תוצאות חיפוש

אחר המחילה מכת"ר, לענ"ד נראה דהבו דלא נוסיף, דדיקא מה ששינו בהכרח ראו והכריחו שזה היה שיבוש ממה שכתב השו"ע בעצמו, אך מה שלא שינו אינו אלא מפני שלא מצאו הכרח לומר שאי"ז ממרן השו"ע. וא"כ הכותרות שעומדים כיום בידינו הרי הם מאשר עלו אתכא דמרן

נאמר במסכת סוכה דף כח ע"ב ירדו גשמים, מותר לפנות משתסרח המקפה. וכתב הרמ"א (תרלט ס"ז) שכל הפטור מן הסוכה ואינו יוצא משם אינו מקבל עליו שכר ואינן אלא הדיוטות. מתי לא נחשב להדיוט, ואף מחויב להשאר בסוכה [אני מכיר ג' אופנים]

ולכאורה הוא תימה, דהלא אנו מבקשים את זה בבקשת חינון קודם עת מסירת הפתקים, והוא תימה

לאחר המחילה, לענ"ד לכאורה הוא פשיטא, וקמעא תימה לי להעמיד שזה רש"י בא להשמיענו.

וביותר לאור דברי רבינו הש"ך שלמד מדבריו אלו הלכה למעשה לדינא, קשה מאוד לומר מעין הדברים האמורים שם, שהלא הש"ך קבע את משכנו כא' מעמודי התווך ההלכתיים למרן השו"ע

ישר כח למעכ"ת הרמה, אך במאמרים שהבאתם מדובר במקרים בהם שינו את נוסח הכותרות עקב אי אלו סיבות, מה שאין כן בנידון דילן

לכאורה מדברי הגמ' בריש פסחים שישנה בדרך קצרה, וכן מדברי הגמ' בריש סוכה מ"ט שנה התנא פסולה ולא האריך כפי שהאריך בעירובין ימעט וכו', ע"ש. מבואר, שאם כדבריכם היה לו לומר על צד החיוב 'דברים המכשירים באתרוג'

מחילה בסוף דברי כתבתי דרישה בהקדמה, במקום סמ"ע בהקדמה

יש לדקדק בלשון הזהב של מרן המחבר, אמאי שינה את לשונו, שבתחילת סי' תרמ"ה קרא השו"ע 'דיני לולב', וכן בתחילת סי' תרמ"ו כתב 'דיני הדס', וכן בתחילת סי' תרמ"ז קרא 'דיני ערבה'. ומאידך בסי' תרמ"ח הדן בדיני האתרוג, שינה השולחן ערוך וכתב 'דברים הפוסלים באתרוג', ולא כתב 'דיני האתרוג' כשאר המינים. והלא דבר...

רש"י בסוכה (ב:) כתב, דהטעם שסוכה שחמתה מרובה מצילתה פסולה, פסולה כי 'המועט בטל ברוב והרי הוא כמי שאינו'. וצ"ע בזה בכמה אנפי, א) ביטול ברוב שייך רק בתערובת, וכאן הצל ניכר בפני עצמו; ב) מה צריך רש"י לדין ביטול ברוב, הלא גם בלי דין ביטול ברוב אין כאן רוב סכך ?

בביאור 'הושע נא ספורות משמעות', מצינו כמה פירושים בשם הרוקח ועוד, דפירשו, שהכוונה מלשון 'ספירה וקיבוץ', שמקבצים לידע אימת עת הגאולה. וצע"ג, דהלא מקרא מלא אמרו חז"ל (סנהדרין צז:): תיפח רוחן של מחשבי קיצין, וכ"פ הרמב"ם (פי"ב ה"ב ממלכים), וא"כ היאך מבקשים בזכותם ?

לא זכיתי להבין דברי כת"ר, איך זה עונה, דבריכם הם דברי הגמ' בסוכה ד, והאי ביטול יכול להיעשות אף היכא שלא הזכיר מאומה בפיו אלא שיקח וישתמש בדברים, וד"ז הוא כמקרה שישבור או יקח הסכך בידיו ?!

??????????????