יש מהראשונים שכתבו שעצם הסיבה שיצחק ביקש שיביא לו מטעמים בשביל הברכה הוא- שבזכות הטורח שלו במצווה יהיה זכאי לברכה.
ונ"ל שלפ"ז א"ש בפשטות מדוע לא לקח את הבגדים הנ"ל, שאיתם אין בצידה שום טורח
אין סתירה בין הדברים.
תחשוב היטב.
מה שהוא אומר שכאשר מרן הח"ח כתב את ספרו הוא ייעד אותו גם לבני ספרד.
מה שחלק מבני ספרד עושים- זו דרכם ובחירתם.
ואין בדבר סתירה.
.
זה כמו שאני אביא לך משהו עבורך, אבל אתה תבחר לא להשתמש בו.
אין סתירה, באמת הבאתי אותו עבורך, ובאמת בחרת לא להשתמש בו
לדעתי לא תמצא אפילו מקום אחד שהגרע"י כותב רק על סמך המנהג לפסוק כהרמ"א.
אין דבר כזה.
הוא תמיד ימצא סמך נוסף לדבר, או ספק ספיקא, או שטוען לעיתים שכך היה המנהג עוד לפני המחבר.
דוגמת הטמנה בשמיכות על פלטה, ומוסיף חום מחמת דבר אחר, ועוד...