תוצאות חיפוש

כמדומה כתב כן בהלכה ברורה

קצת קשור מה שכתבתי פעם : סימן יא ברכה ראשונה כשלומד בבית המדרש ומדי פעם שותה בס"ד יום שני חי בסיון תשע"ז לכבוד ידידי היקר מבני החבורה, ניכרת על פניו עבודתו לקנות חכמה ויראה, מוכתר בנימוסין וענוה טהורה הבה"ח והנעלה ר' חי דוד הי"ו. יישר כח על העידוד לברר וללבן את השאלה הבאה לעומקה ולרוחבה...

הרב ללוש שחילק במה שכתב לא חילק בין אדם שאצלו סיום זה סיום לעומת אחד שלא סגור על עצמו והרבה פעמים אף שמסים בלבו רוצה שוב לאכול שאז לא מברך א'אכ גם ברך ברכה אחרונה זה כל מה שצריך להוסף לעלון אור השבת אני מקוה שאני ברור

סך הכל אני טוען שהיה לו להוסיף דעת הרב אלישיב שהילקוי הביא וזה לא היה ולכן יש מקום לקורא לטעות בהנחה שאצלו החזרה מלאכול ולשתות תדירה שאז אינו מברך שוב אא'כ היה מעשה מוכיח כמו הדוג' שבא לצאת החוצה כי מחכה מונית וכו' או כמו שהרב אושרי כתב ברך המפיל

כו. העוסקים בתורה בליל שבועות, ומגישים להם מידי פעם בפעם במשך הלילה תה או קפה, אפילו שהו בינתים יותר משעה ומחצה, שיש בזה יותר מכדי שיעור עיכול המזון, אינם צריכים לחזור ולברך על כל כוס וכוס, אלא די בברכה אחת שבירכו בתחלת הלילה והיא פוטרת את כל מה שישתו במשך הלילה. ומכל מקום טוב שיכוונו בדעתם...

לא אמרתי שדברי הרב ללוש לא שייכים כלל אלא שיש לדייק יותר ולעשות חילוקים הנ'ל אך ברור שיש כאלה שאצלם יש צורך בברכה נוספת רק אין הכלל גורף. והיות וזו דעת הרשלצ לחלק בין אנשים הרב ללוש היה צריך לצין לילקוי עומר

ולא מסתבר לומר שהביא הרשלצ את הרב אלישיב רק בתור דעה ולא באמת סוברו ולכן המסקנא שאין גמירות דעת שוה אצל כולם ומה שאצל אחד מצריך לברך שוב אצל השני לא בהבכרח מלבד שינוי מקום לכיפת השמים וכו'

מעשה רב אצל הרשלצ לא קשור לכל אדם כמו שהרב אלישיב אמר שיש כאלו שאצלם אין גמירות דעת מוחלטת וממילא עדין חסר בדברי הרב ללוש החילוק שהרשלצ הביא ומה שהרשלצ גמר בלבו זה כי אצלו להפסיק לשתות זה חד משמעי אך לא כ'א עם צלילות דעת כזו. ויש לנו גם מעשה רב ממרן זצל אך אותו ילקוי ספיה'ע הביא את הרב אלישיב...

עלון 43 ובענין מה שכבודו כתב הדגשתי שכן גם מהרשלצ נראה לא מדויק כמו הרב ללוש

מצד שני כאן לא כתב כנ'ל ואם כתוב דעתו בפירוש אז זה שסגר את האריזה לא בטוח שלא רוצה לאכול עוד אלא שתישמר הטריות עכ''פ לחלק בני אדם זו הכוונה וממילא הדוג' צריכה להיות יותר מדויקת כנלעד

הוא אמר מלים שכל זמן שלא יצא מביתו לא היסח הדעת. וגם אם אמר לא כדבריו להדיא אלא שיש לך מקום לדייק אך יותר נוטה כמו שכתבתי ברישא וגם הרב ללוש לא כתב לחלק כמו הרב אלישיב שהביא הרב יצחק שיש אנשים שלמרות שחוזרים בהם אין זה נחשב להיסח הדעת בדור הזה

בעלון של הרב ללוש האחרון מבואר לא כמו דברי הרב פה דקה 2 וחמישים שניות וגם בדקה 3 ו45 שניות וגם בתשובת הרב יצחק לא פשוט כמו שהרב הציג . ואחרי זמן הדפיס תשובה זו בילקו'י עומר