מלכות היא ספירה התחתונה שכל הספירות יוצאות בה
אבל המלכות פעמים הרע אוחז בה כמו בימינו בבחינת עץ הדעת טוב ורע ואילו עץ החיים זה בבחינת התפארת כמבואר בראשונים.
ספק טריפה בפשטות יש חזקה הבאה מכח רוב והתוס' בחולין מג שמספק לא אוסרים
אבל הרשב''א בדף י שספק טריפה לחומרא ולומד מהיכא שיש ספק אם נשמט הגף תולים לחומרא והטעם שר' הונא מבואר שנשחטה בחזקת היתר עומדת כיון שיש תלייה בזאב ,אע''פ שהרשב''א בעצמו יא מבאר בסוגיא דגבינות שיש חזקה הבאה מכח רוב בכל בהמה...
ואפשר עוד לומר בזה
שהלא יעקב אבינו בהתחלה היתה בבחינת המלכות שהיה שווה עם רחל עקרת הבית
וכשהגיע לא''י נתעלה למידת התפארת ולכן כתוב ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלוהי ישראל שאלוהי ישראל זה בחי המלכות ואל זה המשפיע שזה התפארת וכמבואר כל זה ברקאנטי סו ע''ג
וא''כ גם ביעקב עצמו מצינו שנשתנה בחינתו
אשריכם ואשרי חלקיכם
זכות רבותינו שרי התורה זכרונם לברכה
אשר זכית להוציא יגיע כפם לאורה
תגן בעדך אלף המגן
אגב כדאי להביא הקדמה מהגריחס כיון שיש לו הרבה ידיעות מהחכמים הנ''ל
למי שיש קשר עם בנו שליט''א
שידבר על ליבו להוציא את כל חידושי אביו הגאון שליט''א
מסודרים על כל החומשים יש לו חידושים נפלאים ומקוריים ומתוקים מדבש ונופת צופים
לא גרע מהרל''מ
בגמרא בחולין ח מבואר שמותר לשחוט בסכין של ע''ז כיון שהוא מקלקל בשחיטה כיון שעד השחיטה היא ראויה לוולדות ולגיזה וכעת לא ולכן במסוכנת שהשחיטה היא הנאה ותיקון אסור לשחוט
והפלתי מבאר שלמ''ד מצוות לאו להנות ניתנו בכל אופן מותר והגרעק''א חולק וס''ל כיון שזה מצווה שהיא מתיר להנאת ולטובת האדם בזה לא...
כשאדם כותב כך פירושו רוצו לפתוח לקרוא מה כתוב שם
מבלי לדעת מה כתוב שם מסתמא בכרך חנוכה מיישב דעת אביו שבחורי ישיבה ידליקו עם ברכה ויבמות אולי על הגט צדקתי?