תוצאות חיפוש

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וינער ה׳ את מצרים בתוך הים (יד כז) בסנהדרין צד: תנא משום רבי יהושע בן קרחה, פרעה שחרף להקב״ה בעצמו שנאמר מי ה׳ אשר אשמע בקולו, נפרע ממנו הקב״ה בעצמו, שנאמר וינער ה׳ את מצרים, ואומר דרכת בים סוסיך, סנחריב שחרף להקב״ה ע"י שליח דכתיב ביד מלאכיך חרפת, נפרע הקב״ה ממנו על ידי...

ושמעתי ששאלו את הגרי"ש אלישיב מדוע אכן אין נוהגים כן, והשיב "דע לך, שלכולם יש מקום בגיהנם"!!!

בדרשו (סי' קפא הע' 16) הובא משו"ת שלמת חיים השלם (סי' קעז) שלב' הטעמים המובאים במשנ"ב לחיוב נטילת מים אחרונים - נשים שוות לאנשים בזה. והובא שם משבט הלוי (ח"ד סי' כג) שמנהג העולם הוא שאין הנשים נוטלות את ידיהן, והוא משום שרק האנשים קיבלו זאת עליהם, והנשים לא. ואשמח לדעת אם יש בזה ביאורים נוספים.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויהי בשלח פרעה את העם (יג יז) במכילתא, הפה שאמר גם את ישראל לא אשלח הוא הפה שאמר אנכי אשלח אתכם, מה שכר נטלו על כך, "לא תתעב מצרי". והקשו בזית רענן לבעל המג״א ובשאר מפרשי המכילתא, הרי בקרא מפורש הטעם ש״לא תתעב מצרי", משום שגר היית בארצו, ואיך אמרינן כאן דהטעם הוא משום...

שו"ר בלשון רש"י "ומה שאתם צריכים לבשל ממנו במים בשלו היום".

שבת ע"ד ב' עולא רצה להתיר ברירה בשבת לצורך אותו היום; והקשה רב חסדא "וכי מותר לאפות לבו ביום, וכי מותר לבשל לבו ביום". ויש לדקדק בלשון הגמ' שנקטה שתי דוגמאות מאותה מלאכה, ולכאורה היה מתאים יותר לומר "וכי מותר לטחון, וכי מותר לבשל", וכיוצ"ב. וי"ל [נתעוררתי לזה מהגר"י ענגיל (בית האוצר), והוא כתב...

כתב המג"א סוף סי' ס"ז שמי שאמר שירת הים - יצא ידי חובת זכירת יציאת מצרים של כל יום מדאורייתא. והרעק"א בשם חתנו החת"ס כתב שלא יצא, כיון שכתוב "למען תזכור את יום צאתך", שדווקא מה שארע ביציאת מצרים עצמה. והנה בנטעי גבריאל (פורים, חלק התשובות, סי' ה') כתב שהמג"א לשיטתו בסי' תרפ"ה שיוצאים יד"ח "זכור...

ובאבני שהם תירץ ע"פ המהרש"א שכתב שדין זה היינו דווקא כשכיוונו לכך ביחד לומר שקר. וטעם זה שייך רק בנבואה שנשלחה לציבור, אבל נבואה שלא נשלחה לציבור, יכולין שפיר שני נביאים להתנבא בסגנון אחד; וא"כ נמצא דבאמירת השירה שלא שרתה רוה"ק אלא לצורך עצמן, לא איכפת לן שתאמר בסגנון אחד.

ושו"ר שהובא בשם ה'שם משמואל' שתירץ ששכינה דיברה מתוך גרונם.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה׳ ויאמרו לאמר אשירה לה׳ כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים (טו א) בסוטה כז: דעת רבי נחמיה ששרתה רוח הקודש על כל ישראל ואמרו את השירה כאחד ברוח הקודש. והקשה מהרי״ט בדרשותיו (דרוש ראשון לפרשתינו), הרי קי״ל בסנהדרין פט. דאין שני נביאים...

יישר כוח עצום!!! ושמעתי שי"א ששמו היה רהב, ורמוז במילים רודפיהם השלכת במצולות - ר"ת רהב, שגם השר הושלך לים.

כתב הבעה"ט על הפסוק י"ד י' "והנה מצרים נוסע אחריהם", בזה"ל: והנה בשוחר טוב תהלים י"ח כתוב "יצילני מאויבי עז" - זה פרעה; ועה"פ "אמר אויב" - מביא הגרח"ק ב'למכסה עתיק' שבמכילתא כתוב שזה פרעה, ובזוה"ק כתוב שזה שר של פרעה. ואם השר של פרעה זהו השר של מצרים, או עכ"פ יש קשר ביניהם - יתכן לרמוז ש"אויבי...

בגמ' ברכות מ"ח ב': משה תקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן. [והיינו שהוא תיקן את הנוסח, וכמו בהמשך שיהושע תיקן ברכת הארץ כשנכנסו לארץ]. וכתב המעדני יו"ט על הרא"ש (פ"ז סי' כ"ב אות ע') שמשה רבינו קבע זאת רק לאחר שכבשו את סיחון [וזו התחלת הכניסה לארץ]; כי שם נאמר "ואכלת ושבעת וברכת". [ועי' רמב"ן...

בשו"ע סי' ר"נ נפסק מהגמ' בשבת שיש מצווה להשכים להכין ביום שישי צרכי שבת מהפסוק "והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו". ודן הביאה"ל, האם זה מן התורה; וכתב שלכאורה מוכח שאינו דאורייתא, לפי הראשונים ששלש סעודות דרבנן, ודחה שגם אם ג' סעודות דרבנן - מ"מ מדאורייתא יש לאכול בשבת משהו, כמבואר בביצה ב' ב'...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ועבר ה׳ לנגוף את מצרים (יב כג) במדרש רבה פרשה י״ז סי׳ ה׳, אין "לנגוף" אלא מעוברות, שנאמר "ונגפו אשה הרה", מלמד שאף המעוברות שהיו ראויות לילד בכור הפילו, ומתו האימהות. והקשה בחידושי מהרי״ל דיסקין זצ״ל מ״ט מתו האמהות הרי אינן בכורות. וביאר שם משום שהעובר כל זמן שלא נולד...

שו"ת דברי יציב ליקוטים והשמטות סימן ה:

מתוך ה'מגדלות מרקחים': במדרש רבה פרשה י״ח סימן ג׳ "הנקבות הבכורות אף הן מתות, חוץ מבתיה בת פרעה שנמצא לה פרקליט טוב, זה משה". ומבואר דלולי זאת היתה מתה במכת בכורות, וקשה הרי כבר נתגיירה כמבואר במגילה יג. "ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור" אמר רבי יוחנן שירדה לרחוץ מגילולי בית אביה, ופירש רש״י שם...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף (יב ז) כתב באבן עזרא שטעם נתינת הדם על המשקוף ועל המזוזות, יש אומרים שהוא כדי שישחטו תועבת מצרים בפרהסיא, ויש אומרים שהוא סימן למלאך המשחית, כדרך "והתוית תו על מצחות האנשים", שכתב המלאך אות על מצחם לסימן שלא יבוא אליהם המשחית. ובחזקוני הוסיף...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה (יב ב) במקרא זה נצטוה משה רבינו על קידוש החודש על פי ראית הלבנה. ובמסכת ראש השנה דף כ. מבואר שיכולים לקדש את החדש מפני הצורך, שלא על פי הראיה, כגון בכדי שלא יחולו שבת ויוהכ״פ בסמיכות זה אחר זה ולא יוכלו לקבור מתים שני ימים...

מלאכת "דש" חלק ב' למעבר לחלק א' בו יפורטו קצת מדיני סחיטת פירות - שחיטת שיער - וריסוק קרח בשבת! דיני סחיטת פירות נחלקו לג׳ דרגות: א. דרגה א׳: "זיתים וענבים" כיון שהשימוש העיקרי של בני אדם בזיתים וענבים הוא לצורך סחיטה, לכן סחיטה זו אסורה מן התורה. דרגה ב׳: פירות שרובם עומדים לאכילה כגון...