תוצאות חיפוש

מחילה כתבתי ויקהל בטעות. פרשת פקודי כמו שאמרו. ב-1:48:45 הוא מתחיל לדבר על הרדב״ז ומשם מסתעף לזה.

שבת אחרונה (פקודי). בא לומר על במצוות דרבנן אי בעינן כוונת שומע משמיע אי לא, ואמר שבשו״ת אור לציון ח״ב כתבו שלא, ואמר שלא ייתכן שהרב בן ציון שהיה מגדולי הדור האחרון יאמר כדבר הזה לחלוק על השו״ע, אלא מהעורכים שמחפשים לומר חידושים בכל דבר.

כבר הבאתי את זה...

כבר כתבתי הכא כי נראה שמתוך כל האריכות שטרח ואמר, כך זה מרגיש שהוא פחות מאמין לעצמו מרוב התרוצים והדחיות שנתן. (שלמעיין באמת יראה שדחיותיו אינן דחיות)

מלבד שמרן ביבי״א אמר זאת, כן גם כותב מרן הראש״ל כן בהסכמה לבית יוסף שהבאתי...

לא. לצערי רבי לא מוכר כל כך. (דיין פשוט פה בנווה יעקב)

לא אמרתי שהגרב״צ התיר פאה, ואדרבה כשרבי אמר לנו זאת, הוא אמר זאת למען נדע כי התיר הוראת שעה רק לאשתו הואיל והייתה אומללה. ולזה גם כתבתי בסוגריים שזה כעין מה שהתיר מרן ביבי״א לאלמנה לשים פאה. ודו״ק. הוא קים לי כשתי עדים. (אני אומר זאת בדרך הלצה. זה לא קשור לעניין עדות בב״ד, אלא כי שמש בבית...

ולמען זיכוי הרבים צילמתי הסכמת הראש״ל לקובץ בית יוסף מז, בו מאריך בכך שהפסקים של האורל״צ ח״ב לא פסקיו של הגרב״צ.

שוב, גם אם הדברים נכתבו בדקדוק והכל. החל מהכתיבה עד לעריכה, הגייה והדפסה, יד תלמידיו משמשה בספריו הרבה.

במחילה, אך מלבד שמנא לך זאת, רבי ששימש את הגרב״צ העיד לי לא כך. וכל עדות אחרת בטלה מבחינתי.

הפוך, למה אני צריך לחזור על עצמי? מה שהוא התיר רק לאשתו היה פאה מכוערת, וזאת רק בגלל עוגמת נפשה. (ודומה לזה מעט פסקו של מרן להתיר לאשה אלמנה לשים פאה, וד״ל) ולזה אמרתי, שאני לא יודע מה הוא הורה לרב עמאר, אלא מה הורה לאשתו בלבד.

אכן. (וסתם לידע כללי, רוב ככל הר״מים בישיבה שבה למדתי למדו אצל הגרב״צ, שניים מהם היו מובהקים, ואחד מהם רק שימשו בקודש)

איני יודע מה הורה לרב עמאר. אך יודע אני מאחד הרבנים שלימדוני, אשר היה משמש בקודש את הגרב״צ, (לא זה שציינתי קודם לכן שהיה תלמיד מובהק שלו, אחד אחר) כי כיוון שהיה לאשתו עוגמת נפש עקבת מחלה הוא התיר לה פאה. אך לא כמו שהחסידים יוצאים עם כל מיני סגנונות וכד׳, אלא הפאות העשויות עזים המכוערות.

ידועים הדברים לגבי השו״ע. ועצם זה שיש סתירות לא מעיד על כך שמרן השו״ע לא כתבם. ואין להביא ראיה ממה שלא תיקן וכד׳. מה זה קשור לנושא, אין לי הבנה או מושג בכך. ידוע שמרן חזר בו מספר לספר. מה זה קשור לנידון? יש הבדל עצום בין שתי הדוגמאות שהבאת - שו״ע וספרי מרן, לספרי הגרב״צ. וד״ל.

מבלי להתייחס לדברים בשורשם, אלו דברי מרן בהקדמתו לחזו״ע שבת ח״א.

@יושב אוהלים , עברתי על ה״חיבור״ הארוך שהבאת תחילה שבא לתת טצדקי וטעמים למה דברי אורל״צ ח״ב הם כן מדברי הגרב״צ, אך לפני שאומר את דעתי ממה שכתב מרן זצוק״ל ומרן הראש״ל שליט״א, אבוא ואומר כי אדרבה מכל האריכות הזו הרגשתי כי רק בא לתת טענות ומענות למה כן דעת האורל״צ ח״ב הוא אכן מדברי הגרב״צ, וכל מה...

לא נפתח לי. ואם חשוב מאד לכבודו, יביא את עיקרי הדברים.

וכן כותב הרבה מרן הראש״ל בהסכמה שלו לקובץ בית יוסף החדש. וכבר אמר לי אחד מרבותיי שלימדוני גמרא שהיה אחד מתלמידיו המובהקים של הגרב״צ, כי ח״א הוא היחידי שנכתב מילה במילה מהרב עצמו, ח״ב כתבו תלמידיו מה שאמר בשיעוריו, ושאר החלקים נכתבו על ידי תלמידיו, אך כתבו מדנפשיה ולא אמר להם הגרב״ץ בעניינים אלו...

לי מעניין שהוא מכחיש המציאות ממש. שהרי ידוע שהח״ח לא היה בקיא בדרכי פסיקות הספרדים, ולא הכיר מה הספרדים קבלו ומה לא קבלו.