תוצאות חיפוש

חבל שהדיון סוטה ל-כן פלג לא פלג, כן סאטמר לא סאטמר... גם מנהיגי עץ לא היו מתנגדים לחוק שמסדיר את תורתו אומנותו כפי שתמיד היה, וכמו שאמר בקולו מנהיגם הגר"א דויטש זצ"ל שקרא לדרוש חוק כזה עוד קודם הקמת הממשלה, ופעל כן גם אצל האדמו"ר מגור. וכמו שבן גביר דרש דרישות מוגזמות וקיבל - על אף ההתנגדות...

אף פעם לא דובר על חוק שכולל את אלו שאינם לומדים במפורש. תמיד (כל השנים, מתשנ"ט) נוסח החוק היה פטור למי שתורתו אומנותו. אבל, וזה חשוב לדעת, שהוראת כל רבותינו היתה שגם מי שמשום מה אינו במסגרת לימודים אסור לו ללכת לצבא. ומוטל עליו למצוא טצדקי איך שלא ללכת לשם. אבל החוק הנוכחי, מלבד מה שלפי היעדים...

איני רוצה להביע דעתי על גוף הדברים שבמכתב. אבל להוי ידוע, כי כל המכתבים שנכתבו 'לחזק' את אלו שדוחפים בכל הכח לכיוון החוק המוצע כהיום, יש מהם שכתבו את המכתבים 'בדם' לבם, תרתי משמע, אוי להם אם יכתבו ואי ואבוי להם אם לא... וכדי בזיון וקצף. אוי לנו שכך עלתה בימינו. ודעת תורתינו הקד' מה תהא עליה...

לא קשור לליטאים. כך היה הכנה ליום הדין אצל כל כלל ישראל תמיד לאורך הדורות. ליטאים תמיד לקחו את זה קצת יותר קשה, וחסידים כדרכם לקחו את הכל לכיוון של אהבה ושמחה. אבל העיקרון הוא שאלול הוא הכנה ליום הדין וכמש"כ הרמב"ם בפי' המשניות עשרה לשונות של פחד מיום הדין, וכמו הפיוט הנורא 'ה' שמעתי שמעך יראתי'...

אז יש מקום (נראה לי בהל' כיבוד אב ואם שזה נדפס בתוך הילקוט יוסף. אשמח מאד אם יש למישהו אפשרות להעלות צילום.

יש מכתב של מרן זיע"א עם שאר רבותינו גדולי ישראל לגבי איסור הגיוס לצבא למי 'שלא במסגרת לימודים', המופיע בילקוט יוסף, אם יש מישהו שיוכל להעלות צילום מתוך הילקו"י שמביא אותו תע"ב.

אף אחד לא חייב להתעכב... אני הייתי בעצרת, היה מאד מחזק, אחר קבלת עול מלכות שמים הלכתי הביתה. לא ראיתי עדכונים וממילא לא ידעתי שהיה בלאגן אח"כ. נראה לי שתמיד בסוף עצרות מעין אלו, אם יש קיבוץ גדול של אנשים, לפעמים מתלקטים בחורים צעירים (ולפעמים אף שבבניקים) שכלל לא השתתפו בעצרת והאזינו לדברות...

אני יודע, רק שאיני מבין כוונתו במש"כ דהוי כשמחה אריכתא ולאו מחוסר מעשה, אם כוונתו לתרץ דאכן אינה נקראת נשואה לענין זה, רק דהברכות עצמם קאו אלעתיד [וד"ז לכשעצמו הוא קשה ההבנה, מלבד ענין ההפסק, וביותר לדברי הראשל"צ שליט"א דדן לומר דאף ההליכה ממקו' החופה להחדר יחוד - לנוהגים בכך - הוי הפסק, ודן בה...

נראה לי שהובא בילקוט יוסף הל' כיבוד אב ואם. (מי שיש לו אפשרות חיפוש שיכתוב 'גם אם אינו במסגרת לימודים'.) כמו"כ יש מכתב מרבותינו חכם שלום זי"ע וחכמי התורה עימו, שכותבים ג"כ כנ"ל, ומוסיפים שכן כתב מרן הגר"ע יוסף זי"ע.

איני מכניס ראשי בגוף הויכוח, דיכלה הזמן... אך רק הציטוט הנ"ל, ברצוני להגיב. לא כל מי שסובר שהשוק הוא [גם] החלק התחתון, סובר שאסור לקרוא ק"ש כנגדו. ולא כל מי שסובר שבד"כ 'שוק' הכוונה לחלק התחתון בכל דוכתי, יאמר שכ"ה נמי לענין צניעות. דוגמא לדבר בשו"ת שלמת חיים למרן הגרי"ח זוננפלד זי"ע, שהקשו לו...

האם יש למישהו מחו"ר הפורום את המאמרים הנ"ל? אשמח אם יוכל לפרסמם, יש לי מכך תועלת גדולה. יישר כח.

איני מבין, אם באמת עושים יחוד שאינו ראוי לביאה ניחא, אבל הרי לא עושים, אלא יש ריקודים ואז סעודה וז"ב. לגבי החילוק בין חיוב ז"ב וכיסוי ראש הוא נכון בדעת מרן הגרע"י, וא"כ זה ישוב לדעתו [כמובן, רק אם עושים יחוד שאינו ראוי לביאה], ויש ראיות לכאן ולכאן בדעת הפוסקים, אך מ"מ לדעת מרן ניחא.

החזו"א לא תמך בכרם ביבנה אפילו שרה"י שם (רח"י גולדוויכט זצ"ל) היה מאד מקורב אליו, להיפך, הוא דיבר איתו נגד המקום (כמו 'י-ה יושיעך מעצת...' כשפנה מאיתו לילך לישיבתו וכדו'), וכידוע שאמר למרן הגרא"מ שך זצ"ל שלא ללמד בישיבה תיכונית הנ"ל (או 'כרם ביבנה' או ישיבה תיכונית של בן דודו הרב מלצר). הרב...

יישר כח. הוספתי שם ג"כ תגובה על דברי הרדב"ז.

מה שייך הרדב"ז לעניננו? דעת הרבה ראשונים שכל מקום שמיוחד לחתן ולכלה מברכים ז"ב, ויש שהצריכו בית חתנים דוקא. ובזה אומר הרדב"ז שבמקום החתונה עצמה דהוא מקום שמחת חו"כ לא צריך דוקא בית חתנים, ואין לך מקום מיוחד לחתן ולכלה לשמחתם יותר ממקום החתונה. אך מה זה נוגע לדין שבע ברכות שמברכין על זוג נשוי...

כך באמת תירץ מרן הגרע"י זצ"ל ביבי"א (נדמה לי בחלק ה', באהע"ז), אלא שבנו בעל הילקוט יוסף שליט"א הוסיף עוד טעמים בזה (שהמנהג לא לעשות חדר יחוד) וחלק מהם ע"פ האחרונים שכתבו שזה המנהג לא כמרן והרמב"ם. ואכן לפי ישוב זה באמת קשה כנ"ל לגבי כיסוי ראש [ואכן האשכנזים שעושים חדר יחוד הכלה באה לחופה עם פאה...

האם תוכל לשתף את הציבור ג"כ בזה?

סליחה, לא ראיתי שכבר הועלה לעיל.

כסלו תשפ"ג. האם יש למישהו את כתובת המייל המעודכנת [או הפרסומת שהיתה ב'הדרך' ובלוחות המודעות] לשלוח לפרס הראשון לציון?

ועוד אוסיף בה: ידועה אגרתו של רבנו הרמב"ם למתרגם ספריו הר"ש אבן תיבון, שכשמתרגמים ספר משפה לשפה א"א שלא ישתנה משמעות הענין כשם שכשמריקים משקה מכלי אל כלי א"א שיעבור בשלימות [כ"ז אינו ציטוט מדויק, רק בערך לפי הזכרון מאז]. ועוד יש איגרת נפלאה של רבנו הגדול שכתב לתלמידו (כמדו' ר"י בן עקנין) שאת ספר...