תוצאות חיפוש

מדבר בזה ביחוה דעת ח"ז עיי"ש

המילים: מועתק מהאתר של ברכת אברהם פיוט מרגש ומלא געגועים לגאולה, שחיברו מרן פאר הדור רבינו עובדיה יוסף זצ”ל, בהיותו בן ח”י שנים, ונדפס בספר שירה ורינה (ירושלים תשכ”ו) אות קי”ז. הלחן במקאם חג’אז. פזמון: רעיה אגאלך שובי אהלך, סתרך ואורך למעוני, אוציאך לרויה. לך קויתי ה’ רועי. חמול נא...

בביצוע הנ"ל יש כמה טעויות בקריאה... מצ"ב קישור לביצוע נוסף (כמובן בקריאה נכונה יותר) ושניהם יפים מאוד כל אחד ומעלתו וסגנונו..

מצינו שחז"ל גזרו שלא יטלו לולב בשבת שמא ילך אצל חכם שילמד אותו סדר הנענועים, ואע"פ שודאי יוצאים יד"ח בשניה הראשונה של הנטילה, וכדמצינו לגבי פטור מחטאת אלי' דר' יוסי במוציא את הלולב לרה"ר ביו"ט הראשון שחל בשבת כיון שטרוד במצוה, ושם איירי דווקא לפני הנטילה הראשונה אפי' הגבהה במקצת, וכדמוקי שנטלו...

כדאי לשנות את הנוסח זה מבזה את העומדים בצד המוחים ומוריד את הרמה של המחאה עצמה... אם יש על מי להשפיע כדאי לומר להם שיוציאו נוסח חדש ומכבד שיכבד גם אותם!

גא"מ הזהרו בגחלתן

פגשתי אתמול את הרב בידרמן ואמר שמכיר את הסיפור מקרוב מבעלי המעשה

רק כעת יצא לי לראות את השרשור הזה, ואכן לפי מה שכתוב כאן (בתחילת השרשור) אכן זו נבלה גדולה שנעשתה בישראל וכו' אלא ששמעתי (עוד לפני שהיה הכינוס של לבקר) מאחד ממקרובי הגר"א סלים שליט"א כמשיח לפי תומו, את כל הסיפור באופן אחר, שהיו רבנים (אולי ראשי ישיבות לא יודע..) שלא רצו שמרן שליט"א יבוא והתנגדו...

אולי מותר כדי ללמד לקח ומוסר ובלי לספר באיזה ישוב זה היה

אפשר להעלות לכאן? לא נפתח לי...

למה?!

מה זה החוברת שהרב זמיר מקריא ממנה? מישהו מחויב אליה? מטעם מי זה יצא?

אנו גם לוקחים חלק! ע"י לימוד התורה ותפילות ועוד.. זה שיש שלא חושבים שזה מה שמועיל, זה לא מחשיב אותנו שאנו לא לוקחים חלק בחובות ואדרבה אנו כל כך מאמינים שזוהי חובתינו עד שאיכפת לנו גם מאלה שלא חושבים עלינו כמונו, ואנו מתפללים על כל חייל או אזרח באשר הוא ולא איכפת לנו אם הוא מהמגדר או המגזר שלנו...

כאן כתב באופן שהבעל לא יודע (לבאר ההדגשה ש'הבעל יודע' לחסוך מ"מ שלא לצורך ולבאר השאלה) השאלה אם יכול להיות פתרון בברכה כמו בשאלות הכהן

היה אז הרבה ביזיון למרן זצ"ל-התנהגו ודיברו כלפיו כמעט כמו רפורמי ר"ל וזה היה ענין של כבודו של מרן זצ"ל

ומה השתנה כעת?

דהיינו שאין זה קבלת ודאי עד כדי שהדעה האחרת מבוטלת וכדאמרינן ב"ש במקום בית הלל אינה משנה, אלא זה ודאי ביחס לקבלת רב שמקבלים את הכרעותיו ונמשכים אחריו בכל דבריו אף שיש מה לחלוק עליו מסברא וכדו' וע"ש לעי"מ שדן בתוקף הקבלה של דברי מרן שאף שהרשב"א בתשובה (שהוא המקור לקבל מרא דאתרא) אומר שאפשר לחלוק...

למה כוונתך? להגהת המכון? א"כ נראה לי שבהקדם דברי העין יצחק יתיישבו דבריהם יותר (דברי העין יצחק הובאו לעיל ע"י הרב בנימין לוריא שלי') ובנוסף בח"ט בהפרש של ג' תשובות הרב סותר את עצמו (מתשובה קה לתשובה קח) ומוכרח שיש פה משהו אמצעי. ועי' בח"ט סי' קח ג שכתב שקיבלנו מתורת ספק, הקדים לכך את סברת...

אני לא יודע אם לכך היתה כוונתך אבל שם הרב דיבר על זה וכתב שזה מתורת ודאי, ובהערות של מכון מאור ישראל יישבו את דברי הרב זצ"ל בכמה מקומות שסותרים זא"ז בנידון דידן וכל מקום לפי עניינו, (אולי א"ל שזה הרחבה לתי' הראש"ל בעין יצחק ויל"ע בזה) עכ"פ נראה שתירוצם נכון וכן מדוקדק בלשונו בכל מקום באופ"א...

יש"כ גדול תודה רבה על הטירחה אשמח אם יש למישהו אפשרות להעלות את זה כאן