תוצאות חיפוש

יש דברים שהם סברא פשוטה שכל בעל שכל מבין אותם. אף אחד לא אמר שהם לא 'עולים למנין'. לגבי קים לי הנידון הוא האם הם חשיבי פוסק אחד או שני פוסקים, ואכן הם נחשבים שני פוסקים. לגבי הכרעה כדעת הרוב זהו נושא אחר לגמרי. יש עמודי הוראה שהם יותר מרוב פוסקים. יש כללים שפוסק חשוב [כמו רשב"א] נחשב יותר מפוסק...

אם כבודו באמת רוצה תשובות - תשלח לו למייל (הנ"ל), ואח"כ תעלה את תשובותיו ותשובותיך לפורום.

אתה יכול ללחוץ על שלשת המקשים הללו: ctrl + shift + s ואז לעשות צילום מסך.

הוא זמין במייל, אדרבה הוא ישמח למשא ומתן עם כבודו.

אם יש למישהו פיוטים וואקלים טובים, אשמח אם יוכל להעלותם כאן או להפנות אותי להיכן אפשר להוריד.

e9074716@gmail.com

עיין מה שכתב בזה כאן.

מצורף.

ממש לא נכון.

עד כדי כך? חבל שמדברים קטנוניים כאלו, נהיה שנאת חינם (עכ"פ חושבים שיש כזה שנאת חינם. ודו"ק).

מה עניין זה לזה? יכול להיות שהיה חברותא הדוק למרן, ובכל זאת אחר כך לחלוק לפי העניין, כדרכה של תורה. [רק תעשה לי טובה אל תהיה ילדותי לשאול 'מדוע הוא לא שאל את הכל בזמנו כשהיה חברותא'....].

מכל מה שכתבת אין תשובה למה שהערתי לך. אם כוונת התורה היא סה"כ לחייב 'כיסוי' בלי קשר לצניעות, אז אין נפק"מ אם רואים את השיער המקורי מבעד לכיסוי או לא, העיקר שיש כאן כיסוי שאם חלילה היא תהיה סוטה יוכל להתקיים בה 'ופרע את ראש האשה'. ואם אתה מודה שלא מועיל כיסוי שקוף, הרי זה יהיה רק בגלל שיש כאן...

מה נפק"מ אם רואים את שיער האמיתי או לא, סו"ס יש כאן משהו שמכסה, והתורה אמרה לכסות ותו לא [לשיטתכם].

"העיקר שיש כיסוי'. אגב לסוברים שפאה זה 'גזירת הכתוב' ממילא גם כיסוי שקוף יועיל, וא"כ צ"ע מאי טעמא משקיעים רבבות שקלים בפאה, יניחו ניילון נצמד (ואף נוצץ כדי שיהיה כמה שיותר יפה), ובזה קיימו את 'גזירת הכתוב', שהרי התורה ציוותה לכסות, מכסים, וזהו! ואל תאמר לי שזה שונה כי זה 'ערוה בעששית', שהרי אם...

מה נודע? לדעתם זהו איסור גמור שקורא מגילה בשבת בזמן שאסור מדרבנן. אין זה 'ספק' דרבנן כיון שרוב הפוסקים אוסרים אזלינן בתר רובא.

סברא זו אחר המחילה צע"ג, שהרי לפי דעת רוב ככל האחרונים הקורא מגילה בזמן זה עושה 'איסור דרבנן' ולא מקיים מצוה כלל, ולפי דעת הנצי"ב מקיים מצוה ולא עושה איסור, אז איך ניתן לעבור על רוב האחרונים בקום ועשה וגם לא לקיים מצוה לדעתם? וזוהי סברתו בילקוט יוסף פורים: ואנו הוספנו יותר, שכך דעת רוב האחרונים...

בחי"א עצמו שעליו הסתמך המ"ב וכן הילקוט יוסף - מבואר שיש חילוק בין קידוש לבין שופר, שהרי בהלכות שופר כתב החיי אדם חלק ב-ג (הלכות שבת ומועדים) כלל קמא סעיף ז: ומכל מקום אם כבר יצא התוקע, הנכון שיברך השומע לעצמו ולא התוקע. ואין נוהגין כן. אולם בהלכות קידוש העתיק את דברי השו"ע - חיי אדם חלק ב-ג...