תוצאות חיפוש

מרן חזו"ע, אבל אני כעת צריך לצאת אולי תשאיר לי איזה עמוד ראית את זה ואני יעיין אחר כך

אני אומר שמה שמרן כתב מה זה כזית אם חומרא או עיקר הדין זה דבר שקשור ללכל התורה כולה וממילא יש לדקדק ולכתוב האם כזית זה חצי ביצה לחומרא או עיקר הדין

לא שנאמר בהם כזית אלא שעל פי מה היה מורה מרן בהם אנשים היו עושים חשבונות והיה יכול לצאת תקלה

ובטח שכיפור ו9 באב קשור, כל מה שקשור לשיעור כזית קשור . ברגע שאתה אומר שכזזית חצי ביצה זה רק חומרא אתה שינית חצי מהתורה, יש מקומות שחומרא עושה קולא זה חשבון פשוט

בלי להתגאות אני מכיר את המהלך הזה, מה שאני כתבתי שמרן פסק כי היה הנידון עכשיו אם זה דעת שו"ע לגמרי אלא הנידון היה שם לגבי נפח ומשקל

לימוד פוסקים זה לא שער הכוונות. כל המהלך שכתבת היה צריך להיות כתוב בשם של מרן להסביר לנו ברור מה כוונתו. עם נתחיל לומר כל אחד מה הוא התכוון לא נגמור כי כל אחד יגיד הוא התכוון כך וזה לא ייגמר. דבר שני לפי דבריך שזה חומרא, יוצא שהוא עשה קולא בדבריו כאשר הוא השתמש עם שיעור זה לגבי תעניות של 9 באב...

יש פה בעיה שצריך לברר. לדעת שו"ע שפסק שכזית זה כמו התוספות שזה חצי ביצה רואים שהוא לא התחשב בס"ס שהציגו למעלה ונראה שהוא לא סובר כן, ובמקרה כזה לא אומרים ס"ס נגד שו"ע שכתב בהדיא לא כן יש פה בעיה עם הס"ס הנ"ל כי השו"ע בעצמו לא סמך על זה ולכן פסק שצריך חצי כביצה כמו דעת התוספות אז איך עושים ס"ס...

מה כוונתך?

אני מציג עובדה פשוטה שדברים שהם קלים במשקל הנפח לא שווה להם אין מה ללעשות זה לא דבש וכיוצא שהם כבדים או דחוסים, מציאות

אני לא מבין למה אליהו חמוי מבין ממני שמברכים על אוויר< ? אני אומר שצריך לברך רק על האוכל עצמו אבל מה לעשות יש לפעמים אוויר מאד קטן שהוא מאן דליתא שהוא מצטרף. ואם אתה שואל אותי מאיפה הסברא לחלק בזה? כמו כל סברא שמחלקים אם ניכר או לא, כמו לדוגמא לגבי איסור סחיטה בננס פחסטיק אם ניכרים החורים או לא...

זה בדוק. אבל לא הבנתי מה התכוונת שכתבת שאם אני ימעך?! אתה חושב אם תמעך ישתווה הגודל למשקל?!?! וכי זה בעיה להביא רשימה של מאכלים שהם לא שווים בנפח ומשקל ? יש פה וויכוח מעותי על אדם שמסתכל על משקל והולך אחריו כגזרת הכתוב אם הוא נוהג נכון או לא ואני חושב שהחלט יש מקרים שהוא מברך לבטלה או להפך מבטל ברכה

אני לא חולק על הנקודה שצריך למעך. אני סבור שאם אכלת במבה שקית 25 גרם לפי מה שאתה אומר הוא לא יברך ברכה אחרונה ואני חושב שהוא צריך לברך בגלל אם הייתי ממעך היה לו בנפח שיעור , אבל לפי דבריך לא יברך כי הולכים אחר משקל יהיה אשר יהיה כמו הדוגמא ששאל הרב בוטבול את מרן

איך עושים את הדגש שאני רוצה להתייחס לקטע מסויים?

הוא החליט כהלכה למשה מסיני שאין הפרש בין נפח למשקל.. כל ת"ח שדן אם הולכים אחר נפח או משקל נתקל בשאלה בדברים שיש הפרש ואתה אומר שאין הפרש מה אתה מתכחש למציאות?! במבה עם כל האוויר שלה לא שווה למשקל שלה בקיצור קראתי מה שאתה כותב אליהו חמוי והטענה שלך שמחשבים רק מה שנכנס במעיים ונרגש עדיין גם...

מה הקשר להנאת מעיים? כל ההנאת מעיים "תלויה" במה שאני אקבע לגבי נפח ומשקל וכיוון שכך נקבע ממילא זה הדין. וכל הקושיות שאתה כותב מה יעשו בזמן הגאונים איך סתמו דבריהם וכו' וכו' שאלות שאני יכול לשאול גל התלמוד בבלי שלא התייחס לאלפי דברים שאנחנו היום דנים בהם.. מסקנא נפח זה עיקר בלי חולק, והמשקל בא רק...

אהבתי... האמת היא שזה כ"כ פשוט לי שאין לי כח אפילו לחפש באוצר החכמה לצערי הרב....

ובכלל אין שום מכשול כמו שרצית לטעון מפני שעל פי רוב המשקל עושה את העבודה, ושאל את עצמך אתה יודע כמה דינים כתבו הגאונים בצורה סתומה ובאו אחריהם אחרונים וביארו דבריהם כמו העמק שאלה ועוד... ברור שהגאונים כותבים בצורה סתומה כמו שבגמרא יש דברים סתומים אבל הבית יוסף לימד אותנו שסברא ברורה קודמת לכל...

איני רואה שום סתירה לדבריי מהמועתק כאן. נכון שנתנו להשתמש במשקל אבל לא נתנו למשקל לגבור על הנפח, זאת אומרת שלפי מה שאתה מציג אם יש לי בוודאי בנפח שיעור ובמשקל לא, כמו למשל במבה שקית קטנה שיש בה 25 גרם משקל אבל בנפח יש יותר לפי דבריך אני לא יברך ברכה אחרונה ויוצא שאתה עקרת את דברי חז"ל שאמרו...

כבר כתב לנו בית יוסף ביו"ד סימן רכח בדיני נדרים שמוטב לסבול דוחק הלשון מדוחק העניין, סברא הגיונית קודמת לכל סתימות של לשון כזו או אחרת

הם סתמו דבריהם כי על פי הרוב בכלל מאתיים מנה בכלל משקל יש נפח אלא"כ ברור לך אחרת שזה מקרים יותר רחוקים ממאכלים שהיו בזמנם, ומעבר לכך אין למדין מן הכללות.. גם בפוסקים