצת מוזר, דלא מצינו שום חכם מחכמי ישראל שיחלק את תמונתו. ובאמת בספר פאר הדור שיצא...

כבר הזכרנו בתשובה בשם הגאון ר' אשר זעליג וייס שליט"א בעמח"ס שו"ת מנחת אשר וגאב"ד דרכי תורה, שהציעו לפניו דחזינן כן בכמה מסִפרי גדולי ומאורי החסידות, ומאידך יש שטוענים שיש בזה משום דרכי האמורי, ולרבות אותם שמצאו כן בספרי העכו"ם? ותכף ומיד השיבו, דאע"פ שהוא איש ההלכה, אך כיון שמנהג זה נזכר בספר...

רבים נוהגים בשבת הראשונה שאחרי פסח לאכול חלה בצורה של מפתח כסגולה לפרנסה, מהו המקור והסיבה לעניין הזה? המקור הראשון בו נזכרה סגולה זו בספר אוהב ישראל[1] להצדיק רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא זצ"ל, שהסביר כי עם ישראל זכה במשך ארבעים שנה לאכול לחם מן השמים – מן, שכולו היה חסד השם, הם לא היו צריכים...

לגבי המכירה פעמים שמעתי מהרב פנחס רז ששאל לאחד הגדולים ואמר לו שיש חשש שהמכירה לא תופסת בכלל לא כאן ולא כאן.

מצורף שו"ת ברכת עובדיה שדיבר שם אודות סגולה זו בסימן כו עמ' נו https://www.kolhalashon.com/PDF/Shiurim/35331/35331190.pdf https://hebrewbooks.org/67115

ביום ח טבת תשפ"ה שאלתי את מרן הרב יצחק יוסף מה דין פלטה דלוקה בשבת אמר לי כתבתי על זה בכתבים, אמרתי לו שחיפשתי ולא מצאתי הוא אמר זה נמצא בספר החדש שאמור לצאת (כנראה על הלכות מוקצה)

אולי זה כמו הדין שאם טעו ביום המעוננן והתפללו ערבית ונתפזרו העננים שהתפילה שלהם לא נחשבת לבטלה מאחר והם התפללו בתוך זמן תפילה מהפלג, ורק מי שהדליק נרות שבת הוא קיבל שבת שהוא עשה מעשה. אך אם התפללו לפני הפלג לא עשו ולא כלום, ושם יש חילוק בין יחיד לרבים שרבים לא מטריחים שהתפללו בזמן ויחיד מטריחים

כזכור לי בהלכה ברורה כתב שכל הדין שאפשר לעשות התרת נדרים זה דוקא למי שהתפלל ביחיד אך בציבור זו קבלה חזקה ולא מועיל התרת נדרים. ודו"ק.

ע"ע בחזו"ע ד' תעניות עמ' צג-צד, ובשו"ת יבי"א ח"י סי' נה ח"ד אות ג. ובמאור ישראל ח"א עמ' רמא. וביחו"ד ח"ז סי' רז אות יב - שאם התפללו מפלג המנחה ואילך (שעה ורבע זמניות קודם צאת הכוכבים) לכתחילה לא יעלו לדוכן, ואם עלו לא ירדו. ובמקום שנוהגים שכוהנים עולים לדוכן מפלג המנחה יש להם על מה שיסמוכו.