• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

תוצאות חיפוש

  1. ה

    בדין ברכת לישב בסוכה

    ב"ה כמובן אם דעתו לא היתה מבוררת לנו מתורה שבכתב שלו, או ממקורות אחרים, היה לנו לומר מעשה רב. לפי שכל מקרה לגופו.
  2. ה

    בדין ברכת לישב בסוכה

    ב"ה האמת שאיני יודע ממנהג חומרא זו של מרן זיע"א, אולם אם אכן כך נהג, ראה ב"ב קל: אין למדין הלכה מתוך מעשה עד שיאמר לו הלכה למעשה, ועי' רשב"ם על הדף שם.
  3. ה

    בדין ברכת לישב בסוכה

    ב"ה בעיקר דין ספק אמן לקולא, דבספק ספיקא שפיר דמי לענות, מקור הדברים בשו"ת יביע אומר ח"ח (חאו"ח סי' כה אות ח), והיינו טעמא שמצד הדין ספק ספיקא הוא היתר גמור, והוא הדין לענות אמן אחר שתיית קפה או תה אצל האשכנזים, שבספק אין לענות אבל בס"ס שפיר דמי לענות, והרי הוא כמבוא'ר.
  4. ה

    בדין ברכת לישב בסוכה

    ב"ה אשריכם תלמידי חכמים, חזקו ואמצו!
  5. ה

    בדין ברכת לישב בסוכה

    ב"ה שלום וברכה, ספרדי ששומע אשכנזי מברך לישב בסוכה כמנהגו, רשאי לענות לו אמן, מאחר שמן הדין היה אפשר גם לספרדי לברך ברכה זו, שכך היא דעת רוב הראשונים ועמודי ההוראה, ורק נהגו בזה כרבנו תם שלא לברך אלא על קביעות סעודה. ולכן לענין עניית אמן רשאי לענות ע"פ הדין, (כמבואר בשו"ת יבי"א ח"ה דאף שספק אמן...
חזור
חלק עליון