תוצאות חיפוש

ובכן, כידוע שספר החזו''א לא נכתב בצעירותו, אלא אחרי הרבה שנים. וכנראה זה היה אחרי פעם אחת, וכמו שכבר הערתי במאמר המוסגר שכנראה פעם אחת של הגדולים הללו שווים כמו אלף שלנו. נ.ב. גם אם יש קושי, הסיפור הוא אמיתי, שמעתי אותו מתלמידו המובהק ביותר הגר''ח גריינמן זצוק''ל.

אמו''ר שליט''א סיפר כי פעם היה עם אחד מגדולי ראשי הישיבות אצל מרן הרב שך זיע''א, והוא 'הטריד' את הרב שך במטר של שאלות, והרב שך כבר באיזה שלב כעס עליו מאד, אך אותו רה''י לא נרתע לאחוריו, והשיב לו 'רבי, תלמידים יש לי, וגם הנני תלמיד בעצמי של הרב, ואיך אדע להעביר את המסורות נכונה בלא שגיאה חלילה'...

צריך להוסיף, שלפי התיאור זה היה 'שיעור ספונטני', כי הרי רק כשבאו לצאת מהחדר אמר הגרמ''פ שיבוא לביהמ''ד למסור שיעור. ועל כן מסתבר שזה היה על מה שעסק מרן באותה העת. ומענין איך זה נראה שמרן מוסר שיעור הלכתי ולא בפלפול בפני מי שהוא ג''כ גדול בפלפול והיו ברי פלוגתא לא פעם ולא פעמים אלא לעשרות בפסיקות...