תוצאות חיפוש

בהרבה בתי כנסיות בירושלים שטוענים שנוהגים לפי הרב עובדיה: - בשנה מעוברת אף לאחר חודש אדר ב׳ אומרים ״ולכפרת פשע״, ושלא כמרן בחזו״ע חנוכה - אומרים ״ופרוש עלינו סוכת רחמים ושלום״ בערבית דשבת - אומרים י״ג מידות בפתיחת ההיכל ביו״ט - לא אומרים קדיש עד ״דאמירן בעלמא״ בקול רם (ייתכן אמנם שאומרים אך לא...

חשוב אולי להדגיש, שאמנם שמן למאור אינו ראוי לאכילה, אך זה לא אומר שהוא מורעל או משהו. אם תשתמשו בו בטעות לבישול, יהיה טעם משונה, אך זה לא אומר שבישלתם עם שמן שלא מסוגל לטגן או משהו. עיקר ההבדל בין שמן למאור לבין שמן רגיל, הוא שמבחינה חוקתית אסור להפיץ את הראשון למאכל. (זה כן חמוץ יותר ולא בריא...

מרן זצוק״ל אמנם היה מלאך בעוה״ז, אך הוא היה עדיין בעוה״ז.

אעתיק הערה יפה שנכתבה בפורום שכן

הרב דוד בהלכה ברורה, אף שכותב שלדעת השו״ע יש לאסור, כתב שהואיל וכך המנהג אין לאסור.

לא באתי לפגוע באף אחד חלילה. באתי ללמוד ולנסות ללמד אם אני יכול. לא עשיתי שום דיוק בשו״ע שהוא נגד אחרון כל דהוא. אדרבה, הבאתי משנ״ב מפורש. אם דבריי פגעו בך או במאן דהוא, מחילה. אבל הוא גם לא כותב ״מתיקות הלחם״ אלא ״רק אם נרגש טעם הסוכר או מי הפירות״. ודאי שאם ניכר מתיקות הסוכר בלחם ברכתו...

פשוט. כבר כתבתי זאת מקודם

אבל מה שאני כתבתי ומה שאתה כתבת ש״אנחנו מסכימים״ לא נכון משום מה אתה מתעלם בשיטתיות מהדיוק הפשוט שלי בשו״ע שכותב ״שניכר טעם התערובת״. לא כתוב שיהיה מתיקות הלחם. ואדרבה, אם אתה מערב הרבה סוכר בעיסת הלחם, זה אותו טעם כמו שאתה מפזר עליו מלמעלה. מנסיון. דעת מרן הרב עובדיה שזה תלוי בטעמו של כל אדם...

סוכר ששמים בקמח של הלחם בד״כ לא ממתק את הלחם אלא מעשיר את הטעם שלו. משא״כ כשמפזרים מעליו. אבל לא כתוב ״שיהיה טעם מתוק ניכר בעיסה״, אלא שיהיה ניכר טעם התערובת. כך שה״אוקימתא״ הזו היא מבוססת. (זו לא אוקימתא, אגב, זה פשט שו״ע) הנפק״מ היא, שאם לא השתנה טעם הלחם, אך הוא מעט מתוק מהרגיל, ברכתו תהא...

אשמח אם יתפנה זמנו של @הרב שמעון ללוש לכתוב לנו בזה, אפילו אם מעט.

הגעו בעצמכם - אדם שמטבל פיתו בדבש בר״ה, האם הוא מברך לבטלה המוציא? וכיו״ב כשאתם מטבלים את הפת באריסה, חילבה, וכיו״ב, האם זה ישנה חלילה את ברכת הפת? פשוט שלא נאמר כן. וא״כ מאי שנא פת שפיזרו עליו סוכר מלמעלה?

אשתי תמיד שמה סוכר כנדרש לפי המתכון בקמח החלה של שבת (כמות די גדולה, אגב). זה מעולם לא משנה את טעם החלה שיהיה שונה מטעם לחם רגיל. מתכון לחלה מנצחת - 10 דק׳

אבל מרן השו״ע לא כותב מתיקות. הוא כותב אם נרגש ״טעם תערובת המי פירות או התבלין בעיסה״. דהיינו, שאם עירב דבש בעיסה, ומורגש טעם דבש, הרי זה מזונות. אך אם מרגיש טעם לחם רגיל, ובנוסף אליו יש מתיקות של סוכר שמפוזר עליו, על כגון דא לא דיבר השו״ע. הבאתי משנ״ב מפורש שמסביר כן בדעת השו״ע. אם אתה למדת את...

כשלומדים שו״ע, לא אמורים ליפול לטעויות שכאלו. וזו כוונתי.

חבל שמגיבים בלי ללמוד שו״ע סי׳ קסח ס״ז ויש אומרים שהיא עיסה שעירב בה דבש או שמן או חלב או מיני תבלין ואפאה והוא שיהיה טעם תערובת המי פירות או התבלין ניכר בעיסה מדדייק ״ניכר בעיסה״, משמע שרק כאשר עיסת הלחם נילושה בדבר אחר שמשנה את טעם הלחם עצמו, אבל אם הוא מתוק מחמת דבר חיצוני, אינו משתנה ברכתו...

בעבר בישיבתי היה תופעה שהלחם היה מתוק. שאלנו לרבנים, והתשובה הייתה כעין זאת: (דברים נכונים ביותר למי שלומד את ההלכות) כל העניין של נילוש שנשתנה ברכתו, הוא כשיש עירוב של חלב או דבש שמשנה את טעם הלחם לגמרי. סוכר אינו משנה את טעם הלחם, כי אם ממתיק אותו בעלמא. (בוחן לדבר: אם תפזר סוכר על הלחם, ברכת...

רש״י הגיעה מחמת הכפילות של המקרא ״אלה חיי שרה מאה שנה וכו׳ שני חיי שרה״, ואילו באברהם לא כפל זאת. וא״כ אף שרש״י לא חלילה יכחיש כי אברה ניצל כל ימיו לתורה ומצוות, לכאורה אין זה פירושו הפשוט ברש״י באומרו ״כולן שוין לטובה״. (האוה״ק כנראה לא למד את רש״י כך, והילכך השאלה היא, איך למד את רש״י?)

נעלם ממני למה אין זה דרך רש״י

נדפס במהדו״ח של יחו״ד כללי פסיקת מרן בח״א כמדומני.

ברוך ה׳ היום הגיע לביתי הקובץ. ועיינתי במקומות הנ״ל. אך אין מהם גילוי הלכתי ברור. ודאי שאשה שמכסה את כל הרגל בחצאית קדושה תקרא, אך האם זה מעיקר הדין או לא, לא מוברר שם.