תוצאות חיפוש

א- הראש''ל שליט'א פסק לענות לאמן על בורא נפשות יותר מכדי שתיית רביעית כיון שיש ס''ס. גם בהמלך המשפט יש ס''ס שמא כרמ''א ושמא כראבי''ה שלא חוזרים כלל. אלא שלכתחילה דעת מרן זצ''ל שאסור להמשיך אבל לענין דיעבד מה הנידון. פשוט שרשאי לענות אמן. ב- מה הדין מי שנמצא במקום שפוסקים כמרן והוא תלמיד של שאר...

נתעורר פולמוס רחב בפורומים השכנים על השנה של החרבן. לרב מאזוז 1956 ולפי המנהג מזמן הכפתור ופרח 1957. יש בלגן שלם בנושא בסידורים. לא ברור מה קורה בבית מדרשנו. לכאורה פשוט שמרן זצ''ל עשה כמו ששמע את חכם עזרא עטיה בפורת יוסף שעשו 57 אבל יש סידורים עם הסכמה של מרן שליט''א שכתוב 56.

ראיתי בקובץ תורת ציון ח''ז שיצא אתמול יש שם התייחסות להשגות של מרן שליט''א על האור לציון. הוא כותב לעניין? איפה אפשר להשיג את זה בפי די אף?

אולי גם ענייה על הקדיש שלפני שמו''ע. בברכו הראשון היה מנהג באשכנז שהוא מבטא את השבת. כיום זה לא מובן למה ברכו מקשר אותי לשבת. וכי בגלל שברכו זה יחודי לשבת? הרי אולי באמשינוב אומרים ברכו על שחרית בשעה זו...

אני ומסתמא עוד רבים חסומים. מה יש שם

אין הכי נמי אבל הפרדוקס הוא פרדוקס וצריך לשאול את מרן מה תהיה התייחסות לפרדוקס הזה

הוא אשר דיברתי המציאות מה נהגו ועשו מרן והרדב''ז די ברורה כל השאלה איך הם למדו את הסוגיא וזה צ''ע ואולי גם להם זה היה צ''ע

מרן כותב שנשים מברכות ברכות התורה משמע שהם חייבות בגלל שהם חיבות ללמוד את המצוות שלהם וכיו''ב כדברי האגור בשם המהרי''ל שהביא בב''י לפי זה יש מקום לומר שהם חייבות אמנם לפי מה שנתגלה כיום שבמהרי''ל החדשות סי' מ''ה מפורש שכוונתו מצד שיטת ר''ת ולא מצד הסברא שהם חייבות ממילא לא שייך לומר שיש כאן...

היה מעשה בבעל בית שלמד חברותא עם אברך אשכנזי. הרב של הבעל בית אמר לו שלא יענה לו אמן על התפילין כיון שעשויות כסברת הט''ז. אמר לו האשכנזי אם כך תענה לי אמן על ברכת התפילין של ראש כי בראש ודאי שאין בעיה עם התפילין של הט''ז. והבעל בית נחרד וכי אני יענה על ברכת תפילין של ראש!!! שלחתי שישאלו את אותו...

פשוט כדבריך ולא בשופטני עסקינן...

לא הבנתי מה השאלה שעליה צריך לענות. רבנו תם חי באירופה ומי שחי באירופה היה לו מסורת ברורה מה ר''ת נתכוין. מי שחי בארצות הדרומיות סבר את ר''ת כפשוטו ומי שחי בארצות הצפוניות הבין את ר''ת כמו שר''ת נתכוין. אני יודע זה נשמע כפירה אבל התורה היא אמת וצריך ללמוד אותה בלי כפפות. לא אמרתי ששיטת הגאונים...

העניין מאוד פשוט. עד שנתפרסם תשובת מהר''ם אלשקאר לא היה ידוע שיטה נוספת מלבד רבנו תם. וכשהרדב''ז בא לאפוקי משיטת היראים אין לו דרך להוכיח זאת אלא רק משיטת ר''ת והוא עומד על זה שהרמב''ם סובר כר''ת והוא מוכיח זאת מזה שהוא לא סובר את היראים. גם הערך לחם שהיה סמוך וקרוב לשלחנו של הרדב''ז ציין על...

אם כן מצויין. רק יש נפק''מ אחת. שלפי המנהג הפשוט בכל ישראל להמתין ב' וג' מיל במוצ''ש כמש''כ כל האחרונים מרוסיה ועד מצרים (כל מקום לפי אופקו) יש ג' דרכים לומר א)עשו כגאונים ושכחו שהדין הוא ג' רבעי מיל ולא ב' וג' מיל ב) עשו כר''ת של המנח''כ ג) לא התחכמו וכיון שהדין הוא ג' כוכבים אין לדיין אלא מה...

מה זה בדיוק משנה. העובדות ברורות כל מי שנהגו במקומו ר''ת הלכה למעשה לא הסביר ר''ת כפשוטו. מי שהסביר ר''ת כפשוטו נלחם נגד המנהג. זה אומר דורשני. אנחנו לא גרים גרורים יש מסורת והמסורת ברורה יש ויכוח איך להסביר את זה. אמנם יש כמה גדולי עולם במשך הדורות שנלחמו להעמיד את מה שהבינו בדברי הראשונים...

תראה חתם סופר סוף מועד יש שם לוח שנה לכל השנה והוא כותב שם את זה מפורש שזמן צאה''כ (דר''ת כשיטתו ביו''ד פ') הוא בין כ''ה דקות לל''ה דקות. זה שזה לא מציאותי כבר נתקשה בזה המנחת כהן וכתב שיש לתלות שאולי הסיבה לזה שבאירופה הנשף קצר בגלל שבא''י זה ארץ הרים ובקעות. ולכן הוא מסתפק אם לחשב כאילו הה'...

בא השלישי ויכריע. הרב @rafi2391 מעדיף להערים קשיים על שיטתו של מרן זצוק''ל כדי לקיים את משמעות לשונו. יכול להיות שבאמת הרב באר חיים (מקור הדין שמועיל התרה לתפילה) סובר שקבלה בטעות אפילו בציבור אינה קבלה ולכן אולי הוא מדבר על התרה של ערבית בציבור. אבל לדעת מרן זצוק''ל שקבלה בציבור בטעות מחייבת לא...

וכי כבודו לא ראה את הגמרא במסכת בבא בתרא קל ב' סוף העמוד

עיינתי בחזו''ע וראיתי שמביא שו'ת באר חיים שיועיל התרה לתפילה של יחיד. (בלבד) ומצד הברכות הם לא לבטלה א) הביא צד שהתפילה לא תלויה בקבלה. ב) כיון שבשעה שבירך היה סבור שהוא שבת. ומאריך בטעם השני. הטעם הראשון מאוד תמוה שהוא נגד הש''ס וכנ''ל (וזה גופיה מה שאמר רבי ירמיה מי בדיל מר עי' ערובין מ: שזה...

הבעיה כאן שכל הסברא שלא מועיל התרה היא בגלל מה שאתה כותב שהוא נגרר אחריהם משא''כ במקום שאין שום סיבה שיגרר אחריהם. זה מה שכתבתי שאני לא יודע האם מרן ממשיך עם זה עד הסוף. כיון שאם 'זיל בתר טעמא' שיש כאן גרירה ולא מועיל התרה הרי ש'זיל בתר טעמא' שזה רק באופן שהציבור מחייב אותו. ואם מרן סובר שגם...

מה מפורש בחזו''ע שמועיל התרה בציבור? מה שכתבת שהברכות הם לא לבטלה זה נגד סוגיא ערוכה בברכות כ''ז: ולא יתכן שהחזו''ע יחלוק על זה. (ורק בציבור לא הטריחו אותו לחזור להתפלל)