תוצאות חיפוש

אחר המחילה, במקום לשאול היה לכבודו לפתוח ולראות הדברים במלואם. לך נא ראה בברכי יוסף (סי' תרנד ס"ק ב) שכתב, זה שנים רבות ערערתי על זה, דנהגו כך מעצמן, ואנן קבלנו הוראות הרמב"ם ומרן, והם פסקו שלא לברך. ושאלתי לחכמים זקני דורנו, והם אמרו דהוא מנהג טעות, דקצתן נהוג הכי בבלי דעת, ויש לבטל המנהג...

לא נוגע לנושא, כמו בכל נידון הלכתי שיש צדדים לכאן ולכאן. העיקר שמשמע מדבריהם שלא חששו לברכה לבטלה, ובכך לפי הראיה "שלהם" לא עשו נגד מרן, ואין זה סותר למה שכתבו בעצמם שקיבלנו הוראות מרן. אגב, אין מקור יותר קדום מזה בארצות המזרח, ובהחלט לא מוכרח שבכל ארצות המזרח כך נהגו, ויכול להיות שהיו מקומות...

שוב, ברגע שיש נידון אם יש בזה ברכה לבטלה או לא, כבר אין זה מוחלט שעושה איסור נגד מרן, והעדיפו להחזיק במנהג שראו עיניהם, משום שראו בו כחומרא שאין בה חיסרון, וכמשמעות לשון החיד"א.

כבר התייחס מרן הראשון לציון שלי' בשיעורו, שהחיד"א לא ראה בזה דין הנוגד את שיטת מרן, אלא כחומרא מעבר לדבריו, כמ"ש החיד"א בלשון "תיסגי לן להחמיר בשבת", ואם ראה שכך המנהג בזמנו, אין טעם לפוסלו. ואילו היה מתייחס לחשש איסור ברכה לבטלה לבטלה שבזה, שמא היה כותב אחרת. כי לא פשוט כלל שזה נגד מרן, וכמו...

בשונה מ @פשוט שלא נתבקש והפרשנות המעוותת שלך שאין לדון בפורום בדעות החולקות על מרן זיע"א, היא הוצאת שם רע על ההנהלה.

בשונה מ @פשוט אתה כותב שטויות, וחוזר וניעור ושונה ומשלש דבריך. ופעם אחרונה שאני כותב לך. א. המקומות שהגר"ח פלאג'י חלק על מרן, והמקומות שהשאר חלקו על מרן, אין בזה סתירה לקבלת הוראות מרן בתורת ודאי, והאריך בזה הרב עין יצחק בחלק מהמקרים, שבכל מקום יש לדון בו לגופו, יש מנהג קדום ויש סב"ל ויש אילו...

מה תאמר? כחולק על השכינה - ולא בשמים היא... לפני שאתה נתפס לזה בכל עוז, עיין ברמ"א שכתב לו כן בדרך שבח על מקרה מסוים שאירע, שלמעשה פסקו כמרן, אף שהוא צריך להבין את הפסק. ופשוט שלא קיבל הוראותיו לא בתורת ודאי וגם לא בתורת ספק. ואגב במקומות רבים לא "הכריע בסוגיא" נגד מרן [כניכר בעליל שהלך אחר...

אתה נורמלי?

חכם, יש ע"ז ספר שלם, עין יצחק חלק שלישי.

זה יוצא מן הכלל, כי מה שכתבו מאות אחרונים שקיבלנו הוראות מרן לכל אשר יאמר וכל מי שחולק עליו כחולק על השכינה ואפילו אלף אחרונים לא יכולים לחלוק עליו והוא מאריה דאתרין וכהנה לשונות, זה כלל!

וכמה מהם ביאר בעין יצחק. צא וראה.

זה מלפני כד' שנים. והכוונה פשוטה לפניה ולאחריה שהנתיבי עם אמר שבבל הלכו אחרי אותו רב בדברים הנוגעים למעשה. שאלמלא הוא היו נוהגים אחרת. אבל מה שאין נפ"מ למעשה שנכתב כאן, הכוונה שמרן זיע"א לא ישנה את השגותיו על הבא"ח בין אם היה אותו רב אשכנזי ללא היה.

הא בהא תליא. והבירור ההיסטוריוני לא תליא בהא. וכמו שכתבתי מהתחלה שהיה או לא היה לא יעלה ולא יוריד לא להלכה ולא למעשה.

תתחבט ותתחבט. אנחנו עשינו לנו רב, את מרן אור עינינו רבן של כל בני הגולה זיע"א, ששם לו למטרת חייו את הנחלת קבלת הוראות מרן הש"ע, והסתלקנו מן הספק ב"ה. ואנחנו מקושיא גם לא מתים, וגם לא מתחבטים ומתחבטים. תלי"ת.

יש לך קושיא שנים רבות ונשארת בצ"ב. תמצא יישוב אחר נשמח להיות בקשר. הפוסקים כתבו לשונות שלא זזים מדבריו ימין ושמאל, לכל אשר יאמר, דיברו כ"כ בכללות, ובביטול גמור, ואיך אפשר לומר שחוזר רק על מקומות אלה. קשה לעיכול.

אתה מבין כהאול"צ ז"ל נ"ע שלא קיבלו הוראות מרן כהכרעת ודאי. ותדע שדברים אלו נסתרים בעליל מלשונות הפוסקים המפורשים מדורי דורות. וחבל לטחון עין יצחק טחון. ואם תתבונן במש"כ לעיל, התשובה תהיה לחלק בין חכם שנותן את חלקו בתורה עלי ספר, ולא אוגר דבריו מפני איש, ולעצמו עושה כהבנתו הרחבה, לבין הוראה...

עניתי על זה. ותענה במה מתבטאת לשיטתו קבלת הוראות מרן. שכתב ואמר שקיבלנו וכו'.

זה יסוד בדין רב שקיבלו הוראותיו ובדין מרא דאתרא שלא מורים נגדו גם אם חושבים לא כמוהו, דאל"כ מה מהני שהוא רב מרא דאתרא. ומ"מ התורה לא נעצרה במרא דאתרא. נפ"מ בין הלכה לעצמו להוראה לאחרים. המשל אינו דומה לנמשל.

תצחק או תבכה, לא מופרך לומר שגם אם החיד"א כתב הלכה בספר, כשבא השואל ושאל שאלה, לא הורה לו נגד מרן. ובפרט שיש לזה סימוכין מדבריו בכתב ובע"פ. כתבת או לא כתבת, מה תענה על כל זה.

שים לב! אני פרנסתי את הסתירה בדברים, כל צד שבסתירה פרנסתי, שיש לחלק בין פסק שיצא לחכם בסוגיא, לבין הוראה לציבור נגד רב שקיבלו הוראותיו, ומרא דאתרא. אתה עשית דבר יותר פשוט, צד אחד ביטלת: לא כתב שהמחמיר נגד מרן צריך תשובה וכפרה, וכ"ש המקל. לא נכונה עדות לקט הקציר. וכמדומה שכ"כ החקרי לב בדעת...