תוצאות חיפוש

אם כבר עלה ברעיוני שלכאורה מי שרוצה להקפיד על ״בל יראה״ בר״ת, צריך לבדוק בשטרות המכר למתי המכירה ״חדלה מלהתקיים״. כי אם חמץ בעין שנמכר לגוי חוזר ליהודי בצאה״כ, לכאורה לשיטת ר״ת הוא עובר על בל יראה. למעשה נ״ל שכיוון שאין פה מעשה ממש ליכא איסורא, ועוד שאין בזה איסור כרת כמו אכילה שיש להחמיר עליו...

לצערי אין בידי את הילקו״י הנ״ל ולא ראיתיו. ואם בגלל שזה ״מצוי ברשת״ אני אמור לראותו, דע שאני לא אוהב ללמוד במחשב.

חיפשתי האם יש מישהו שבאמת כותב כך וזה לא רק סברא פשוטה שעוברת בכל ראשו של ירא שמיים. זה בעצם כלול במה שציטטת אותי.

כוונתך שגם אכילת חמץ זה ענוש כרת, נכון?

א. אשמח לציון בספריו ולא רק ״כמבואר״ ב. בודאי שצריך להחמיר להוציא יו״ט בזמן ר״ת, אך אפשר גם להבדיל לפני הזמן ולשמור ממלאכה

ואיפה זה כתוב? במוצ״ש שיש עניין תוספת מקודש לחול, יש עניין להתפלל ערבית בר״ת. לא שמעתי אמנם להחמיר בהבדלה במוצאי שביעי של פסח. (ובפרט שאין סעודה שלישית או משהו שיש חובה ישר לאכול;לאפוקי המרוקאים)

גם אני נוהג כך, וזה פשוט כביעתא דכותחא. אך אין זה עונה על הסיבה של הנושא.

עלה בדעת, שכמו שמרן קרא להחמיר לשמור ר״ת הן ביציאת שבת (איסור סקילה) והן ביציאת יום כיפור (איסור כרת), ה״ה שאין לאכול חמץ לפני שיעבור ר״ת. השאלה היחידה בסברא הזו, היא אם באמת שמענו למאן דהוא להחמיר בזה. (בעיקר מכיוון שבד״כ חמץ לא בהישג יד כ״כ בזמן הזה; אך חמץ שנמכר במכירת חמץ אכן יהיה להחמיר)