תוצאות חיפוש

יישר כח!

ואולי אפשר להוסיף שדב א' - באתב"ש קשת, עי' משנ"כ בפרשת חיי שרה.

אינני יודע, רק ראיתי זאת במעינה של תורה.

אילת השחר: ומ"מ משמע שהם לקחו את הפירות בלי רשות, וכן משמע ממש"כ הכלי יקר דלפי שהימים ימי ביכורי ענבים והבעלים מקפידים על הלקיחה התחזקו והיו לאנשים כי ה' עמכם עכ"ד, והנה למ"ד בב"ק (קי"ג א') גזל עכו"ם אסור צ"ע איך הם לקחו פירות בלי רשות, ואולי הותר להם בהוראת שעה לקחת מפרי הארץ (ובימים שריגלו את...

דֹּב אֹרֵב הוּא לִי, אריה [אֲרִי] בְּמִסְתָּרִים (איכה, ג,י) דֹּב אֹרֵב הוּא לִי - בגימטרייה אירן, ויש לרמוז שפרס נמשלה לדוב בחלום של דניאל, וכמבואר בגמ' שדומים לדוב, ועי' תוס רי"ד (ע"ז ב, ב).

במעינה של תורה (יג, כג) הובא בשם האריז"ל [שרמוז כאן] שמצוות ביכורים היא תיקון לחטא המרגלים, שהם מאסו בארץ ואנו מודים על הארץ, ואמר על זה הגר"מ זמבא הי"ד שהמשנה בביכורים (פ"ג מ"א) אומרת כיצד מצות ביכורים אדם יורד לשדהו ורואה תאנה שביכרה אשכול שביכר רימון שביכר, שם סימן ע"ז ואומר שזה הביכורים...

ולכאורה ק"ק, שזהו לשון הרמב"ן: מה עבודה זרה מיוחדת שהיא חובת הגוף ונוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ – תמיהא לי והא עבודה זרה לאו הכא כתיבא שלא לעובדה אלא לעוקרה ולשרש אחריה, ואימא בארץ דכתיב אשר אתם יורשים אותם את אלהיהם, דהא ודאי מעוטי ממעטינן בה לעוקר עבודה זרה שאין צריך לרדוף אחריה בחו"ל לגמרי...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ועי' בביאור הגר"א יו"ד סי' קמ"ו ס"ק כ' שכתב בדעת הטור דהחילוק הוא שבחו"ל אם מצא ע"ז צריך לבערו אבל אינו מצווה לילך ולחפש ע"ז, ובארץ ישראל צריך לילך ולחפש, אבל בדעת הסמ"ג עשין י"ד כתב דהחילוק הוא דבחו"ל רק במקומות שכבר נכבשו על ידי ישראל איכא חיוב איבוד, משא"כ בארץ...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויתורו את ארץ כנען (יג ב) בתנא דבי אליהו סדר אליהו רבה פכ"ט, "אמר להן, אל תכנסו כגנבים, אם אומרים לכם על מה באתם עלינו, אמרו להם על חמש תאנים ועל חמשה רמונים ועל אשכול ענבים אחד, אם אומרים לכם שמא להכרית אילנות של עבודה זרה ולקוץ את אשירה באתם עלינו, אמרו להם לא", ע"כ...

https://forum.moreshet-maran.com/threads/%D7%91%D7%9F-%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C-%D7%92%D7%9D-%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%90-%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90.12329/post-152935

מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן. שמעתי לומר בצל כנפיך יחסיון - י"ח סיון.

ומצאנו בעוד מקומות שנראה שדרך התורה שהקב"ה מסובב שאפשר להגיע לאותו פסק מכמה כיוונים, ומצאנו בתוס' בכמה מקומות שתנא מקשה על החולק עליו, מסברא שהוא עצמו אינו סובר כך (עי' זבחים עב, א סוד"ה ולבטלו, עז, ב תוד"ה אודו; וש"נ; ורעק"א ציין לקיא, א ד"ה וכי), וכנראה הכוונה שהתנא טוען לשכנגדו אם אינך סובר...

ירושלמי תענית פרק ד הלכה ה: וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן וגו' אתון אשכחינן עסיקין בהלכות חלה וערלה אמרו להן לארץ אין אתם נכנסין ואתם עסוקין בהלכות חלה וערלה. והנה כ' הצוף דבש: ולא הבנתי כוונתו מה ביאר ע"פ הירושלמי.

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: וכתב בספר צוף דבש, דהיינו דכתיב "יום לשנה", דהול"ל שנה ליום, דעל כל יום של חטא נענשו בשנה של עונש, אלא דלהיפך, מעיקרא סיבב הקב"ה שיהיה יום לשנה.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וישובו מתור הארץ מקץ ארבעים יום (יג כה) פירש רש"י והלא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה היא, ומהלך אדם בינוני עשרה פרסאות ליום, הרי מהלך ארבעים יום מן המזרח למערב, והם הלכו ארכה ורחבה, אלא שגלוי לפני הקדוש ברוך הוא שיגזור עליהם יום לשנה, קצר לפניהם את הדרך. והקשה הריב"א...

בנודע ביהודה (קמא יו"ד סי' עג) כ' שמבואר בפוסקים שקיי"ל כרבי מזה שס"ת שנשאר בו מילים שיש בהם פ"ה אותיות כמנין אותיות של ויהי בנסוע - מצילים אותו מהדליקה בשבת, והמקור הוא מויהי בנסוע שהוא ספר בפנ"ע ויש בו פ"ה אותיות, ועיי"ש בלשונו; ולפי"ז יל"ע על החת"ס כי לגבי חזקה הראשונים ביבמות מסבירים שזה ספק...

ובעצם זה ד' שיטות, א' שבת, ב' תמיד, ג' רגל, ד' יום הכיפורים. ובצירוף האבן עזרא, שכתב בזה"ל: וביום שמחתכם ובמועדיכם. ששבתם מארץ אויב או נצחתם האויב הבא עליכם. וקבעתם יום שמחה כימי פורים ושבעת ימי חזקי''ה (ס''א חנוכה) שמחה. [ובחוקי רצונך (סו"ס מגיד דבריו ליעקב על חנוכה להגרי"ח סופר שליט"א, סי' ג)...

ועי' תוס' (גיטין יט, א ד"ה מוחק), ויל"ע בכוונתם, והתוס' הרא"ש כתב על זה שלא נהירא.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והעם לא נסע עד האסף מרים (יב טו) פירש רש"י "זה הכבוד חלק לה המקום בשביל שעה אחת שנתעכבה למשה כשהושלך ליאור, שנאמר (שמות ב, ד) ותתצב אחותו מרחוק", עכ"ל. ובפשטות הביאור הוא, בכדי שלא תהיה מרים צריכה להיות מחוץ למחנה בשעת המסעות. והקשה בביאור תכלת מרדכי על פירוש הרמב"ן עה"ת...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים (יב טו) כתב בתוס' רי"ד תענית כח. שלא נסעו ביום השביעי עצמו, אלא רק למחרתו, משום שמצורע מוסגר כל יום ז' אסור ליכנס במחנה, והעם לא נסע עד שתוכל מרים להכנס. וצריך ביאור מה הטעם שאסור כל יום ז', הרי ביום השביעי עצמו...