תוצאות חיפוש

א. לרוב הבודקים יצא שיעור קטן מזה [כולל הגר"ח נאה שיצא לו 40]. האם רוב האנשים פסולים לקמיצה? גם לשיטתכם, כל סטיה קלה לכיוון מטה פורך את דעת התוס', ולפי הנראה בסרטון יש כמה וכמה אי דיוקים 'קלים', מספיק שנגיע ל50 סמ"ק, וכבר אינו מתאים. ב. איני מבין את ענין 'הקליפה'. האם אתם משערים למעשה חצי ביצה...

כתבתי לעיל שההפרש בין יותר מחצי ביצה לפחות משליש ביצה הוא 'לפחות' כ40 אחוז. לא בדקתי בגרוגרת, אבל כמדומני שזה מופקע שיהיה הפרש כזה, כיון שהגרוגרת היא כבר יבשה ואין כ"כ הרבה למעוך בה. ועוד הרי ראינו שר"י כן הקשה על ר"ת מהמציאות [לפי הבנתו] ולא תירץ שגם אם אין גרעין תירוצו של ר"ת נכון, וכנראה משום...

בדקתי ונמצא כ30 סמ"ק. יתכן ואינו מדוייק כ"כ, אולם ל50 סמ"ק ודאי שאינו מגיע. מעיקרא איני מבין מה כבודו חשב. אם הלוי [וראיתי שעוד כמה מת"ח שבדור כתבו כן] כתב שיצא לו בג' אצבעות 26 סמ"ק, אז בד' אצבעות יצא 50 סמ"ק?. יש לציין שכבר הגר"ח נאה ב'אבני צדק' שבסוף שיעורי תורה עמד בראיה זו, ונדחק טובא לדעת...

אפשר להתחמק בהרבה דרכים. זו דרך אחת. הבחירה שלכם בדרך זו מראה הרבה, והציבור אינו טיפש. נ.ב. אתם לא 'עושים לנו טובה' שאתם מתייחסים לדברינו. אם אתם לא רוצים אל תתייחסו. אנחנו כותבים את הדברים בשביל מי שמחפש האמת, ובשביל שלא יהיה לכם פתחון פה לומר השבנו אותם ושתקו לנו, ושתיקתם כהודאה. דבריכם נפרכו...

פשט התוספתא משמע שר' יהודה חולק על ת"ק ולא מסביר. יש 'רק' ב' אחרונים שפירשו שהוא מסביר, וזה לפי מה שמקובל אצלם שהזית הוא או חצי ביצה או שליש ביצה, ולפ"ז הסבירו כן. אין שום ראיה 'מהתוסתפא' עצמה. אם אתה רוצה בכל זאת פירוש אחר בתוספתא שר' יהודה חולק, אז יש את הפירוש של אור שמח הלכות מעשה הקרבנות...

איני מאמין למקרא הדברים. אם היישוב של השו"ע הוא כדעת הגר"א, הרי שהשו"ע פסק למעשה כדעת הרמב"ם שהזית הוא פחות משליש ביצה ולא חצי ביצה, ודלא 'כמסורת', שהרי יישובו של הגר"א בנוי על זה שהקליפה היא רבע מהביצה וכדעת מהרי"ל, וכפי שכבר כתבתי לעיל כמה פעמים, והגר"א הרגיש שהחישוב הוא לא מדוייק עדיין, שהחצי...

בענין דעת ר"ת המובא בתוס' ביומא פ' ע"ב האם ס"ל למסקנא שהזית הוא חצי ביצה או פחות משליש ביצה. נחלקו בזה התו"י שם [וקצת מהאחרונים כתבו כן מעצמם] עם השארית יהודה [ורוב האחרונים]. ולכאורה לפי הכללים הידועים לנו - אמרינן אילו היו רואים וכו', והעיקר אמור להיות כדעת התו"י, שר"ת סובר שהזית הוא חצי ביצה...

דברי @הלוי ברורים בכונת התוס', וכפי שהביא מדברי שארית יהודה. ויש להוסיף על דבריו, שכן מוכח מדברי האחרונים הרבים שהקשו סתירה בדעת השו"ע בין סי' תפ"ו לסי' שס"ח ונדחקו בזה, ואף אחד לא כתב תירוץ פשוט כ"כ, שהשו"ע ס"ל כדעת ר"ת הנ"ל, וממילא אין סתירה [וכפי שכתב באמת הרב מיארה לעיל], וע"כ שהבינו כדעת...

ממש ברור. 'במקרה' גדול מאוד, 'כל' הזיתים הבינוניים שהיו בזמנו נכחדו, ו'רק' הזיתים הקטנים נשמרו באופן מפליא במשך 2000 שנה. מעניין איזו סגולה מיוחדת יש לזיתים הקטנים, ומה עונשם של הזיתים הבינוניים שנכחדו כולם, ו'רק' בלבנון נשארו. 'הזדרזת' להשיג כדי למצוא חן בעיני... דיברתי על 'התנאים' והאמוראים...

אני כותב את הדברים לא בשביל תשובת הרב ללוש שכבר גילה דעתו שאינו רוצה לדון איתי מחמת שאני 'מהתל' בקוראים. אני כותב לשאר חברי הפורום שידעו שיש תשובות לדבר. כבר עניתי על דברי הרב שוארץ לעיל מה שהאריך הרב ללוש במעלת הרב שורץ - אינו ענין לכאן, משום שכאן הוא בסה"כ 'משער' שכך היה פעם הזיתים של א"י...

לגבי העדויות - אין שום עדות 'ברורה' על זה שזיתי א"י היו בעבר גדולים 'ברובם'. מהרי"ל העיד על 'זית אחד' בגודל ביצה, אולם אינו מזיתי א"י. התבואות הארץ העיד על זיתי 'לבנון' שהם בגודל חצי ביצה, ולא על זיתי א"י. הרב שלזינגר העיד על זיתי א"י שהם שליש ביצה [ולא חצי ביצה] ועדותו מוכחשת משאר החכמים לפניו...

שוב פעם 'מחקר'. האם זה שתטענו שאנו הולכים אחרי ה'מחקר' זה יעזור יותר שדברינו לא יתקבלו? כבר כתבתי לעיל בתשובתי לרב ללוש שאנו לא הולכים 'רק' אחרי המחקר אלא המחקר 'מסייע' לדברי הראשונים הרבים האחרים. ר' שמשון והפר"ח ועוד רבים העידו שהזיתים הם קטנים משליש ביצה וכך אנו רואים גם היום ויש כיום עצי...

ראשית, יש לידע שעדיין לא נמצא 'הזוהר' שהגר"א הביא שהזית הוא שליש ביצה, וגם הגר"א בביאורו ובשאר מקומות לא הביא 'זוהר' זה. שנית, מה שכתב 'וכן הוא לעינינו' - מכחיש את המציאות, גם הפר"ח הודה בזה כידוע, ובודאי שיש לנו עצי זית מלפני 100 שנה ואינם בגודל שליש ביצה. בכל אופן הוא עצמו כותב שיש לילך אחר...

אם כל האחרונים [מלבד הגר"ח נאה] למדו בדבריו כן, זה אומר שכך הפירוש בדבריו. זהו הפירוש הפשוט. הגר"ח נאה כתב לפרש פירוש אחר בדבריו שלא יסתור את המציאות [כלומר במקום 'לחלוק' עליו ולומר שהוא טעה, העדיף לומר פירוש אחר בדבריו]. הבאתי את כל האחרונים הנ"ל לאפוקי ממה שכתב הרב מיארה בשמך שכביכול כאן אין...

יש להוסיף עוד שהרב בניש הביא שעצם הדבר שתולים את החסרון שהתוס' לא ראו זיתים כבר כתב כן ר' עקיבא שלזינגר

עיין שם שקטע זה נמצא בהגהות כת"י על המרדכי. הדבר מתאים בדיוק לתקופה ההיא שבין המרדכי למהרי"ל. והדברים ברורים. ואגב זכינו לידע מיהו כותב הגהות הנ"ל הלא הוא הר"ש מדורין.

איני יודע מה אתה שח. שם כתבו שזה ר' שמשון מדורין. הוא אינו אחרון אלא בדור של מהרי"ל וקצת לפניו. אדרבה זה מתאים מאוד למה שכתבתי שההגהות שנמצאו ופורסמו במוריה הם שלו [ולא של ר"ש בר צדוק כמו שכתבתי לשער בתחלה, אולם אין נפ"מ כיון שהם באותו הדור].

לפי מה שכתבתי - הכת"י שמצאו של תלמיד מהר"ם הוא של ר' שמשון, ויתכן והוא בעל התשב"ץ ר"ש בן צדוק. עליו כיון מהרי"ל, והוא בא 'לחלוק' עליו, ולומר שא"א לומר שהזית הוא קטן כמו שכתב הוא, ודוק היטב. לגבי שיעור הקליפה. עצם זה שהאחרונים הביאוהו בשתיקה ונשאו ונתנו בדבריו זה אומר שהם סוברים כן. ובפרט שרבים...

אמנם איני המחבר, אולם כיון שהמחבר פרש מהדיון, וכדי שלא יאמרו מדשתיק אודויי אודי ליה, וכיון שאני חושב שדבריו בכלליות נכונים [איני מתיימר ליישב את הספר 'זית רענן' אלא את הגישה הכללית שלו], וכפי שסוברים רוב ת"ח שבדור שעסקו בסוגיא זו היטב, אמרתי לכתוב בקצרה את מה שיש להעיר בדבריו של הרב מיארה...

עוד תשובה אפשר לומר בזה [וכן מתבאר מדברי ספר 'דורות הראשונים' ח"א כרך ה' עמ' דף קל"ה ע"א והלאה, ויתכן שזה מה שכיון במקצת ינון לעיל] דהתם היה לר"א קבלה גמורה שכך הדין, דומיא דעין תחת עין שהוא ממון. אם יבוא חכם ויאמר אני רוצה לדון, יאמרו לו בודאי אם לקיים דברי חכמים שהוא ממון שפיר, אבל לסתור דברי...