אם כן, לפי דבריך, הדין שכתבתי כאן הוא אכן נכון? (שמי שלא בירך אשר יצר, ואח"כ בפעם אחרת מסופק, יוכל לברך? אמנם מרן הראש"ל בשיעור אמר שלא יחזור, אך לפי שיטתך כך יהיה הדין...)
ראה כאן (וכאן).
עין יצחק חלק ב' עמ' תק"ג.
אני לא חושב שתמיד אומרים סב"ל נגד מרן.
עיקר דין סב"ל זה כשיש צד לברך או לא לברך, ומסב"ל לא מברכים.
אבל אם אתה בכל אופן מברך והשאלה רק מה לברך. (בכל אופן אתה יוצא יד"ח) אז לא בהכרח שאומרים סב"ל נגד מרן.
לכן לא מופקע לומר שלא עשה סב"ל כשבלאו הכי הוא ודאי צריך לברך ובמה שיברך הוא יוצא יד"ח.
ואמנם...