לא הבנתי מה הקושיא?
אם באותו מקום מדברים כך מותר להם
אתה לא אמרת לאף כהן שאסור לו לעלות לדוכן כי הוא אומר ויכונך, לא משנה מאיזה עדה הוא
אתה עונה אמן אחר מתפלל שאומר ויקרב משיכיה. בכיכון וכד'
כך המנהג היום, הגם שיותר נכון להתפלל בביטוי נכון בפרט חזן כמו שפסק בחזו"ע שהוא חייב להקפיד על ח' וע' וק'...
מי שאינו יודע לחתוך האותיות כגון שאומר לאלפין עייני"ן ולעייני"ן אלפי"ן וכיוצא בזה לא ישא את כפיו
משנ"ב ס"ק קכ - וה"ה מי שקורא לחיתי"ן ההי"ן או שקורא לשבולת סבולת.
ואם כל בני עירו קוראין כך מותר לישא כפים שם באותו מקום. ומטעם זה כתבו האחרונים דבזמנינו שרוב בני עמנו אין יודעים להבחין בין הברת...
מנהג רוב העולם בדיבור היומיומי הוא לא להקפיד על חי"ת ועי"ן
אלא רק מעט מבוגרים או כאלו שהורגלו בכך מקטנותם
אבל בתפילה מקפידים יותר על ח' וע' כנראה שיותר קל להקפיד על כך מאשר צ' שמי שלא ידע יאמר ס' בקלות
או שבצ' אין מאן דהו אפילו אחד מעיר שמדבר כך
הרב בידרמן כתב שכתבו המקובלים שכל יום מימי החנוכה מתעוררת מדה אחת משבחי ה' שאומרים בשחרית פועל גבורות וכו'
חיפשתי על איזה מקובלים מדובר וכל מה שמצאתי שגם אלה שהזכירו זאת כתבו שכן איתא בספרים וכד' ולא כתבו מקור
באילה ספרי מקובלים זה כתוב?
בדקתי את השעון הזה וזה
שלחתי גם לרב חותה וזה תשובתו -
רבים פירקו ושלחו סרטונים
והמסקנות שיש 2 סוגים ע"כ.
לענ"ד כל אחד יבדוק כשמעביר לאט את השעון, אם המכשיר מתכבה או לא
בדקנו בכולל איך השעון עובד
פירקנו שני שעונים והם עובדים הפוך ממה שכתבו כאן
יש בשעון קופסא קטנה בצבע שחור ויש שם שני פסי מתכת. כדי שהשעון יפעיל את המכשיר המחובר לשעון צריך ששני פסי המתכת יתחברו
הם מתחברים על ידי כפתור קטן (בצבע חום).
כשהכפתור האדום במצב שבת הכפתור הקטן בצבע חום לא לחוץ...
גם לא חייב לא ללכת
ז"א אם מחמיר איזה איסור עושה?
בחזו"ע אבילות כתב שנוהגים שהאבלים אומרים את החצי קדיש הנ"ל (אבל לא מבואר אם יאמרו כמה ביחד או רק אבל אחד במקום העולה)
אפשר? ככה צריך לעשות לכתחילה
אם סיים העמידה אחרי ויכולו של הציבור משמע מהחזו"ע שחושש לחזו"א שלא יאמרו שנים
ועוד דבר, בריטב"א...