תוצאות חיפוש

הייתי אומר שאולי משום כבוד הבריות לא חיישינן להפסד ברכה מדרבנן (דאיסור דרבנן בידיים נדחה מפני כבוד הבריות ולכאורה כש"כ ברכה דאינה מעשה). אך לא מעוניין לחדש מכרסי חידוש דאף להפסיד מצווה או ברכה לאחר מותר משום כבוד הבריות. אלא אם יש למישהו סמך לזה, אשמח

מחילה, אבל לענ"ד אין בזה שום בעיה שהרי הברכה אינה מעכבת ואף אם לא יצא י"ח הברכה (שהרי הש"צ או הרב לא בירכו) מ"מ יכול לספור. (ואף שודאי לכתחילה יותר טוב לצאת י"ח בשמיעת הברכה מאחר, בכל אופן לא יצא מכשול מדבר זה). כנלע"ד. וה"ה גם לגבי אדם שחייב בברכה. דמ"מ אין היא מעכבת המצווה.