תוצאות חיפוש

מישהו יכול להסביר לי איך זה שתמיד כשמרן שליט"א פוסק משהו קמים החכמים המצורפים, ותמיד יוצא להם הפוך ממנו?

מה הכוונה כמו כל קריאה בתורה? קריאה בתורה שחייבים בה או קריאה בתורה שלא חייבים בה? קריאה בתורה שלא חייבים בה מנין היתר לברך עליה? ואם יש ספק אם חייבים או לא ודאי דסב"ל.

אם זה לא חובה איך אפשר לברך על זה?! אף אחד לא אמר שאסור לקרוא, אלא שאסור לברך על זה.

כתוב במשנה להדיא שקוראים בב' ספרים. וכאן יש מח' אם יש חיוב בב' הקריאות הנ"ל.

לא מדוייק כלל, כי כתב שגם כשרוצים לעשות זאת יעשו זאת בלא ברכה, והוא מכיון דכל עוד אין לנו ראיה ברורה לברך, ודאי דחוששים שהוא ברכה לבטלה, וסב"ל.

א-ב. שם היתה תקנה לעשות זאת, ואיך אפשר לחדש בלי תקנה? ולכן לא יועיל גם ע"י קורא אחר לחדש לו ברכה בפנ"ע, כל עוד ואין תקנה כזו.

א. שם כך היא התקנה. ב. שם אין אחד הקורא בב' ספרים, אלא בכל ספר קורא עולה אחר.

אפי' מחומש לחומש דנו הפוס' וכ"ש כאן. וכדאי שתשמע את שיעורו של מרן הרש"ל שליט"א שבסופו דיבר בזה והעלה שלא יברכו, מהסברות שכתבתי.

כלל ישראל סיימו. שיביאו מקור לכך שזה לא נקרא שנה חדשה, לענין קריאת התורה. בלי ראיה א"א לחייב בברכה.

הרב @מורשת מרן והרב @בנימין לוריא !!!

מרן הראש"ל שליט"א ידבר ע"ז בפינת ההלכה.

אה"נ שאין הוכחה, אבל גם אין הוכחה להיפך. וכל מה שכתבתי שאין הוכחה לדבריך, ונשאר הדבר בספק. ובצירוף הקולות שכתב מו"ר הראש"ל שליט"א לגבי הקורונה אזלי' לקולא.

אות ח.

אבל אנחנו לא נוהגים כבני מערבא, ויש לומר שלכל א' מהמנהגים הזמן של הסיום הוא בדווקא. ואכן יתכן לומר כדברי כת"ר, אבל כת"ר לא הוכיח כן.

עם ברכות או בלי? ולא הבאת מקור כלל ששייך לעשות זאת.

מצטרף להערתך, אל שמלשון הרמב"ם משמע שמה שמתחילים בוזאה"ב הוא מנהג, וי"ל שמשה רבינו ע"ה תיקן לקרותה כל שנה ולא הגביל זמן והמנהג הוא להתחיל בשמח"ת, ולפי"ז י"ל שאם לא קראו יקראו גםאחרי שמח"ת. ויש להעיר עוד שלא ביאר היאך יקראו בב' ס"ת, והאם הקורא הראשון יברך או לא? ובענין הקורונה כ' מרן הראש"ל...