תוצאות חיפוש

אה"נ, יתכן שהלכה זו נתבררה בעיקר עבור הבושם הסינטטי..

ב"ה מוקצה לא שייך, שהרי מאכל הוא עומד לאכילה (עבור הקטנים והחולים עכ"פ) וממילא עומד לטלטול, אולם הנידון בפוסקים אם מותר 'ליגע' (ואפילו לא מטלטל), ומשום שמא יאכל בכיפור, אולם האיכא מעשה רב שהיה מרן זצ"ל מברך בעצמו על הלימון בכיפור ולא חש, וטעמא רבא איכא במלתא, שהרי אין כאן גזירת חכמים שלא ליגע...

כל דבר שמתבשמים בו בני אדם, ואינו מן עץ ולא מין אדמה, כגון המור, שהוא אחד מסממני הקטורת. חזו"ע עמ' שי ע"פ ש"ע סי' רטז.

ב"ה על פירות הדר כשלוקח אותם ע"מ להריח מברך הנותן ריח טוב בפירות, לכן אין בעיה שיברך, משא"כ שקית תה צמחים של תערובת מינים כיון שהם צמחים עם ריח טוב ברכתם או עצי או עשבי ואת שניהם הוא כבר בירך ולכן לא יוכל לברך.

חזק ואמץ!

ב"ה שלום וברכה, הערה נכונה! וכך באמת אני נזכר שהשבתי לפני שלוש שנים בתכנית אור השבת האזינו תשפ"א בדקה 21:15 והלאה: אמנם בתשובה לשואל על מנהג בית הכנסת במקומם עלה בדעתי סברא ליישב המנהג (ושכחתי להיכנס לנידון זה בשיעור), שמא י"ל דלא חשיב מעשה 'סיכה' אלא כשנותן שמן או בושם על בשרו על מנת שבשרו...