תוצאות חיפוש

ויהי ה' את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר וגו' אין שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר ה' אתו ואשר הוא עשה ה' מצליח בספר יד יוסף (לר' יוסף צרפתי, פר' מקץ, הובא בעלים לתרופה תשפ"ד) כתב לבאר פסוק זה, ששר בית הסוהר ראה דבר מחודש, שכל הרע שהיו עושים שם בבית הסוהר היו תולין ביוסף...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ולדעת הראב"ד בהלכות ברכות פ"א הי"ט דלא אמרו מנאץ אלא בברכת המצוות ולא בברכת הנהנין כלל, אפילו היכא דבאכילה עצמה עובר איסור, א"כ יש לדון דגם על שחיטה יברך דאי"ז ברכת המצוות, אך י"ל דעיקר סברת הראב"ד היא משום דברכת הנהנין אסור להנות בלא ברכה, ואי"ז שייך הכא.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': מצינו בברכת המצוות דהיכא דהמצוה על ידי עבירה אין מברכין עליה, משום דאין זה מברך אלא מנאץ, כדאיתא בב"ק צד. "הרי שגזל סאה של חטין, טחנה לשה ואפאה והפריש ממנה חלה, כיצד מברך, אין זה מברך אלא מנאץ, ועל זה נאמר בוצע ברך נאץ ה'". ומבואר בסוגיא שם דאע"פ שקנה את העיסה בשינוי, מ"מ...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: אמנם יש לדחות דכוונתו דוקא בחולה כמו דאיירי שם מתחילה, דאז ממ"נ מצד הגברא אין כאן איסור ומצד החפצא ג"כ אין איסור.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וישבו לאכל לחם (לז כה) במדרש תנחומא פרשת כי תשא אות ב' "השליכוהו לבור אמרו נאכל ונשתה ואח"כ נעלהו ונהרגהו, אכלו ושתו באו לברך אמר להם יהודה אנו מבקשין להרוג נפש ונברך לאלהינו, אין אנו מברכין אלא מנאצין, על זה נאמר ובוצע ברך נאץ ה'", ע"כ. ובספר נחלת עזריאל לרבי עזריאל...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה והנה קמה אלומתי וגם נצבה והנה תסובינה אלומתיכם ותשתחוין לאלומתי (לז ז) הקשו באמרי נועם מבעלי התוס' תימה מאי שנא בחלום הראשון שאמר שהשתחוו אלומותיהם לאלומתו, מהחלום השני שאמר שראה שהשמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לו, ולא לכוכב שלו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': המלוך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו (לז ח) במדרש רבה פרשה פ"ד סי' י' "רבי לוי ור' סימון, חד אמר מפני שענו אותו בעין רעה לפיכך מעמיד רשעים [דהיינו ירבעם שהיה מלך מזרע יוסף, והיה רשע], וחד אמר מפני שענו אותו בלשון כפול לפיכך הוא מעמיד מלכים". והקשה בחידושי רבי אברהם אמיגו...

ויסעו מבית אל ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל וגו' פירש הרד"ק, לפי דעתי, כי הכף שימוש, ו"ברת" שם, מן "ולא ברה אתם לחם" (שמואל ב' יב, יז), והכף כף השמוש, כמו כעשרים איש, כאלפים אמה. ר"ל שיעור מהלך מן העיר עד מקום שסועדים בו הולכי דרכים, ע"כ. והרמב"ן בתחילת דבריו כתב דהנכון כהרד"ק, והוסיף...

ועי' מהרש"א (יומא כח, ב) שנראה מדבריו שלא נח לומר שהיה הוראה ע"פ רוה"ק, אלא על מה שנאסרו מדין שקיימו את התורה לפני שניתנה. אבל איסורים של בן נח קשה לומר שהותרו. ולפי"ז התירוץ הנ"ל יענה רק על מה שקיימו את התורה לפני שניתנה.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם (לז ב) פירש רש"י שהיה מגיד לאביו שהיו אוכלים אבר מן החי. והקשו בעלי התוספות (פירוש הריב"א ועוד) איך יתכן שהשבטים היו אוכלים אבר מן החי שאסור אף לבני נח. ותירצו שהיו אוכלים מבהמה מפרכסת לאחר שחיטה, וזה דומה לאבר מן החי, אבל האמת שהוא מותר...

ויתכן שהראשונים לא רצו לומר כן, משום שבגמ' (סנהדרין נח, א) מבואר [לפחות לר"ע] שאיסור אשת אב לבן נח הוא גם אחרי מיתת האב. ואולי הכלי חמדה יתרץ על כך, ששאני התם שיש פסוק מיוחד. מיהו עוד אפשר לחלק שבאב יש מ"ד שגם אנוסת אביו אסורה.

ויבא אליה ותהר לו הקשו הראשונים, כיצד היה מותר לתמר להתחתן עם יהודה, ואמר "צדקה ממני", והרי היא הייתה כלתו, ואיכא למ"ד שכל קורבה שישראל ממיתין עליה בן נח מוזהר עליה [וכן קשה למ"ד שאפי' אם אין ישראל ממיתין עליה בן נח מוזהר]. והרמב"ן (יבמות צח, א) כתב להוכיח מזה שקרובות שע"י אישות לא נאסרו לבן...

מיהו יתכן גם לפי הפירוש רש"י שנכמרו רחמיו ונשקו בכל לבו, שהפסוק בא לומר רבותא, שאף שזכר עניינים אלו, נכמרו רחמיו.

וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על צוארו וישקהו בספר מנחת יהודה (לר' יהודה פתיה, הובא בעלים לתרופה) הביא בשם ספר אחד שכתב שתיבת "וישקהו" הוא ראשי תיבות למפרע "ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני" (לעיל כז, לו). וביאר המנחת יהודה, שבודאי בעת שניגש עשיו ליעקב זכר את מה שעשה לו, שלקח בכורתו וברכתו, ולכן...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואלה בני צבעון ואיה וענה הוא ענה אשר מצא את הימם במדבר ברעתו את החמורים לצבעון אביו (לו כד) יש לעיין מה בא הכתוב להשמיענו, ומאי נפק"מ מי מצא את הפרדות. ויש לבאר לפי מה דאיתא בב"ק לח. אמר רב מתנה "עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים", מה ראה, ראה שבע מצות שנצטוו עליהן בני נח ולא...

ויש ליישב, שכמו שלכאורה פשוט שאם יכתוב "ימין" זה שינוי שם, אף שמצאנו "איש ימיני", כיון ששם הכוונה איש ששייך לשבט שנקרא על שם הימין. גם "בן ימיני" נחשב ששייך לשבט שנקרא על עניין בן ימין. אבל האיש בנימין, זה תיבה אחת, ולכן אם כתב בגט בשתי מילים, פסול.

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ולכאורה נראה דבן ימיני היינו בנימיני, ואין הכוונה בן שבט ימיני (כמו שמצינו ששבט בנימין נקרא ימיני, כדלקמן), ולפי"ז יש להוציא מזה הלכה למעשה בכתיבת סת"ם בספר שמואל שם, דאין לחלק את תיבות בן ימיני לב' שיטין, כמו שמצינו בחולין סה. לגבי שם כדר לעומר, שלפי הבבלי נכתב...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ותקרא שמו בן אוני ואביו קרא לו בנימין (לה יח) פירש רש"י בן ימין, מלשון צפון וימין, שהדרום נקרא ימין, וכוונתו שנולד בדרום בארץ ישראל. והרמב"ן פירש בן ימין מלשון חוזק. והנה נמצא כי בנימין מורכב מב' תיבות, בן ימין, כי הוא על משקל בן אוני שקראתו רחל, ויעקב קרא שמו בן ימין...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויאמר אלקים אל יעקב קום עלה בית אל (לה א) פירש רש"י לפי שאחרת בדרך נענשת ובא לך זאת מבתך. והקשה החזקוני הרי לעיל (לב כג) פירש רש"י שהטעם שנענש הוא משום שהכניס יעקב אבינו את דינה לתיבה ומנעה מעשו אחיו, שמא היתה מחזירתו למוטב. ובפירוש רבינו עובדיה מברטנורא כתב ליישב, דשני...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בספר דרשות הרז"ה [לרבי זאב וולף אולסקר זצ"ל, רעהו של ה"נודע ביהודה"] פרשת וירא, כתב שבדיני בני נח אם אין ללוה לשלם, יכול המלוה לתפשו כעבד, דדוקא בדיני ישראל מי שחייב לחבירו מנה אינו יכול לתפשו כעבד, משום דכתיב "כי לי בני ישראל עבדים" ולא עבדים לעבדים, וכמו שכתבו הראשונים...