תוצאות חיפוש

הרב מאזוז כתב להדיא שזו טעות (ראה הציטוט לעיל). וכן כתב לי הרב אהרן ירחי, וכן הרב צבי וובר (רבה של שכונת נווה יעקב). לגבי הכוונה ההכרחית, אין הלכה למשה מסיני לגבי הניסוח המדויק, אלא רק צריך לדעת שהעיקר הוא שבשם זה טמון כל היסוד של בחירת עם ישראל, שהוא אלוה שלנו ולא אלהי האומות. כמ"ש כי חלק ה'...

ממש לאחרונה מצאתי שהרב מאזוז כבר העיר בעניין זה בסדור שלו בהקדמה, ואני מצטט: עוד ראיתי להעיר במה שכתבנו בפנים לכוון בשם 'אלהינו' - אלוה שלנו שהוא תקיף וכו', ולא ככתוב בסדורים אחרים 'אלהינו' תקיף בעל היכולת. וטעות הוא, כי מרן כתב כן לגבי שם 'אלהים', אבל בשם אלהינו אם תכון תקיף ובעל הכוחות וכו'...

אם תשימו לב תראו שכמעט כל הסידורים החדשים של האשכנזים שיוצאים לאחרונה מכניסים את יסוד ההשגחה בכוונת שם אלוהינו, וכן בסדור עוז והדר בנוסח עדות מזרח העתיקו בדיוק את הכוונה כלשונה מסדור כוונת הלב. ושמחתי לראות שכך עשו. לגבי הסדורים הוותיקים, הסיפור קצת יותר מורכב. יצא לי לדבר כמעט עם כל המו"ל של...

זהו מאמר ארוך יחסית, ולכן אנני מאמין שרבים יטרחו לקרוא אותו. וגם כאשר קוראים רק חלק נשארים עם שאלות, ומקשים קושיות. לכן העדפתי לשלוח רק למי שמוכן לקרוא את כולו. אולם כדי שלא יהיה חשד כלשהוא שכביכול אני חושש לפרסם את זה, אז שלחתי אותו כעת.

לכל המעוניין ניתן לשלוח בקשה למייל דלהלן: DORONRONEN@GMAIL.COM

צריך לדעת שרק לפני 35 שנה בערך החלו לשים כוונה זו בסידורים, וזאת בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית של תוכנות העימוד אשר אפשרו לעשות דברים שבעבר לא יכלו לעשות. בעקבות כך נוצרה תחרות, וכל אחד ביקש לשפר את מקחו יותר עם הוספות מיוחדות שלא היו עד היום, וכך נוסף גם שיפור זה של כוונת השמות סמוך לשמות הקודש...

את המאמר שכתבתי בנושא הראתי להרבה גדולי תורה. לרובם העניין היה מחודש, והודו שאף פעם לא התעמקו בנושא זה. לאחר קריאת המאמר כולם הודו שחייבים לומר שהכוונה של אלוהינו עיקרה הוא השגחה פרטית, ויסוד זה חסר אם מכוונים רק תקיף וכו'. רק יש שבכל זאת בקשו לשלב את הכונה של השו"ע. לדעתי אין צורך וגם לא רצוי...

אני מעלה בזה את הסכמת הראשון לציון למאמר שהגשתי לו בעניין הכוונה הנכונה של שם אלוקינו בתפילה. לא קל היה לשכנע את הרב בנושא זה, אבל אחרי שראה שכל הראשונים תמימי דעים בעניין הגדרת שם אלוקינו והכוונה בו, הוא השתכנע לחלוטין. ולכן יש כאן פסק הלכה ברור בעניין זה. אך יש לדעת שאין עניין זה נוגע רק...

ישר כח על הדברים. רק לגבי הכוונה בכל מקומות בתפילה, אני מסכים שדעת השולחן ערוך שיש לכוון תמיד שמוציא שם ה', וזאת משום חיוב מורא ה', כמו שכתב בשע"ת, רק שאין זה אותו דרגת חיוב כמו בברכות, והדבר מסתבר הוא, כי רק בברכות יש דין של הוצאת שם שמים לבטלה, אבל בשאר התפילה אין דין כזה, ומכאן מוכח שהזכרת שם...

א. לגבי מה שנאמר שקבלנו עלינו הוראות הטור והשו"ע. יתכן מאד שכאן זה שונה, היות והלכה זו תלויה בפירוש המקראות, ולכן אין להשתמש כאן בכללי הפסיקה הנוקשים הרגילים, כיצד להכריע בין הפוסקים השונים, אלא כאן הוא עניין של סברא בלבד, ולכן זה פחות מחייב להיצמד ממש ללשון ההלכה בזה, כמו שבברכת 'אשר יצר' אם...

ישר כח על התגובה, שממנה רואים כי כבודו מעמיק ומעיין כראוי בדברים. רצוני להשיב כדי שלא יובנו הדברים שלא כראוי. ודאי שיש במקרא שופט במשמעות של דיין, אבל כתבתי שזה לא עיקר הוראתו. אך גם אם נאמר שכוונת הראשונים במלה 'שופט' הייתה לדיין, גם אז לא ניתן לומר שדעתם היא כדעת הטור, שהרי אין המושג דיין כולל...

שמחתי מאד לראות שהרב קורסיה שליט"א, טרח להתייחס לדברי, והאריך מאד לנסות ליישב את דברי מרן השו"ע עם שאר דברי הראשונים בפירוש השם אלוהינו. וכן ראיתי שבמסקנתו גם הוא מסכים שהמלה 'אלוקינו' כוללת גם יחס קירבה מיוחד בין הקב"ה ועם ישראל, וכמ"ש חז"ל במדרש, שאין הקב"ה נקרא 'אלוהי העמים', אלא רק 'אלוהי...